 |
| עכונט כדרך חיים |
 |
הצטרף: 25 דצמבר 2005, 11:28 הודעות: 2910
|
לפני כחצי שעה קיבלתי שיחת טלפון מאילן. כלכך ריגש אותי לראות את השם שלו על הצג של הפלאפון שלי, ולשמוע את קולו. אמרתי לו שאני אוהב אותו ומתגעגע אליו מאוד. הוא אמר שזה הדדי.
לא שוחחנו הרבה, הוא לא רוצה שהבטריה של הטלפון הסלולרי תתבזבז לו. הוא סיפר לי בגבולות המותר על ההווי שעובר עליהם בלבנון. על אחוות הלוחמים שנשמע שהיא טובה יותר מזו של העורף, ואיך אתמול בזמן שהוא ישב בתוך הטנק הוא שמע מישהו קורא בשמו, אז הוא יצא ממנו והתרגש לראות שזה לא אחר מאשר אחיו. הם 3 אחים שנלחמים בלבנון. הוא אמר שאמא שלו היא כמו "אמי הגנרלית" נמצאת על קוצים כל התקופה הזו ורוצה בצדק שהמלחמה תסתיים והם יחזרו הביתה.
הוא המשיך לספר לי שבאחד הקרבות שהתנהלו לפני כמה ימים הוא איבד את נועם מאירסון ז"ל, מי שהיה לו חבר בתקופה הזו, ויצא להם לשוחח לא מעט. האבידה היתה קשה לו והוא עוד לא מעכל אותה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3288038,00.html
בכל הפוגה שאילן עושה הוא משתדל להתקשר אלינו. כל פעם לחבר אחר, כי לדבריו זה מה שמחזיק אותו. הוא חושב עלינו לא פחות משאנחנו חושבים עליו. הוא אמר לי שאנחנו צריכים אורך רוח, כי הוא מתכוון להישאר שם עד סוף המלחמה. הוא ביקש ממני שאמסור ב"עכו נט" שהוא מבטיח שב"ה אחרי שהכל יסתיים והוא יחזור אלינו בריא ושלם הוא ישוב "להציק" לנו בפורומים כמו לפני המלחמה.
|
|
|