בגלל מקום חנייה ברחוב בן עמי בעכו , הנאשם עבר עבירת תנועה

באוקטובר 2004 , לפני הסדרי החנייה במרכז העיר עכו , לא היו מספיק מקומות חנייה , הנאשם , חיפש מקום חנייה ברחוב בן עמי בעכו ולא היה מקום פנוי , כאשר הבחין במקום חנייה מרחוק הוא עשה שמיניות : "שהיה בנתיב ימני סטה שמאלה נכנס לחניה וגרם לרכב לבלום עד עצירה מוחלטת."
אחרי כן הוא אמר במשפט שלא הבחין בשוטר שהיה מאחור .

השופט : " שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה"

בשביל מקום חנייה , לא צריך סיכונים !
השאלה כיום היא מה יותר טוב , חנייה מוסדרת בתשלום עם מקומות חנייה או מה שהיה לפני כן ?

הכרעת דין של השופט יעקב בכר,בית משפט השלום עכו

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 10.10.04 בשעה 15.55, ברחוב בן עמי בעכו, סטה מנתיב נסיעתו, דבר שגרם להפרה לתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3. התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, רס"ר יעקב עשור, עורך הדו"ח והגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1:
"בסיור פיקוח תנועה בניידת כחול לבן ברחוב בן עמי ממזרח למערב, אחרי רכב פיאט לבן שנסע בנתיב שמאלי מבין שניים לאותו כיוון, בלם את נסיעתו כיון שהרכב הנ"ל שהיה בנתיב ימני סטה שמאלה נכנס לחניה וגרם לרכב לבלום עד עצירה מוחלטת. הבחנתי באורות הבלימה של הפיאט ונעצרתי בסמוך לרכב, הנהג לבד ברכב...".

תגובתו הראשונית של הנאשם: "רציתי את החניה, הוא עצר ונתן לי לפנות".

4. בחקירתו הנגדית חזר עד התביעה וציין שכתוצאה מסטייתו של הנאשם מנתיב נסיעתו, רכב הפיאט שנסע לפני רכבו של השוטר נאלץ לבלום.

5. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.
הנאשם מסר בעדותו בבית המשפט את הדברים הבאים:
"נסעתי ברמזור של בן עמי ליד תחנת פז, עמדתי ליד הדואר כי לא היתה אפשרות לעמוד בנתיב ימני, אני זוכר שהיה רכב ארוך, הייתי בנתיב השמאלי וחיכיתי עד שהמכוניות יעברו וחניתי, אחרי שיצאתי אומר לי "רשיונות בבקשה". נתתי לו את הרשיונות, הוא ישב בניידת 40 דקות ייבש אותי, שאלתי מה רשמת? אמר לי מזג האוויר, זה מה שקרה".
מחקירתו הנגדית ציין הנאשם שלא הבחין בניידת המשטרתית הנוסעת מאחוריו והנאשם הכחיש את הדברים שנרשמו על ידי השוטר כדברי הנהג.

6. לאחר שבחנתי את ראיות התביעה מזה ואת ראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה, עמדה התביעה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי לעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

א. עד התביעה העיד בפניי בצורה ברורה ועיקבית לדברים שרשם בדו"ח ת/1 ושוכנעתי כי דבריו משקפים נאמנה את עובדות המקרה לאשורן. אני מאמין לעד התביעה שהבחין באורות הבלימה של רכב הפיאט אשר נאלץ לבלום ולעצור עד כדי עצירה מוחלטת כתוצאה מסטייתו של הנאשם מנתיב נסיעתו.

ב. לא מצאתי בדברי הנאשם דבר שיש בו כדי להטיל דופי כלשהו במהימנות עדותו של עד התביעה. מסכים אני עם ב"כ המאשימה כי העובדה שהנאשם לא הבחין בשוטר אשר נוסע בעקבותיו מלמדת שלא היה עירני לנעשה בדרך ולא שם את ליבו לנעשה מאחוריו ומצדדיו.

7. לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.

8. אני מורה לזמן את הצדדים לטיעונים לעונש ליום 12.7.07 שעה 11.30.

הנאשם יהיה רשאי לשלוח טיעונים לעונש בכתב ויהיה פטור מהופעה.

ניתנה היום א' בסיון, תשס"ז (18 במאי 2007) בהעדר הצדדים

יעקב בכר, שופט
הקלדנית – אתי באזוב
מתוך אתר בית המשפט