 |
| עכונט כדרך חיים |
 |
הצטרף: 19 ינואר 2008, 00:44 הודעות: 1046
|
ציטוט: הייתי רוצה שמישהו יסביר לי מה זו גזענות? עזרא אני מקוה שאתה כבר יודע מה היא גזענות, אבל אתה מעוניין בעדכון של המשמעות, אז הנה:
הגדרה: גזענות היא כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה של בני אדם, המיוסדת על נימוקי גזע, אתניות או צבע עור, שמגמתן לפגום בשיוויון של זכויות האדם.
המשמעות הרווחת, מגדירה את הגזענות כהתייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. יש הסוברים כי אבחנה בין גזעים לכשעצמה אינה גזענות, אולם שימוש באבחנה זו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר, וזאת לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני. תורות גזעניות, שהובילו לאפליה הגזעית ולגזענות, החלו להתפתח במאה ה-19 על בסיס תורת האבולוציה של דרווין. התורות לבשו מסווה מדעי כביכול, למרות שלא היה להן בסיס מדעי כלל וכלל.
גזענות היא תוצר לוואי של מאבקים בין תרבותיים. העימות מלווה ביצירת תודעה כי מקור ההבדלים התרבותיים בתכונות "מוחלטות" של הגזעים, ולא בנטיות שניתנות לשינוי. לדוגמה, נטייה של עם מסויים למצב כלכלי ירוד ולפשיעה, הופכת בעיני עמים אחרים לתכונוה מובנית של הקבוצה, ובכך למעשה מתפתחת הגזענות.
תופעת הגזענות המפורסמת ביותר, שהפכה לסמל הקיצוני המקובל של תופעת הגזענות, הינה תורת הגזע אשר התפתחה בעולם המודרני. תורה זו היוותה בסיס אידאולוגי לגרמניה הנאצית, ולפעולותיה אשר נחשבות לבלתי מוסריות באופן מוחלט. מבחינים בשלושה סוגי גזענות חדשים: גזענות דחיתית (aversive racism) - בדרך כלל של אנשים ליברלים בדעותיהם. הם עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר), אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. אשר על כן, על אף אי הנוחות, הפחד והרתיעה שהם חשים, הם תומכים בשוויון ולעתים אף באפליה מתקנת. אך במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע את עמדותיהם הגזעניות. גזענות סימלית (symbolic racism) - בדרך כלל של דתיים או שמרנים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו הגזענים מאמינים שקבוצות המיעוט פוגעות בערכי המסורת. למרות זאת הם נמנעים מלהחצין את עמדותיהם הגזעניות מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימלית תבוא לידי ביטוי כהגנה על ערכי המסורת ולא כתוצאה מגזענות.
גזענות מודרנית (modern racism) - בדרך כלל של ימנים קיצוניים. במסגרת גזענות זו הגזען סבור שהקבוצה המופלית ממשיכה לתבוע מהחברה זכויות אפילו שכבר נהנית משוויון זכויות מלא. כך, למשל, "לבנים" בארצות הברית יטענו ש"השחורים" בארצות הברית כבר זוכים לשוויון זכויות מלא, ולא רק זאת אלא שנכון לעכשיו, עם כל האפליה המתקנת והמשך "התבכיינותם" של "השחורים", "הלבנים" הם הם המקופחים האמיתיים.
במסגרת הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל הועלו רעיונות ואף נעשו פעולות שהן בגדר אפליה מסיבות של דת ולאום. מעשים כאלה נחשבו אף כפעולות גזעניות, אם כי אין הסכמה כללית בנושא זה.
האמנה הפלסטינית מפלה באופן ברור את היהודים וטוענת שרק יהודים שישבו בארץ לפני "הפלישה הציונית" (וצאצאיהם) נחשבים "פלסטינים" ואילו ליהודים אחרים אין כל זכויות בארץ ישראל. הדעה שעל היהודים לחזור לארצות מוצאם ולהשאיר את "פלסטין" לפלסטינים זכתה לתמיכה רחבה בציבור הערבי. עם זאת, אפלייה ברורה זו אינה נחשבת על ידי רבים כגזענות, אלא כאפלייה לאומית בלבד.
מדינת ישראל עלולה להיתפס כמדינה גזענית עקב קיומו של חוק השבות, המעניק זכות ליהודים בלבד. חיזוק לטענה אפשר למצוא בשיעורם הנמוך של עובדי מדינה ערבים ובתקציבים הנמוכים שמקבל המגזר הערבי, ובייחוד מערכת החינוך במגזר הערבי, אם־כי לא בהכרח נובע הדבר ממניעים גזעניים.
בעם היהודי יש מיעוט שמפנה גזענות כנגד מיעוטים החיים בקרבו. הביטוי המודרני הקיצוני לתופעה זו הינו פעולתו של הרב מאיר כהנא שקרא לגירוש ערביי ישראל אל מחוץ למדינה ("טרנספר בכפייה"). תנועתו של כהנא, "כך", ונגזרותיה, הוצאו אל מחוץ לחוק בשל עמדתן הגזענית. אמנם תנועות ואישים התומכים במתן תמריצים לערבים שיעזבו את הארץ ("טרנספר מרצון") לא נפסלו על ידי ועדת הבחירות ומערכת המשפט מהתמודדות בבחירות לכנסת. אבל ככלל, סובלים ערביי ישראל מגילויים של אפליה מחלק של הרוב היהודי. סקרים שנערכים מפעם לפעם מוכיחים כי בציבור היהודי רווחות תפישות גזעניות. על פי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בתחילת 2006, 68% של האוכלוסייה היהודית מתנגדים לגור בבניין עם שכנים ערבים, 46% לא מעוניינים שערבי יבקר בביתם, 41% תומכים בהפרדה במקומות בילוי ו-34% סבורים כי הערבים הם עם נחות. בשנת 2005 היו 225 תקריות אלימות מדווחות נגד ערבים. בשנת 2007 חלה עליה ניכרת בגזענות של הציבור היהודי כנגד ערבים ובתקריות אלימות כנגד ערבים. 75% לא היו מוכנים לגור בבניין עם ערבי, ו-61% לא היו מעוניינים שערבי יבקר בביתם. על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה, 74% מהנוער היהודי חושב שערבים אינם נקיים. 75% מהתלמידים היהודים סבורים שהערבים אלימים. כמו כן, התקבלו תלונות רבות על ביזוי בשדה התעופה.
כבר במגילת העצמאות מופיעה ההכרזה כי "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" וברבים מחוקי מדינת ישראל מופיע איסור על הפליה של אדם על-פי גזעו ועל פגיעה באדם בשל גזעו:
הדין הפלילי בישראל מטיל עונש מאסר בפועל על "הסתה לגזענות". סעיף 144 אומר כך : "בסימן זה "גזענות" -רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת מאפשר לפסול רשימה מהתמודדות לבחירות לכנסת על סמך הסתה לגזענות. סעיף 5 לחוק המפלגות מאפשר לרשם המפלגות למנוע רישום מפלגה על סמך הסתה לגזענות.
תפישות נוספות של גזענות בשנים האחרונות, התפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות". גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהן, או שיש מהן ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו), רק בגלל הגזע שלהם. המשורר האמריקני א.א. קאמינגס תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן". לכן היחס הסלחני של ליברלים ותנועות שמאל כלפי זוועות, פשעי מלחמה והפרת זכויות אדם במדינות ערביות היא דוגמה לגזענות של ציפיות נמוכות. הסיבה היחידה ליחס הסלחני כלפי תופעות שבמדינות מערביות היו נתפשות כבלתי נסלחות (כגון רדיפת הומוסקסואלים, דיכוי נשים וטיהור אתני) היא שהמבצעים הם ערבים; הם נתפשים כנחותים מוסרית מ"האדם הלבן" ולכן זוכים לשיפוט מקל וסלחני על מעשיהם
עזרא אני מקוה שזה עונה לך על השאלה
לאודי, דוקא בגלל שאני מכיר אותך התפלאתי על התגובה שמתאימה יותר לצנזור. לא הבנתי מדוע הידיעה מיותרת. בשתיל מעוניינים שאנשים יבטאו את עצמם ולא יסתתרו מאחרי עירפול מטרות. גם אם רואים את הכינוס כאוייב צריך להתעניין בזה מבחינת דע את האוייב. המפגש על הגזענות הגיע במקום ובזמן המתאים חבל שהפסדנו את מה שדברו שם. רק אם נדע את מה שאמרו שם נדע להתמודד עם השנאה וד"א אני בקשר יומיומי עם הארץ .
|
|
|