ז'ובינו, כל הכבוד ליוזמה לקידום העיר עכו וקידום השלום בכלל. לדעתי הפסטיבלים, החגיגות והמרוץ יכולים ליצור מומנט שיביא את השינוי הרצוי ועכו בסופו של דבר תהפוך לבירת השלום כפי שאתה חוזה. בנוסף ברצוני להציע הצעה שתתן אופק מדיני חברתי לעירנו היקרה ותקל על בני מגזרים השונים לפעול יחדיו להגשמת החזון: עכו=שלום. כפי הידוע לך לעכו יש את אחד האתרים התיירותיים המרשימים והססגוניים ביותר במזרח התיכון. ובכול זאת ההכנסות של עכו מתיירות הן שוליות יחסית לערים אחרות בארץ. רוב התיירים שבאים לבקר בעכו מוציאים את כספם במקום אחר ועכו נשארת עדיין מוקד אבטלה הזקוק להקלות מס כדי לשרוד. אחת הסיבות למצב הזה הוא הסכסוך הערבי-יהודי במדינת ישראל המקרין גם על תושבי עכו. אמנם תושבי עכו ברובם הם אוהבי שלום ורודפי שלום ערבים כיהודים ואינם מעוניינים להיגרר למעגל האיבה הזה שרע לחינוך, למסחר ולעקרונות המוסר כפי שהן משתקפות בדתות השונות בעכו. בנוסף השלטון המרכזי רואה את עכו כפריפריה ומזניח אותה מתוך חוסר עניין וחוסר תכנון. על כן לאור האופנה האחרונה של הפרטה אני מציע שעכו תתחיל לראות עצמה כמדינה בפני עצמה. עכו תקים לה ערוץ טלוויזיה, רדיו, עיתון ואתר אינטרנט כפי שישנו כבר כאן. תפתח מורשת ייחודית המשותפת לכל המגזרים. המורשת הפניקית המפוארת יכולה להוות רקע אותנטי לפיתוח חזון משותף שכזה. זה לא אומר שהתושבים יפסיקו להיות יהודים, מוסלמים או נוצרים אלא שנוסף על המרכיב הדתי המבסס את הקשר בין האדם לבוראו יהיה מרכיב נוסף לאומי-עכואי שיבסס את הקשר בין אדם לחברו. תושבי עכו יבחרו את נציגהם בבחירות דמוקרטיות אמיתיות וכולם יהיו שותפים בזכויות ובחובות. עכו תשקיע בפרויקט לבניית צי אוניות פניקיות נמל פניקי תעודד סדנאות ליצירה בזכוכית, יצור צבעים כמו ארגמן. מאוחר יותר עכו תאמץ לעצמה דגל והמנון המאפיינים את חזונה אמנות-מסחר-שלום. והיא תשווק את עצמה בכול העולם כמדינת-עיר. אני מעריך שזהו רעיון מרחיק לכת והוא דורש מאיתנו התנערות מזהויות ותדמיות שאנו חשופים להם במשך שנים. אלה שלא יסכימו לחשוב בכיוון הזה בודאי טוב ונוח להם מהמצב ואינם חוזים הידרדרות נוספת.
ריקרדו.
|
|