ראיון עם שמחה צורי, אשה בת 95 ילידת עכו 1911
הראיון התקיים בשנת 2005 בקריית מוצקין, בביתה של הגברת שמחה צורי בת אברהם, מוכתאר היהודים בעכו של שנות ה20 במאה ה-20. נולדה: בשנת 1911 בעיר: עכו. הלידה בבית, בידי מילדת ערביה. עברה לחיפה- ב1930 בשל נישואיה. עבדה: בבית חרושת נור בעכו עד גיל 18. בעכו: האח יעקוב צורי ורעיתו נפטרו וקבורים בעכו, אח נוסף יצחק נפטר וקבור בעכו, אשתו תלח"א בבית אבות בעכו
רוב ילדי יצחק צורי גרים בעכו . מדבריה:אחים שלי יצחק, משה ,אהרון ותשע אחיות לא כולן חיות. שנפטרו יפה ,רחל, חיות-מרגלית, בת שבע , שושנה, צפורה בכפר אתא, אהרון גר משה במוצקין אבל נפטר, יעקוב נפטר ,היה גר במוצקין עבד בתחנת הדלק שלו בעכו, יצחק בתחנה השניה ביציאה מנהריה, אבא שלי נקרא אברהם חיים צור , נפטר ב1967, קבור פה בצור שלום. גם אמא פה. אבא עזב את עכו כשהמלחמה נגמרה ב1936. אבל האחים שלי משה ויעקב נשארו לעבוד בתחנה. יעקב נשאר לגור בעכו. הייתי נשואה ליצחק בן נסים. אברהם האבא שלי דוד של ראש העיר. הילדים של יצחק צורי גרים בעכו. יצחק היה בעלי וגם היה לי אח בשם יצחק. יצחק האח בן אברהם , אשתו והילדים בעכו, יצחק האח קבור בעכו אשתו חיה בעכו,בבית אבות. שמות ילדי האח יצחק--- אברהם היה בעכו עכשיו בכרמיאל, שלמה כולם בעכו רבקה, סימה , עדינה דני כולם בעכו. הם עובדים בתחנה. אבא שלו נפטר והוא נהג מונית. שלמה במאפיה בעכו בשוק של עוגות ליד אגד, לא בעיר העתיקה. נולדתי ב- 1911 בעכו , בבית לא היה בית חולים, מילדת ערביה האבא אברהם חיים והאמא רבקה שניהם קבורים בצור שלום. למדתי בבית ספר של נזירים, למדתי ערבית ואחר כך מורה מצויין מיוחס, מורה לעברית. בית הספר היה ליד החומה, הבית שלנו בעיר העתיקה, עכשיו יש שם דירה גדולה נתנו לעיריה. אני זוכרת ממש בעתיקה איפה שהיה ים, חאן אל עומדאן . אבא היה מוכתאר של עכו קודם היה סבא כשסבא מת הוא היה מוכתאר. אבא שלי היה מוציא האסירים מהכלא, בשבתות היו הולכים לבית הכנסת. הבית היה פתוח גם אצל הסבא. הסבא נפטר ב1936 . הילדים שלי---נסים צורי, רבקה, דנה ,אברהם, מאיר , מירי, חמש . נסים גר בזכרון עכשיו פנסיה מנהל בית ספר לא בנק, רבקה ,עקרת בית גרה נוה שאנן חיפה, אברהם ברעננה מנהל מאיר חברת חשמל עכשיו בפנסיה גר מירי גרה בחדרה לא רואה עכשיו לא עובדת. כשנפטרה גיסתי אשת יעקב אחי ביקרתי בעכו יעקב ואשתו קבורים בעכו. אשתו נקראה אברהם ,האבא בצור שלום לעומת יעקב ואשתו קבור בעכו, משה בצור שלום קבור מי שנשאר בעכו רק ילדי אחי יצחק . משנת 1911 גרתי בעכו עד שהתחתנתי בגיל 19 עד שנת 1930. החתונה בחיפה עשינו בבית מיד אחרי החתונה גרנו בחיפה בשכונת הדר הכרמל, 7 שנים כאן הוא נפטר בשנת 1969. נשארתי בחיפה הילדים אמרו יותר טוב לעבור למוצקין. עכשיו לא גרים כאן אבל חיים ראש העיר כאן . בעלי עבד בחיפה הדר הכרמל הסבא משה דרויש וגם האבא בהתחלה היה רפד והספות שהכין נמצאים במקדש הבהאים הקרובה הצעירה יותר:"ראיתי הספות אמא שלי אחות של יצחק צורי בעלה של שמחה וראש העיר הוא בן דודי גרה בקרית חיים ". מורה דרומי אני זוכרת לא עבדתי רק בבית חרושת נור. ויצמן היה בעל הבית והוא דיבר עם אבא שלי. עבדתי שם עד גיל 18 היתה שביתה בנור המנהל מגריל היה גר לא זוכרת. היו שני אחים ויצמן הבן דוקטור. רוב העובדים היו ערבים . אסתר מיקושובסקי לא זוכרת. הקרובה:}" הם, אריה ולאה נאור, היו יחד עם בעלי היא סופרת ומשוררת אני חברה שלה אני אגיד לה ללאה נאור אני יספר לה היום "
כן הרבה יהודים עזבו ב1929 לונה ,יפה ,רחל ,אסתר האחיות שלי נפטרו . מרגלית בת שבע חיות כאן במוצקין. יש קשר למשפחה בעכו . אשתו של יצחק מרים בבית אבות. אברהם גר בכרמיאל, דני נהג מונית, עדינה עברה לביאליק , הרוב בעכו. אם אני בעכו אראה לך הבית שלנו, עכשיו הרסו את הבית שלנו . אבא, אברהם היה מאוד מכובד היה חבר של יצחק בן צבי. היה גם חזן בית כנסת, במקור מיוגוסלביה. אני מדברת רק ערבית ועברית ידעתי ספניולית אבל שכחתי. נסים הוא גם הסבא של משה צורי, בעלי ואני בני דודים.
נסים ביתן אתר-עכותור 0545301012
_________________ אין מקום כעכו
|