הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00
הודעות: 18780
מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
היבטים נומיסמטיים בטביעת העיר עכו
סקירה המתמקדת בטביעת המטבעות בתקופה ההלניסטית, הרומית, האיסלמית והצלבנית בעכו.
חשיבותה של עכו ומעמדה הכלכלי נבעו מהנמל עמוק המים שבתחומה, מהחשובים בנמלי האזור. חשיבותו היתה רבה במסחר הימי בין מצרים וסוריה עקב הצורך למעגן לספינות בנמלי ביניים בין שתי הממלכות. נמל עכו נמצא בין נמל צור בצפון והנמלים דור, יפו, אשקלון ועזה בדרום. בתקופה הרומית היתה חשיבותו כשל נמל קיסריה. מיקום העיר בין מצרים לסוריה היה בעל חשיבות אסטרטגית, לפיכך מלכי האזור בכל התקופות ניסו לכבשה, בין היתר, סנחריב מלך אשור.
בתקופה הפרסית היתה עכו הפניקית שייכת לתחום ממלכת העיר צידון אשר בפניקיה, העיר פרחה גם בתקופה הפרסית. באותה הזמן נטבעו בצידון אובולים מכסף ובמחזור שימשו מטבעות זהב Daric של דריוס – דרייוש וכן אובולים זעירים מכסף ממיטבעות מקומיות.
לנמל עכו היו יחסי מסחר עם אתונה בעת כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, אשר עבר בראש צבאותיו במסעו דרומה בשנת 333 לפנה"ס. תושבי עכו פתחו את שערי העיר בפני אלכסנדר, וקיבלו את פניו בברכה לבל יהרוס את עירם.
אלכסנדר העניק לעכו זכות להפעיל את המטבעה ולטבוע מטבע אוטונומית בשמו, כאן מתחיל התהליך הנומיסמטי של עכו והעיר פרחה תחת שלטונו, וכך היתה עכו לעיר הראשונה בארץ ישראל שהותר לה לטבוע מטבעות בינלאומיים כעיר. תיאור מטבעות הכסף של אלכסנדר, על גב המטבע זאוס יושב על כיסא ומחזיק צפור, מתחת לזרועו הכיתוב "עכו" בכתב עברי עתיק, בפני המטבע דיוקנו של אלכסנדר מוקדון. בעקבות אלכסנדר מוקדון היגרו לעיר יוונים רבים בהם סוחרים וספנים.
כיבושו של אלכסנדר מוקדון הביא לשינוי מוניטרי כך שמטבעות הכסף שטבע דחקו מהמחזור את מטבעות אתונה, פרס וצידון. מטבעותיו שימשו כ"דולרים" של התקופה בכל המרחב, הן בשימוש אוכלוסיות עכו, ארץ ישראל, בסחר האזורי ויתכן שגם בסחר הבינלאומי (אולם לא הצלחתי לגלות נתונים על מטבעות עכו אם בכלל התגלו בארצות אחרות). עכו כעיר נמל ראשית היתה מעורבת בסחר הבינלאומי של המרחב. מטבעות רבים מזהב, כסף וברונזה נטבעו בעכו בתקופת אלכסנדר הגדול ואף לאחר מותו.
לאחר מות אלכסנדר והמאבקים בין יורשיו שלטו בעכו התלמיים, לאחר מכן עברה העיר מיד ליד מהממלכה התלמית במצרים אל הממלכה הסלבקית בסוריה.
המלך תלמי השני פילאדלפוס מהמאה ה-3 לפנה"ס קבע את שמה של עכו "פתולימאיס" על שמו. הוא מלך ממצרים בירתו גם על ארץ ישראל, העיר הפכה לבירת מחוז וחשיבותה עלתה. שם העיר "פתולימאיס" מופיע על המטבעות שנטבעו בעיר עכו.
אותו תלמי טבע מטבעות כסף בעיר בשנת 253 לפנה"ס, בפני המטבע מופיע דיוקנו של המלך תלמי הראשון, בצידו השני כתובת ביוונית "המלך תלמי" ונשר מצרי עומד על ברק, אלה נותנים את הסמכות והתוקף למטבע. פעולת הטביעה היתה כפופה לממלכה התלמית, ויש לציין שהתלמיים הנהיגו בכל מקומות שלטונם אזור מוניטרי סגור בעל תקן ומשקל שונה מיתר מטבעות הכסף האחרים. יש להניח שטביעת מטבעות עכו נמשכה עד וכולל ימי תלמי ה-5.
השם פתולמאיס השתמר על מטבעות עכו עד המאה ה-3 לספירה - שנת 265 לספירה (רק במטבעות מתקופת אוגוסטוס השתמשו בשם עכו כ-AKH). שמה העתיק של עכו נשכח בזמן השלטון האיסלמי שבא לאחר התקופה הביזנטית. בהמשך בתקופות הפטימית, העבסית והאומיית, חזר השם עכו והופיע על מטבעותיה. מוזר שכאשר הצלבנים כבשו את עכו בשנת 1109 הפך שמה ל- St Jean dAcre, מאוחר יותר טבעו הצלבנים כמויות גדולות של מטבעות עם הכתובת ACON.
לאחר קרב פניאס בשנת 200 לפנה"ס, עברה השליטה בעיר עכו לממלכה הסלבקית תחת שלטון המלך אנטיוכוס השלישי. בתקופה זו שימשו מטבעות סלבקיות ממלכתיות כהילך חוקי בעיר, מטבעות אלה נטבעו באנטיוכיה. סלבקוס ה-4 טבע מטבע ראשונה בעכו, יורשו - אנטיוכוס ה-4 אפיפנס, שבזמנו פרץ מרד החשמונאים, החל לטבוע כמויות גדולות של מטבעות קטנים מברונזה וכן מטבעות מכסף. למעשה היה זה סוג של טביעה אוטונומית.
בנוסף לטביעת מטבעות סלבקיות באנטיוכיה כאמור, החלו הסלבקים לטבוע באמצע המאה ה-2 לפנה"ס מטבעות אוטונומיים: ברונזה וכסף עם דיוקן המלך גם ביתר ערי הנמל בארץ ישראל, ביפו, באשקלון ובעזה. מטבעות עכו נשאו את הכתובת "של אנטיוכוס שבפתולימאיס". הסלבקים הנהיגו בטביעת המטבעות את המשקל הפניקי, שהיה המשכו של שיטת המשקל התלמי. בממלכה הסלבקית היו שני אזורים מוניטריים, האחד לפי משקל המטבע האתונאי, והשני לפי משקל המטבע הפניקית. היו מקרים שטבעו בעכו גם מטבעות במשקל אתונאי, ככל הנראה מאחר והיתה בירת מחוז וטבעה מטבעות גם עבור אזורים סלבקים צפוניים בהם השתמשו במשקל אתונאי.
רוב המטבעות הסלבקים שנטבעו בעכו היו של המלכים הסלבקים אנטיוכוס ה-4, דמטריוס ה- 2, אנטיוכוס ה-8 ואנטיוכוס ה-12.
לקראת סוף התקופה הסלבקית, כאשר החלה התפוררות הממלכה ונחלש השלטון המרכזי, גברה החתירה לעצמאות ואז התעצמה הטביעה האוטונומית בעכו, משנת 132 לפנה"ס, תוך ניצול המצב הפוליטי של הממלכה.
מטבע הקיסר טריאנוס (98-117 לספירה) מברונזה, מטבעת עכו
הממלכה הסלבקית ירדה בהדרגה מן הבמה הפוליטית ואת מקומה תפסו הרומאים אשר בתקופתם היתה עכו עיר נמל גדולה, בעלת סמכות אוטונומיות. דרכה עברו הקשרים הימיים בין ארץ ישראל ורומא. תושביה היו יהודים ויוונים. העיר טבעה מטבעות רבים, רובם מברונזה וכתובותיהם ביוונית ולטינית. יוליוס קיסר ביקר בה בשנת 47 לפנה"ס.
הרומאים החליטו לשנות את מעמדה והפכו את העיר לקולוניה (מושבה). קלאודיוס ייסד את העיר מחדש ושיפץ את נמלה, תושביה הפכו במעמדם לאזרחי רומא. מטבעות מסוג חדש נטבעו בעיר בשפה הלטינית, כאשר באזור הכתובות על המטבעות היו בעיקר ביוונית.
לדוגמא, אחד המטבעות לכבוד יסוד עכו הרומאית-פתולימאיס וגבולותיה, משנת 53 לפנה"ס בקירוב היתה מזמנו של נירון, אשר הטביע מטבע לרגל אירוע יסוד העיר, מראה את הקיסר חורש את גבולות העיר במחרשה רתומה לצמד שוורים בטקס POMERIUM - סמל להקמת קולוניה חדשה, על המטבע הכתובת Colonia ptolemais. הטבלאות שבמוטות-נסים מסמלות את דגלי ארבעת הלגיונות הרומאים שחנו בארץ ישראל: 3, 6, 10, 12. לגיונות אלה נזכרים אצל יוספוס פלביוס, והם פעלו בימי מרד היהודים בשנים 66-68 לספירה. מקימי הקולוניה היו חיילי ליגיון משוחררים שגרו בעכו. על פני המטבע - דמות הקיסר נירון.
מטבע הקיסר אדריאנוס (117-138 לספירה) מברונזה, מטבעת עכו
מי שהקים מחדש את תחום הקולוניה עכו-פתולמאיס היה אדריאנוס, על פני מטבע לא מתוארכת דומה, דיוקן הקיסר. המטבע מתארת את יסודה המחודש של תחומי עכו בטקס POMERIUM לקביעת גבולות הקולוניה. על גבה מתואר הקיסר אדריאנוס חורש הגבולות כשברקע נסי (דגלי) 4 לגיונות רומיים שפעלו בארץ. הדבר מעיד על הרחבת תחום הקולוניה או על העתקת מקומה לחלק אחר של העיר, כגון הרחבת אזור הנמל, או הרחבת השטחים הציבוריים. המטבע נטבעה בתקופת מרד בר כוכבא, במקביל טבע אדריאנוס מטבע זהה באליה קפיטולינה (ירושלים) במספר דגמים, מטבע זו מתאר את טקס היסוד מחדש של הקולוניה אליה קפיטולינה. כמו כן באותה עת הנפיק אדריאנוס את מטבע יסוד העיר קיסריה.
עם פרוץ מרד היהודים נגד הרומאים, לפי יוספוס פלביוס, רצחו תושביה היוונים של עכו כאלפיים יהודים. העיר שמשה בסיס ללגיונות הרומאים שהובאו כדי לדכא את מרד היהודים בגליל בשנים 66-68 לספירה. לאחר שדיכאו את היהודים חגגו הרומאים את ניצחונם בעכו. בעת המרד חל גידול בטביעת מטבעות בעכו ובערים נוספות. אפשר שמאחר והגיעו מספר לגיונות רומיים היה צורך בכספים רבים למימון אחזקתם, דבר שהצריך שימוש רב יותר במטבעות. הרומאים אימצו את שיטת הטביעה המקומית של מטבעות ערים, במקביל השתמשו בדינרי כסף שהנפיקו ככסף בערכים גבוהים יותר ממטבעות הברונזה.
בתקופה הרומאית נטבעו בעכו מטבעות רבים, בהם מטבעות עם דגמים מיוחדים. בשמו של אלגבלוס נטבעו בעיר שלושה מטבעות מעניינים ביותר: באחד נראית מצודת העיר על האקרופוליס, בשנייה נראה נמלה מצד הים וספינה בתוכו - מטבע ייחודית המראה נמל בארץ ישראל. במטבע שלישי נראה גלגל המזלות.
רוב המטבעות היו מברונזה אך הונפק גם מטבע כסף כגון מטבע של קרקלה-טטרדרכמה המסמל את חשיבותה היחסית של עכו. על פני המטבע ראש הקיסר, בצד השני נשר.
לא ברור אם הנפקת כמות המטבעות היו תחת פקוח הרומיים או לפי שיקול שלטונות העיר. לציין שהנפקת מטבעות כסף הוגבלו בכמות הכסף שברשות המנפיק, להבדיל ממטבעות הברונזה שהנפקת יתר היתה עלולה להוריד מערכם ועל ידי כך להורדת כח הקניה שלהם.
מטבע הקיסר גליאנוס (259-268 לספירה)
מברונזה, מטבעת עכו
באמצע המאה השלישית בתקופת גליאנוס, שנת 256 לספירה, נפסקה טביעת מטבעות בעיר עכו וכן נפסקה הטביעה העירונית באזור, כשנכנסו המטבעות האנטונינאים למחזור. בתקופה הביזנטית לא נטבעו בעכו מטבעות.
עכו נכנעה למוסלמים בשנת 636 לספירה, החליף הראשון מבית אומייה - מעוויה, בנה במספנות (שנשארו בעכו מימי הביזנטים) , צי לכיבוש קפריסין ולצורך מסעות בצפון אפריקה. במאה ה9 שלט בעכו אבן -טולון, בנה את הנמל, אותו כבשו הצלבנים, וששרידיו קיימים עד היום.
במאה ה-11, נטבע מטבע דינר בעכו בימי החליפים הפטימים. במטבע זה מובא שם החליף הפטימי "אבו אל קאסם אחמד אלמסתעלי באללה".
לאחר שהצלבנים השתלטו על ארץ ישראל בשנת 1099, בשנת 1104 כבש את העיר בלדוין הראשון. העיר היתה חשובה במהלך כל שלטונם של הצלבנים בארץ, בוצרה בחומות ומגדלים ונקראה בשם "אכון". משום שהיה בה בסיס הנזירים חברי מסדר סנט ג'ון - מסדר אבירים מפורסם בצבא הצלבנים - קראו לעיר בשמה המלא "סנט ג'ון ד'אכר". בשנת 1187 נפלה העיר בידי צלאח א דין.
בשנת 1191 נכבשה העיר מחדש בידי ריצ'רד לב ארי ופיליפ מלך צרפת, מאז היתה לבירת ממלכת הצלבנים במשך כ-100 שנים עד שנת 1291. העיר היתה מחולקת לרובעים, לפי ערי מקור הצלבנים וכן אזורים בשליטת המסדרים כגון הטמפלרים. מספר תושביה הגיע ל-50 אלף. היתה עיר נמל חשובה ובה מרכז מסחרי כלכלי, דרכו עברו קשרי הצלבנים עם ארצות אירופה.
מטבע חיקוי צלבני של דינר איסלאמי מזהב מהמאה ה-12, נטבע בעכו
העיר עכו טבעה בתקופת הצלבנים בעיקר 2 סוגים של מטבעות, הסוג האחד הוא מטבעות חיקוי למטבעות מוסלמיים, בהם מטבע זהב. הסוג השני הוא מטיפוס מטבעות מערב אירופאיים כמו דינר כסף דקיק מבילון. על רוב המטבעות מופיעים במקום סמלי ירושלים כגון כנסיית הקבר ומגדל דוד, פרח שושן או חבצלת - שהם סמלה המלכותי של צרפת FLEUR DE LIS. סוג נוסף הוא טיפוסי מטבעות בזנטיים עשויים ברונזה.
מטבע חצי דרכמה מכסף, תקופת הממלכה הצלבנית של ירושלים (1099-1291)
בהתייחס לסוג של מטבעות חיקוי מזהב, מאחר וכלכלת הצלבנים כללה גם את האוכלוסייה המקומית המוסלמית, לשם נוחיות המסחר והפעילות הכלכלית ההדדית בין שתי האוכלוסיות, טבעו הצלבנים בעכו את הסוג הראשון כאמור, מטבעות זהב בזנטיים שהם למעשה חיקוי מטבעות זהב מהתקופה הפאטימית ונשאו על פניהם סוגי כתב בערבית. מטבעות אלה חיקו למעשה את דינרי הזהב של החליף אלעמיר מהמאה ה-12 והם שימשו במסחר עבור עסקות גדולות עד שהעיר נכבשה ע"י המוסלמים. הכתובות הערבית על מטבעות אלה היתה "אין אללה מבלעדי אלללה, מוחמד שליח האל", אך לאחר ביקור נציג האפיפיור בעכו, שטען נגד הנוסח המוטבע על המטבע, נטבעו במקומם מטבעות שנשאו כתובת בערבית "האב, הבן ורוח הקודש" בנוסף לצלב על פני המטבע. מטבעות אלה נטבעו גם בירושלים במאה ה-13.
הסוחרים הצלבניים המקומים בעכו שמוצאם מונציה, פיזה, גנואה, אשר גרו ברובעים בעכו, נהגו במקביל לשליטים הצלבנים המקומיים לטבוע מטבעות עופרת, כדי לשלם באמצעותם לאוכלוסיה המקומית עבור סחורות ושירותים.
בשנת 1291 לכד את העיר אל מלכ אל-אשרף, סולטן הממלוכים. אז נסתיימה טביעת מטבעות בעכו. כמו כן חדלה העיר מלהתקיים ב-500 השנים הבאות.
--------------------------------------------------------------------------------
מתוך הרצאה בנושא "טביעת מטבעות עכו ותפוצתן" שנשא כותב המאמר בפני חברי "החברה הנומיסמטית לישראל" ביום 30/5/2005.
יהושע זלוטניק
http://www.collect.co.il/content.aspx?id=136
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
