|
שי,
שימחת את ליבי בגלל מספר סיבות.
ראשית, תמיד אנושי להנות מפירגון ואכן נעמת לי מאד.
לא פחות ריגש אותי השינוי שחל בך שהרי כתיבתך, לאורך זמן, התאפיינה במרירות וכאב, מתוך דאגה לעכו. קשה היה לך להאמין שעכו תיחלץ מהדרדור ששקעה בו.
בנוסף, אתמול סיפרת לי בהתלהבות, עם ברק בעיניים שגם אתה רואה מהפך בהגירה ! מרכז העיר – היכן שאתה גר - וסביבתו , התרוקנו לאורך השנים, מהתושבים היהודים המבוססים ובמקומם הגיעה אוכלוסייה ערבית חלשה.
הנה כעת, סיפרת לי שרק בבלוק שלך, רכשו דירות, 3 משפחות יהודיות כשאחד מהמוכרים הייתה משפחה מהמגזר הערבי. לדבריך, מצב דומה היה גם בבלוק שלידכם.
כמו כן, סיפרת בהתלהבות שערך הדירות עלה!
התרגשותך מעידה על כך שבעקבות מהפך בעיר, חל גם בך מהפך. כעת, אתה אופטימי, מלא תקווה ואמונה.
צריך להאמין! לקום, לעשות ולהתמיד – עד להגשמה.
טוב שהזכרת את רה"ע. נכון, בלי אמונתו, הגיבוי, מאמציו הרבים והשגת המימון – לא היה ניתן להגשים כל כך הרבה עשייה.
התוצאות נראות בכל. יש שינויים אסטרטגיים, חשיבה שונה, הגירה חיובית, מפעלים חדשים נפתחים, התדמית חיובית וכו'. יש סיבות רבות להיות גאים.
אלא שכעת, אנו לקראת בחירות שעלולות להשפיע מאד לכיוון זה או אחר וזה תלוי בכולנו. צריך לאפשר תנאים לנהל את העיר, באופן חיובי, מקצועי, בעבודת צוות – שלא נאבד את כל אשר הושג.
על הבחירות – אכתוב בנפרד.
ובהזדמנות זו – שנה טובה לך ולבני ביתך ולכולנו.
_________________ ישראל בן-עזרא
|