|
חרטא של העיריה.
סיפור אישי: בשנת 2004 היה לי רכב פורד פיאסטה משנת ייצור 1978, כלומר 6 ספרות בלוחית הצהובה (קלאסיקה). בגלל סיבות כלכליות, לא עשיתי לו טסט חצי שנתי. הרכב עצמו תוחזק ונשמר על ידי, מתחת לחלון ביתי בחניה. הכל היה שלם ברכב: החלונות, הגלגלים. הרכב היה ממש בובה של רכב.
יום אחד הופיע פקח אצלי בבית וטען שהרכב שלי צריך להתפנות. הוא נתן לי פתק שבו כתוב שעליי לפנות את הבובה שלי תוך 9 ימים.
אני קצת מבין חוק, וישר הלכתי ופתחתי פסקי דין ודברי חקירה בנושא. מדובר על חוק שמירת הנקיון, שבו יש גם פרק על גרוטאות רכב. על פי החוק עצמו, גרוטאת רכב נחשבת כמי שחלקים ממני הוסרו, נשברו וכדומה. טסט חסר כשלעצמו, לא הופך את הרכב לגרוטאה.
למטה, המתין רכב של העיריה עם עוד שני פקחים, בנוסף לפקח הצעיר שעמד מול דלתי. ירדתי מיד למטה וצילמתי את כל האירוע במצלמה שלי. כשהפקחים עזבו, כתבתי מכתב למנהל מחלקת הפיקוח ופיקססתי לו. הסברתי לו את החוק, הבאתי דוגמאות של פסקי דין שבהן עיריות חויבו לפצות בעלי רכבים שפונו שלא כדין.
מה העיריה עשתה למחרת קבלת המכתב? הביאה לי משטרה.
הסברתי גם לשוטר את הבעיה, וסירבתי לקשקושי המוח שהוא והפקח שאיתו ניסו להגיד לי. קישקושים נוסח: "הילדים בסביבה עלולים להיפגע מהרככ; אין טסט לרכב; השכנים מתלוננים". וכו'.
הזמינו לי שוטרים נוספים מתחנת עכו. עיכבו אותי והביאו אותי ברכב משטרה לתחנה בעכו. למזלי, באותה תקופה היה שם קצין סיור שמבין חוק ומשפט. הסברתי לו את החוק, הפניתי אותו לפסיקה. שוחררתי לביתי שמח וטוב לב למגינת ליבו של הפקח שהתלווה לשוטר.
הרכב נשאר. לא גררו אותו. לאחר מספר חודשים מכרתי את הרכב לצורכי פירוק וחלקים.
מה שאני מנסה לומר עם הסיפור הזה, זה שלא צריך להשלים עם פעולות העיריה כאילו גרוטאות רכב הן הבעיה של עכו.
נכון, יש באמת כמה גרוטאות, אבל מנגד יש רכבים שלא עברו טסט בגלל מצב כלכלי רע של בעל הרכב. רכב שאין לו טסט, לא הופך לגרוטאה. אם הרכב נראה שלם, הוא לא גרוטאה גם אם אין לו טסט.
|
|