|
יוסי רבך במאי הסרט שלח לנו את תגובתו לדיון שהתקיים כאן - להלן :
תושבי עכו היקרים,
להלן תגובתי לתגובותיכם על הסרט "עיר מקלט" באתר "עכונט":
לאחר שקראתי את תגובותיכם לסרט "עיר מקלט" אני מרגיש צורך לענות ולהגיב עליהן. אני מקווה שאענה ואגיב לכל הכותבים:
ראשית, ברצוני להבהיר שהסרט הינו סרט אישי שלי ומנקודת מבטי האישית על אירועי המלחמה וספחיה. כל אחד מכם יכול היה לקחת מצלמה ולצלם סרט נהדר משלו אבל מכיוון שלא עשיתם כן אני גאה בסרט ובמסריו גם אם הוא מקומם אחדים מכם. בשורה התחתונה אני חושב שכשהכעס יעבור תראו לא מעט אמת בסרט.
בטח הייתם מאושרים אילו הייתי עושה סרט לחברה שיראה רק איחוד וגיחי גיחי. זה יופי אבל מה לעשות זה לא אני וכשאני רואה את העזובה אני מתריע בפניה. כשאני מחזיק מצלמה אני מרגיש את האחריות להראות את האמת שלי וסביר להניח שכל אחד אחר היה מראה אמת אחרת. אבל אף אחד לא יכול להתעלם ממה שהראיתי כי זה בולט למדי. מי שהיה מתמקד רק בטוב היה חוטא למציאות ולאמת כי העזובה והחידלון בעכו הם מעבר לכל פרופורציה והיא לא העיר היחידה במצבה אף על פי שמצבה קשה במיוחד.
אחד הדברים המעניינים הוא שתושבים מחוץ לעכו רואים את הסרט שונה מאוד מאילו שהגיבו ב"עכונט". אני מקבל תגובות מאוד מרגשות המביעות מעבר לחמלה גם הבנה שהמצב של תושבים רבים בעיר הוא בלתי נסבל. אני מודה בצער שלא הייתי רוצה לגדל את ילדי בעיר כזו ולא בגלל הערבים שבה.
אפילו מדרחוב ומרכז נורמאלי עיר אין לכם. הכל די עלוב, המצב התברואתי די ירוד, ההזנחה ובנייני הרכבות ממש מדכאים, ומערכת החינוך לא מהמשובחות. יש תושבים נפלאים ונשמות טובות שזקוקות וראויות ליותר מהקיים והגיע הזמן שיחול שינוי.
בנוסף, אני חייב לגלות מראש שעכו היא עיר שגדלתי בה עד גיל שש, יש לי קרובים בה, ואני מבקר בה לא מעט. אבא שלי שיחק בהפועל עכו ועד היום אני עוקב אחרי הקבוצה שנראית די דומה למצבה של העיר. הסרט מייצג מציאות מסוימת שאני רואה אותה במשך שנים המסתמכת על לא מעט ידע מוקדם ומבוסס. זה לא שבאתי כתל אביבי מנותק ושפכתי אש וגופרית מבלי להכיר את המציאות לעומקה.
כמו- כן אני מדגיש שמכתבי זה אינו בא להאשים מעל במה זו את פרנסי העיר ותושביה כי אם להדליק נורה ולהבהיר את מניעי.
ולתגובות:
קראתי את כל התגובות שלכם לסרט ומהן יוצא שכותביהן מרגישים פגועים מהסרט כתושבים של העיר. אז אני חייב להבהיר שוב שהסרט הוא נקודת מבט שלי בלבד ושל אילו המזדהים איתי ועם האירועים שהקרנתי. לא באתי לעשות סרט על כל העיר כי אם על דמויות מסוימות שמייצגות חלק לא קטן מתושבי העיר והחיים במציאות של הסרט גם ביום יום.
זרמתי עם האירועים שראיתי, ושהתרחשו מול המצלמה במקריות, ובחרתי בקפידה וברגישות את הסצנות שמייצגות את מה שחוויתי בתקופת המלחמה. אינני חושב שהוצאתי לעיר תדמית שלילית כי אם הבאתי מציאות שלילית שחייבת תיקון. אני מתחייב לפניכם שיש לי המון חומרי גלם אחרים שתומכים במה שהכנסתי לסרט, ושאם הייתי מכניס אותם הסרט לא היה מאוזן בכלל, ומוציא שם רע באמת לתושבים רבים בה.
סביר להניח שאם כל אחד מכם היה לוקח מצלמה היה יוצא לו סרט מנקודת מבט אחרת. אבל מה לעשות, אף אחד מכם לא ממש לקח מצלמה ואולי חבל שכך כי אני בטוח שאם הייתם עושים זאת הייתם הופכים עדים לאירועים שונים ומשונים הדומים לאילו שתיעדתי. כשמחזיקים מצלמה היא לוקחת אותך לסוג של אחריות ולאירועים קיצוניים שמחייבים חשיפה. אולי בגלל זה לא כל אחד נהייה במאי או כתב וטוב שכך.
הסרט שלי הוא מנקודת מבט שלי ומביע את שחשתי אני, כיוצר, במלחמה ובמפגשים שלי עם אנשים מהעיר. אני מודה שאני במאי שנמשך מאז ומתמיד אל האירועים הסוציאליים גם אם בשמחות עסקינן. במקרה הזה באתי לעשות סרט על המלחמה ויצאתי עם סרט על מלחמת קיום של האנשים שישבו במקלטים. אני יודע שלא רק מסכנים ישבו במקלטים(במקרה והיה להם מקלטים ראויים בכלל) ולמתבונן מהצד אני יודע שלא כל אילו שהופיעו בסרט משולים למסכנים.
חלק מהכותבים אמר שיכלו להראות את הפעילות הטובה שהייתה בעיר. אז הגיבור נסים עשה זאת לכל אורך הדרך. אולי הוא לא ראוי מספיק בשבילכם אבל אני שואל אתכם האם כולכם עשיתם ופעלתם למען האחרים כפי שהוא עשה?... האם עשיתם יותר ממנו?... ואם פעילותו מכסה את כל הסרט האם אין זה הולם ומאזן את כל שאיפותיכם לפידבקים חיוביים על תושבי העיר?..
נסים למשל, זוכה לתגובות והזדהות מוחלטת. לידיעתכם גם הוא תושב העיר ולדעתי ייצג אתכם בגאון ובכבוד רב מאוד. בני משפחתו גם כן וזאת הרבה בגלל שהראיתי את האנושיות שלהם, אהבה, צחוק והרבה אמפטיה. צופה לא יכול להזדהות רק עם מסכנות ואני חושב שלמרות שהמצב הקשה נראה לכל אורך הסרט יש בסרט גם הרבה אהבה, אנושיות וחיוביות שכנראה לא ראיתם כולכם כמו שאחרים ראו.
זה מובן לי וצפוי כי אתם כתושבי העיר לוקחים את זה למקום הכי לא ניטראלי שאפשר. כאילו שלכלכתי עליכם ועל העיר. אבל אם הייתם מסתכלים על הסרט קצת מהצד אולי הייתם גם אתם מזדהים עם הדמויות וגם עם כל האירועים הקשים שבו כי מה לעשות האירועים קרו ולא המצאתי אותם והם ממש מתחת לאף שלכם ואתם מתעלמים מהם. מי שחילק אוכל במלחמה ראה את הכול גם אלקי שמופיע בסרט.
מה לא היו בעיות? היו והיו גם הרבה מעבר למה שהראיתי וגם אלקי יודע זאת.
וכאילו שלא הראיתי דברים חיוביים: מה עם הזקן ממס הכנסה בתחילת הסרט והצוות שחילק אוכל לקשישים שנסים עזר להם?, מה עם פריאל הערבייה שנסים עזר לה ושהיא הוקירה את העזרה שלו?, מה עם הביקור אצל יוסף מהאופניים שנפצע ושנסים הביא לא חמגשיות?, מה עם השכנות הטובה של משפחת טקיאר עם שכניהם הערביים (חסום וחמודי)שמראה גם מציאות חיובית בין יהודים וערבים?, מה עם הערבים שתיקנו ביוב במקלטים והחברות של אחד מהם עם נסים?, הסיוע של נסים למשפחתו למרות מצבו האישי?, את סמירה ורינה שעומדות יחד בחדר המדרגות באזעקה ועצבניות יחד על הממסד שלא דואג?, את הילד שקורע את הציור של נסראללה הממחיש את נזקי המלחמה הפוגעים בו ובתושבי המקלט שלו הזקוקים לכדורים ודאגה?, את החברה של אבי שמתקבצים בסלון משפחת טקיאר ואחר כך בתחנת האוטובוס שהיא "המועדון" השכונתי שלהם?, את אסתר החכמה שאומרת מילים כדורבנות על הערבים שאינם כמו שאנו מחשיבים אותם ושהם התקדמו לעומתינו?, את החברות של אבי והאהבה שלו לאלינה חברתו?, את האירועים מהקטיושות שזיעזעו כל צופה?,
ולעומתם, נכון, יש גם את אילו שזרקו את נסים מהמקלט למרות מה שהוא תרם לאחרים, יש את התסכול של הבן שלו אבי מהעיר ופרנסיה, את אילו שהתלוננו שהילדים שלהם לא מקבלים מזון וצעצועים, את הגזעניים, את הילדים היהודים והערבים ששונאים זה את זה ללא סיבה הגיונית. וכל זה אולי חזק יותר ומזעזע יותר מהדברים החיוביים שבסרט אבל אם תמדדו את זמן המסך של האירועים הקשים לעומת האירועים היפים תגלו שהסצנות ה"שליליות" מעטות בהרבה מה"חיוביות". הן קשות ומזעזעות ובגלל זה הן נותרו בתודעתכם באופן נחרץ. אבל זו כנראה ייעודה של המראה שהצבתי לכולנו בפנים.
זה סרט שהאווירה בו קשה והוא נגמר בתחושה שיש במדינה הזו עיר המייצגת עוד ערים עם בעיות אקוטיות. במציאות הבידורית של כל רשתות הטלוויזיה זה מעבר לגאווה שהערוץ הממלכתי בחר לשדר סרט עם מסרים חברתיים קשים. את הפירושים כל צופה עושה. חלק מהעכואים כועסים שלא הראיתי עוד מעשים טובים וחלק מזדהים עם המצוקות. אבל אי אפשר לומר שהסרט לא מאוזן כי הוא מראש בחר להראות את המציאות שראיתי בעיניי.
יכול להיות שבשכונת הוילות המציאות הייתה סבבה אבל לא לשם כך באתי כי אם להראות מציאות של עיר במלחמה ובמלחמת קיום יומיומית. לא באתי מראש עם החלטות ויכול להיות שאם הייתי רואה רק דברים טובים היה יוצא לי סרט אחר. אני בחרתי ללכת למקלטים ואזורים שחיים בהם יהודים וערבים יחד. יכול להיות שיש בעכו שתי ערים נפרדות זו של בנייני הרכבות והשיכון וזו של שכונות הוילות והבניינים החדשים יחסית. אבל הלב של העיר הוא במרכזה ושם המציאות קשה מאוד וחייבת להשתנות!!!
אני מודה שסיפקה אותי העובדה שבדיון ב"עכונט" לא כולם מסכימים על הכל ושיש שמסכימים ומצדיקים את המצב שתיארתי בסרט. כנראה שמבין השורות אי אפשר להסתיר את כל הכשלים שבעיר ועל כך אני שלם כי זה מביא למחשבה, ואולי גם לפתרון.
מבחינתי זה סרט שמראה מציאות של לא מעט אנשים בעיר ותפקידו להתריע מפני מה שיתרחש במלחמה הבאה. זה סרט שבא לזעזע את החברה בישראל שהפערים הסוציו אקונומיים בה מהגדולים בעולם, ושעכו מייצגת בעיני את השפיץ שבפירמידה ההפוכה הזו.
הסרט הזה גם בא להתריע ולזעזע את פרנסי העיר שלכם ואתכם התושבים כי בתוכם ישנם תושבים שלא גומרים את החודש וחיים על גבול העוני. הסרט בא להקים אתכם מהתרדמה שאתם נתונים בה ולהתריע בפניכם שגם אם ישנם 100 תושבים במצב שהסרט מתאר זה אסון לעיר, אסון לנו כחברה, ואסון וכישלון של כל אחד מכם שלא קם והופך שולחנות.
יצא לי לדבר עם דובר העריה אחרי ההקרנה וגם הוא הביע בהתחלה חוות דעת המומה כפי שקראתי ברוב התגובות שלכם. אבל לאחר כחצי שעה של שיחה זה נגמר אחרת וברצון להיפגש כדי לראות איך ניתן לסייע ולקדם רעיונות לקידום העיר. פשוט הצבתי גם בפניו את המראה וכשהוא יצא מעמדת ההתגוננות הוא הבין שהמצב שתיארתי לא בדיוני ומעולם אחר.
המצלמה לא משקרת ולמרות שיכולתי לעשות סרט מזוקק מבעיות אין זה אומר שהבעיות אינן קיימות. אני במאי חברתי ולא מעניין אותי שיש שכונות חדשות מסביב לעיר. אותי מעניינות השכונות הותיקות המוזנחות, התושבים שחיים על קו העוני ומי שרוצה לעשות סרט סבבה והרואי על העיר שיעשה.
ב"עכונט" ובעיתונים מראים גם עיר אחרת וזה אחלה. אז תסתכלו על הסרט שלי כמאזן לכל השאר.
אני מתאר לעצמי שב"עכונט" והעיתונים מראים גם את הצדדים הקשים אבל אולי אתם כקוראים מעדיפים לזכור ולחיות עם המחמאות והדברים הטובים. לי נראה שהעיר חייה במעיין ואקום ללא אופק ותקוות לימים טובים יותר כי קצב השיפורים אינו מדביק את הנזקים והקשיים הקיימים.
אני גם מודע לכך שלא כל העיר נכשלת וכל תושביה במצב קשה אבל אני כאזרח טוב וכבן העיר מרגיש שגם רחוב אחד שמאכלס תושבים במצב קשה הינו סיבה מספקת כדי להתמקד עליו בסרט או בכתבה בעיתון או בדיונים יומיומיים במליאת מועצת העריה. אסור לתת לזה לנוח וחייבים לשנות.
עכו ועוד ערים רבות אחרות נמצאות במצב קשה כשלידן ערים אחרות שבמצב טוב פי כמה. זה קשור למספר משלמי הארנונה, לקברניטי העיר שאני לא מרחם עליהם כי מלאכתם קשה מאוד אבל זה לא מסיר כהו זה מהאחריות של כולם כולל אתם קוראים נכבדים הנמנים על אוכלוסיית העיר. המצב תלוי בכם ולא רק ביום בחירת ראש העיר. אם כל אחד מכם יקח על עצמו פרוייקט קטן ואישי הכול יראה אחרת.
זה יכול להיות באימוץ משפחה קשת יום, טיפול בקשישים, התנדבות ל"משמר אזרחי" ו/או הקמת קבוצות לסיוע ושמירה על רכוש. בהקמת גוף שיאגד בתוכו תושבים שיפעלו למען עידוד תשלומי הארנונה כדי שקופת העריה תשתקם, הקמת קבוצות דיון בין ערבים ויהודים שגם יעשו פעולות בשטח, התנדבות של קבוצות לשימור וטיפוח העיר ועוד המון רעיונות שאשמח להעלות בפני מי שמעוניין.
זה לא תלוי רק בכסף ותקציבים זה תלוי יותר באכפתיות, בדאגה לשכן, לבן הלאום האחר, ביוזמה האישית, וברצון לשנות מקצה לקצה. הסצנה של אבי הבן של נסים שבה הוא מוכיח את הוריו על כך שלא למדו ושבעיר אין מפעל רציני אחד- להבדיל מכרמיאל למשל- מראה המון על מה שצריך להיעשות בעיר. בסצנה הזו נסים אומר שלא משקיעים בעכו כי היא מעורבת. אני בטוח בזה. הוא גם אומר שעכו היא סוג ג'. מה זה לא נכון? זה יותר מנכון וצריך לשנות את זה. צריך להעביר את העיר ותושביה מהפך פסיכולוגי קיצוני כדי שמשהו ישתנה.
זה צריך לבוא מלמטה ולא לחכות רק לראש העיר. מי שעושה מרוויח והחברה שמסביבו יוצאת נשכרת.
וכדי לסגור את הנושא הזה אביא לכם מספר נקודות למחשבה:
1 .רק 20% מהתושבים הסתתרו בממדים. 30% במקלטים ציבוריים. ל- 50% לא היה מיגון ראוי
2 כמחצית מתושבי העיר מגיעים עד גובה שכר מינימום.
3 אחוז מקבלי השלמת הכנסה ואבטלה מהגבוהים בארץ. מספר דיירי עמידר בעיר מעבר לממוצע הארצי
4 אין מפעל רציני אחד בעיר
5 אין בעיר מועדון ריקודים אחד ראוי ומודרני שנותן מענה אמיתי לדרישות הנוער והמבוגרים
6 אחוז משלמי הארנונה מהנמוכים בארץ
7 ערך הנדלן מגוחך– זאת למרות שבכל הארץ מחירי הדירות עלו בטירוף
8 הפערים בין השכונות החדשות למרכז העיר מדהים ומקומם
9אחוז הפשיעה מהמובילים בארץ
10 כמה משקיעים מבחוץ באים להשקיע בעיר
11 מבחינה סוציו אקונומית עכו מדורגת בתחתית הטבלה הארצית וכ- 16% מתחת לממוצע הארצי
כאחד שגדל בעיר הזו אני מודה שלא הייתי מוכן לחזור לשם. חלאס, יש עולם טוב יותר בחוץ ומתקדם בהרבה. אני כבר לא ילד, אני בן 45 ואב לילדים, כך שאתם לא עומדים פה מול יוצר קולנוע צעיר שחלב נוטף מפיו. כבר ראיתי המון וסיקרתי המון אירועים שמחים ועצובים ואני חייב לציין שעכו הוא סיפור עצוב במיוחד.
מעבר לכך, יש את הבעיה של הדו קיום שרק מהתבוננות בתגובות שכתבתם המצב נראה על הפנים. לא צריך את הסרט כדי לנחש מה עומד מאחוריהן ואיזה מטען כבד וחורק מוביל אותן:
"סבא עזרא מתפלל לעכו טובה יותר לגדל את נכדיי בה :ליאב,ליאור,ליאל, אשר, ונועה "
אינכם מכירים את העובדות בשטח, ואינכם רואים מקרוב את ההגירה המתמשכת מהכפרים!!!
לידיעתכם, חיים יהודים אינם מורגשים פה בכלל, את השפה העברית עוד ממש נדיר לשמוע, בערב לא ניתן להסתובב ברחובות מבלי לשמוע מכל פינה ילדים ונוער צועקים "יהוד, יהודי", "
שני בניי דודי מצד אימי מצפינים צפונה עם משפתחתם לנהריה והם מרגישים בעכו זרים בדיוק כמוני' "!!! כאשר באים אורחים לביתנו הם אינם מבינים איך עדיין משפחה יהודית כמונו גרה כאן במרכז עכו, עם כל החפלות, החתונות, הזיקוקים, הרעש, המוזיקה והתושבים הכפריים... "
חייבים למצוא פתרון ובאופן דחוף !רק קואליציה ציונית אמיתית וחזקה תצליח לשנות את המצב העגום .רק אם אותם פוליטיקאים "בלירה וחצי " שמתנשקים אם " הבני דודים" למען בחירתם (והמבין יבין {יבינו שבדרך זו הם ישארו רק עם " הבני דודים " ולא אם "האחים " האמיתיים שלהם ,אולי הם יתפכחו". "
וואלה אתה כל כך צודק .אני רוצה לומר כאשר הבחירות באופק הקרוב אחוז ההצבעה חייב להיות היסטרי לא לוותר על אף קול שאם לא כך כבר לא נחייה באשליה כי אם באמת האמיתית ."".
אילו רק חלק מהתגובות אבל בין השורות ניתן לראות לא מעט ממה שהסרט הראה. אני לא מאשים אבל בואו נודה לאמת: המצב לא משהו ... אני גם משער שלא רק יהודים חושבים רעות על ערבים כי אם גם ערבים על יהודים וזה מצביע על הכישלון שבהתנהלות הקודקודים בעניין.
צריך לחנך לדו קיום כי אין ברירה ודו קיום יכול להוות מנוף להשקעה וקידום. צריך להשקיע בזה כי עכו היא עיר שיכולה להתנהל בדו קיום אמיתי אבל לא בתנאים הללו. לא בתנאים שכל התסכול נזרק על הערבים, והם על היהודים. גם בדבריכם ישנן אמירות גזעניות מקוממות למרות שאינכם מגדירים את עצמכם גזעניים. מה אמור קורא ערבי להרגיש כשהוא קורא את מעט הציטוטים שהבאתי כאן לפניכם?, שהוא אהוד ומקובל עליכם?, שהוא אשם במצב?, שכייף לחיות בעיר הזו?...
אולי הגיע הזמן שתתעוררו ותבינו שלא רק שאין ברירה אלא שיש אפשרות להרים את העיר הזו למעלה דווקא בגלל הדו קיום. עכו יכולה לשמש מודל לדו קיום אמיתי ובריא. אבל לשם כך העיר עצמה צריכה להשתנות.
ולסיום, דוגמא קטנה לאיך דברים מתנהלים בעולמכם:
לאחר המלחמה באתי לבקר את נסים ומשפחתו וגיליתי להפתעתי שכל הבניינים שפונים לתחנת הרכבת שופצו. איזה יופי אמרתי לעצמי. אבל כשנכנסתי קצת פנימה נוכחתי לגלות שאת הבניינים שמעבר לשורה הראשונה לא שיפצו כלל. ברור לכולנו מה מטרת השיפוץ- שיפור פני העיר למתבונן מבחוץ.
אני מסכים שהתדמית החיצונית חשובה מאוד(אפרופו איך שהצגתי את העיר לעולם שמסביבכם) אבל, לדעתי, הכי חשובה היא האמת בכללותה. מי שבוגר מספיק יכול להודות שהאמת מסתתרת, לפעמים, מאחורי המסכה...
מקווה שדברי יחלחלו למקומם הראוי
בכבוד והערכה לכולכם
יוסי – במאי הסרט
_________________
 עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט, שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו akkonet@gmail.com קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|