כיף וגם שכר בצידו

פרק א'

ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ראינו בשידורי הטלוויזיה, את מייק לוין ז"ל.
צעיר מופלא וחייכני שויתר על כל הנוחות בארה"ב, התעקש להתגייס ולעזור למולדת – באופן מעשי ולא במלל.

עלה ארצה כדי להתגייס וכשהביורוקרטיה התברברה – כפי שהיא יודעת – הלך ללשכת הגיוס אך שם, לא אפשרו לו להיכנס ללא מסמכים.
על אף היותו נער חביב ומחונך, החליט שאין ברירה, טיפס לקומה השנייה ודרך חלון שירותים נכנס לבניין.
כשנודע לממונה על דרך חדירתו של מייק לבנין, אמר לו שלאורך 30 שנות שרותו, נתקל רק באנשים שניסו להתחמק מגיוס אך מעולם לא באדם שכל כך עז רצונו להתגייס, עד שנכנס דרך חלון שירותים בקומה שנייה?!
על כן, החליט לקצר הליכים ולגייסו.

מייק התעקש להגיע לצנחנים וצעד 90 ק"מ כדי להגיע לטקס חלוקת כומתה אדומה. תמיד מחייך חיוך מקסים, עם מבט נחוש.
הכאבים לא הפריעו לו וכפי שהוא אמר "אם אין כאב, אין הגשמה".

בעת הצניחה הראשונה, בהיותו צנום, הרוח סחבה אותו. בצניחה השנייה, הוסיפו לו משקל ע"י אבנים ואז הוא נחבט בקרקע.

כשיצא לחו"ל לבקר משפחתו, החלה מלחמת לבנון השנייה. אז חזר והתעקש להצטרף ללבנון, שם נהרג מצרור של החיזבאלה.

בחפציו, נמצא דגל ישראל מקופל ובחדרו דגלון עליו כתוב "אינך יכול להגשים חלום אם אינך מוכן להקריב הכל"!

בהיותו בחו"ל, ביקש מהוריו שאם ייהרג, שיקברו אותו בהר הרצל ואכן כך קרה.

ההורים, בבואם לארץ, חששו שלא יזכו למניין בקבורה. בהגיעם לבין העלמין, נדהמו למצוא מאות רבות של אזרחים וחיילים שרבים מהם מזילים דמעות כאב.

בביתו, החזיק מייק, רשימת גיבורי ישראל שהיוו לו דוגמא, מקור לגאווה וחיקוי.
ביניהם, חנה אהרונסון ז"ל ואביגדור קהלני שייבדל לחיים ארוכים.
מייק היה חייל בודד, סמל ומופת שהלך לעולמו, אך כמוהו יש חיילים וחיילות בודדים שקשיי הביורוקרטיה, הזרות והבדידות מעיקים עליהם.
על כן, אך טבעי שנאמץ לנו חייל בודד.

אנו ובני משפחתנו, נצא יותר מקבלים מנותנים. ילדנו ונכדנו יוכלו לספוג ערכים הלכה למעשה.

יתרה מכך, כדאי שנאמץ רעיונו של מייק - שילדינו ירכיבו רשימה, מאין אלבום, עם תמונות ופרטים על גיבורים ברוח ובעלי ערכים למופת ופרטים על מעשי גבורתם.
יהיו לכך השלכות על דרך חשיבתם וכך גם לא נפקירם לסגידה לספיידרמן, סופרמן וכו'.

אהבתי ...

אכן ערכים נשחקו .. ודמויות דמיוניים של ספיידרמן וסופרמן ...

הילדים והנוער נמצאים בחלומות דימיונים .. ולא פעם לא מזהים את המציאות ...

אהבת הארץ .. אהבת העם וערכיו ... ערכי מוסר ויושר ...

קימים המון בהיסטוריה שלנו ...

משום מה ... החומריות .. דוחקת את הרוח ...

ישראל היקר ...

אני קורא את הודעתיך .. ואני מזהה את הרוח שעדין מכה בנפשיך ..

איני יודע איך .. אך אתה חייב להגיע לנוער ולהעביר .. ולו מעט ...

בינתים נפתח לך פינה כאן בעכונט ...

כתוב את הודעותיך ברוח העם והארץ בתקווה שרבים יקראו ויפנימו ...