רציתי לפתוח כאן שרשור על הלהקות הצבאיות בישראל ותרומתם לזמר העברי, כחובב מושבע של הז'אנר ברצוני להעלות את הנושא לדיון וכמו כן להעלות את מיטב הקלאסיקות של אותם להקות .להלן חומר שמצאתי בויקפדיה : להקות צבאיות בישראל ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. קדמה לה כלהקה צבאית להקת "מעין זה", שהייתה הלהקה של הבריגדה היהודית בעת מלחמת העולם השנייה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר. בזמן מלחמת השיחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: "החישטרון" (של חטיבת גבעתי והחי"ש), "להקת השרון" (חטיבת אלכסנדרוני), הלהקה הצבאית הארצית, הלהקה המרכזית של המחת"ר (מחלקת התרבות), "להקת הכרמל", ו"להקת איילון", שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל הלהקה הצבאית המרכזית ובכללן גם חברי הצ'יזבטרון.
להקת פיקוד דרום בחזרותבצה"ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת מדינת ישראל. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("בצל ירוק", "התרנגולים"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה כגון נעמי פולני, יוסי בנאי, דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. רבים מהזמרים, האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.
הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה"ל. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית, פעל בצה"ל גוף מוזיקלי בשם "מקהלת צה"ל" שתפקידו היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84". בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש וחלקן אף זכה להצלחה ויצר להיטים, אך הן התפוגגו לאחר שנים ספורות. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות "צוותי הווי" (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח"ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר, הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים. הלהקות מופקות כיום על ידי מדור תרבות על ידי רס"ן רן שפירא והן חלק ממערך התרבות בצה"ל שעליו מופקד סא"ל מושיק אביב רע"ן תרבות.
[עריכה] הלהקות העיקריות הלהקות העיקריות היו:
להקת הנח"ל (צוות הווי של הנח"ל) להקת פיקוד צפון (צוות הווי פיקוד הצפון / שלישית פיקוד הצפון / צוות הווי גולני) להקת פיקוד מרכז (צוות הווי פיקוד המרכז / צוות הווי חטיבת הצנחנים / שלישיית פיקוד המרכז) להקת פיקוד דרום )צוות הווי פיקוד הדרום / להקת הדרום) להקת חיל הים להקת חיל האוויר (צוות בידור חיל האוויר / צוות הווי חיל האוויר / שלישיית בנות חיל האוויר)
[עריכה] להקות צבאיות נוספות מקהלת הרבנות הצבאית להקת התותחנים להקת גייסות השריון (צוות הווי שריון (חטיבה 7) / צוות הווי סיני / צוות הווי סדנאי השריון) צוות הווי הנדסה קרבית צוות הווי פיקוד ההדרכה
_________________ יוסי גרינברג עכואי שאיכפת לו מייחל ומצפה לעכו אחרת " במקום שיש רצון - ישנה גם דרך " נצח ישראל לא ישקר
|