צביקה ידידי כתב :
ציטוט:
מחד- התחרות האיומה (כולל התבטאויות פה באתרנו) בדבר הצורך להציג מספרים נאותים של זכאים לבגרות כי לפתע זה המדד להצלחה הוא בניגוד מוחלט למדיניות אי הנשירה.
בתי הספר שנמדדים בצורך הצגת נתונים יפים של זכאים מאפשרים לאותם נושרים שלא לחזור למעגל הלימודים ובכך ליצור נתוני אחוז גבוהים יותר של זכאים.
אנחנו יוצאים קוצפים על ירידה בזכאים ויוצאים קוצפים על גידול בנושרים- איפה נקודת האיזון בדיוק?
צביקה זו בדיוק הבעיה "האצבע על ההדק קלה " בנושא הנשירה.
מנהלים שרוצים להציג תוצאות גבוהות בציוני הבגרות גורמים לכך שתלמידים חלשים
לא יוגשו למבחנים , ויתרה מזו הם עושים "את הכל " על מנת להיפתר מאותם תלמידים .
זכור לי שכסגן יו"ר ועד ההורים באורט הייתי "הטרבל מייקר " בישיבת ועד ההורים
עם ההנהלה בעת הצגת הנתונים של ציוני הבגרות.
לא התרשמתי מהנתונים והייתי מציג "קושיות " שלא ידעו איך לענות לי
כמו למשל כמה תלמידים היו באותה שנה בשכבת יב' וכמה מהם הוגשו למבחני הבגרות
ואילו ההנהלה הציגה את אחוזי ההצלחה מבין התלמידים שניגשו בפועל למבחנים.
בעיית הנשירה אינה מתחילה בבי"ס התיכון ששם זו למעשה התחנה האחרונה בהם נפלטים הנושרים
ממערכת הלימודים.
כפי שכתבתי כאן הנושא מתחיל בגן הילדים ובבי"ס יסודי , לא מקדישים זמן ומשאבים
לתלמידים החלשים , והמורים "רצים " קדימה עם התלמידים החזקים.
בעת כהונתי כיו"ר ועד ההורים בבי"ס יסודי גורדון דאגתי שאותם תלמידים חלשים יקבלו תגבור
בשעות שאחרי הלימודים , השגתי משאבים ממחזיק תיק החינוך ומנהל אגף החינוך דאז
וביחד עם המנהל דאגנו להקצבת שעות גם ממשרד החינוך.
הלבשנו את אותם שעות תגבור כל פעם בכסות שונה של כל מיני פרויקטים,
העיקר שבסופו של דבר אותם תלמידים חלשים ישארו במערכת.
אילו מערכת החינוך ולא רק בעכו היו רואים את הנושא של הנשירה כמטרה "לאומית "
במערכת החינוך וכתוצאה מכך היו מקצים משאבים אני בטוח שאחוזי הנשירה היו נמוכים יותר
ואותם נושרים היו הופכים לאזרחים מועילים לחברה , ולא לאזרחים הנתמכים ע"י הקהילה
בכל מיני תוכניות לגמילה מסמים או שיקום לאחר מאסר.
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
