|
לעזרא,
שבת שלום ותודה רבה!
על הצחוק שגרמת לי, עד כי כאבה לי הבטן - מהבדיחות – מהאתר שהבאת. זה היה כיף בלתי רגיל. כולם מוזמנים לקרוא את הבדיחות. כנסו לקישורית שעזרא הביא כאן למעלה. והרי מעט טעימות:
* שלוש נשים ישבו במסעדה ופיטפטו ביניהם : אמרה הפולניה: "מהיום אנחנו לא ניהיה פראיריות של הבעלים שלנו. מהיום הם יבשלו והם ינקו והם יכינו אוכל ויסדרו את הבית". אחרי שבועיים הם נפגשו שוב מספרת הפולניה : "ברגע שאברשקה הגיע הבית אמרתי לו אני לא מבשלת ולא מכבסת ולא מכינה אוכל. מהיום אתה תעשה את זה". ואז ביום הראשון הוא בישל ביום השני הוא כיבס ביום השלישי הוא ניקה את הבית פשוט שיגעון אמרה הרוסיה:"ברגע שגרגורי הגיע הביתה אמרתי לו אותו דבר ואז ביום הראשון הוא הכין לנו ארוחה רומנטית, ביום השני כיבס וגיהץ וביום השלישי ניקה את כל הבית....פשוט מדהים". אמרה המרוקאית: "ברגע שז´וז´ו בא הביתה אמרתי לו אותו דבר ואז:ביום הראשון לא ראיתי אותו ביום השני גם לא ראיתי אותו ביום השלישי ירדה לי קצת הנפיחות מהעיניים אז ראיתי אותו מטושטש".
* פולניה אחת הולכת לרופא ואומרת לו: "דוקטור, בורח לי סידן מהגוף". הדוקטור: "טוב, אני יכול להבין אותו!".
* פולניה אחת פוגשת את האחות במסדרון של בית החולים ושואלת: "אמרת לאביגדור שיש לו שבועיים לחיות?". האחות: "כן!". הפולניה: "חבל, אני רציתי להגיד לו את זה".
ונקודה למחשבה – למה סקנדינבית או שוייצרית לא כועסות כשקוראים להן סקנדינבית או שוייצרית?.....
ואם מדברים ברצינות, הרי בכלל אין כל חשיבות לארץ המוצא אלא – למהות האדם. אם הוא נעים הליכות, ישר ואמיתי, אז מה זה חשוב לאיזה מוצא או דת הוא שייך? מי שאני לא סובל, זה: לא ישרים, צבועים ויבבנים מקצועיים.
להלמו,
עניין המפגש בחורשת "לילי שרון" – מעניין. הגיע הזמן, לקיים כנס של כל החברים כאן. על כך צריכים לתת תשובה החברים ובעיקר אלברט.
באשר ל"פרלמנט" של רח' בן-עמי – הושגו לפחות 2 מטרות? אחת – חשיפה, שתיים – דיאלוג וגם מסקנות.
עם התקדמות פיתוח הרחוב והמדרחוב, אני משוכנע שעוד ועוד ישבו על כוס קפה או גלידה.
ליוסי גרינברג,
לא קראתי את הכתבה שהבאת כאן, מהמקומון, כי אין לי אותו. "נגמלתי" מעיתונים, לא רק כי הם "צהובונים", אלא גם כי יש דברים יותר חשובים לעשות.
אך אין רע בלי טוב. אם זה כל מה שיש לעיתון להביא בעניין עכו, אז אותי, זה מעודד מאד - זוהי עוד הוכחה שהמצב בעכו מצויין ואין להם כבר מה לכתוב שלילה על העיר.
דורון,
יפה כתבת. על כך כבר התייחסו חכמנו שהיו זהירים ובודקים מראש, עם מי הם מוזמנים לשבת ועפ"י כך, היו מחליטים אם להיעתר להזמנה.
אני אופטימי. אני סומך על האינטליגנציה של החברים.
_________________ ישראל בן-עזרא
|