פינה / בלוג / עזרא מדבר

יעלי אזרד

מזל טוב ליום נשואיך שתראו רק ימים שקטים ומאושרים

ליאת לוי · **הצטרף:** 03 מרץ 2006, 13:15 **הודעות:** 13

המון המון מזל טוב לרגל יום הנישואין הרבה אושר ובריאות.

בני כלפון

בימים האחרונים לא כל כך יוצא לי להכנס לעכו נט
אבל כשנכנסתי ללחשו לי מצאתי הפתעה חביבה
פינה חדשה - ממש פיצוץ

פנו דרך - עזרא המפציץ הכבד בדרך

תמונה

ירון זליקוב/אלישע

עזרא מזל טוב אושר ובריאות!! ודבר שני פינה מאוד מקסימה תמשיך כך.

eldor_14

מזל טוב והמון אושר לרגל יום נישואיך.. מאחל עוד הרבה שנים יפות עם האישה שלךך!..!!!

תמשיךך להפציץ בהודעותת ומידעע מהשטחח!!!

המון מזל טובבבבבבבבבבבבב

אלדור

עזרא

עזרא מדבר.

זהו חזרתי הביתה אתמול בלילה.
יצאנו רעיתי ואני מתל אביב בשעה 21.20 ועשינו את דרכינו צפונה לעכו.
הפצרותיהה של ביתי ענבל לא פסקו גם במשך הנסיעה כל מספר דקות טלפון
לנייד אבא ,אמא תחזרו .ואני אומר לה ענבל זהו די החלטתי להיות בבית על אף המצב לא חוזר ולא מסתובב בחזרה לתל אביב .
וכך בנסיעה גולשת כאילו בלחיצת גז אחת מתל אביב לעכו ללא פקקים כמעט ללא עמידה ברמזורים עד הג'ק פוסט יעני כאילו פינו לי את הדרך .
היתה תנועה דלילה מתל אביב צפונה בו נאמר שהיתה תנועה ככל שהצפנו הידלדלה התנועה עד מחלף זכרון עוד היו רכבים אבל מזכרון ועד חיפה ספרתי חמש מכוניות ששועטות במהירות עצומה וחלפות לידי כאילו זהו נגמרו החיים וצריך להספיק מה שיותר כאן ועכשו ואני במהירות סבירה לא רק מביט כל הזמן לעבר החושך של השמים שאולי איזה טיל זוהר ישוט לו מולי אלה גם משגיח שלא אעשה לי לעצמי איזו תאונה חלילה מחוסר זהירות וכך נכנסנו לחיפה בואך ג'ק פוסט
ומשם בכלל היינו שניים על הכביש והשעה 22.40 אנחנו והרמזורים וכאילו לעצבן אותי כל רמזור שהגעתי אליו .נחשו!, אדום .נכון צדקתם . ואני בכלל כמו ראדר עין אחת ברמזור השניה לשמים .וברוך השם אורות עכו נראו לי באופק שבישר לי על סיום הנסיעה המתוחה ליכאורה .
נכנסנו הביתה עייפים תרתי משמע הן עייפות פיזית והן עייפות רוחנית מהמצב כמובן.
עלי להודות שהנבל מהצפון הצליח בגדול לשתק אותנו לחלוטין בצפון .

אך בו נחזור לתל אביב -בת ים שם זה חו"ל החופים מלאים בתי קפה הומים הקופות מרשרשות וכל המלחמה בכלל לא בישראל ובו נגיד שטוב שיש משהו שכן חי וכן נושם ושלא כל המדינה משותקת .

מישהו מכיר את אבו- חסן ביפו ? מסעדה של חומוס פול ומשוושה מה? עומדים שם בתור כאילו יש זהב בצלחת?. אבל לאמיתו של דבר כן. החומוס שווה עמידה בהמתנה לשולחן שיתפנה . מה שכן הפליא אותי שעל השולחן יש חומוס פיתות והחמוצים לא כמו אצלנו אלה רק פלחי בצל יבש .לשאלתי למה אין חמוצים וגם הדגשתי שאני מעכו אמר לי המלצר .הלו, פה זה לא עכו אין פינוקים חה חה חה .

הטיילת של בת ים מזכירה אחד על אחד את מיאמי ביץ , סאווט ביץ מיאמי אושן דרייב פלורידה.
לאמיתו של דבר זה היה ביקורי הראשון בבת ים והיתפעלותי היתה ממש גדולה.
לאחר המלחמה אני רוצה להציע לראש העיר שלנו שיחשוב על משהו דומה בטיילת של עכו.

עד כאן להפעם עזרא שחזר כי גם היתגעגע למשפחה הפרטית בעכו
ולמשפחת עכונט .
אגב כולה הייתי בסך הכל לילה אחד בתל אביב .
יאאאלה איזה סיפורים.

ערן שכטר

שבוע שעבר כשהיו יומיים שקטים עזרתי עומס ונסעתי לחברתי בשלומי.
בכביש לשם ראיתי רק שני מכוניות שעברו ממולי לכיוון ההפוך - אחת ניידת , השנייה צבאית. ואולי איזה דפוק אחד נוסף חוץ ממני, אני כבר לא זוכר.

עזרא מהימים האלה אפשר לעשות הרבה ספרים הרבה חוויות הרבה דברים מעניינים - אבל אין ספק שהכותרת - ההבדלים מזכרון ועד זכרון.

עזראג

תמונה משנת 1967 גם ללמברטה הזו קראתי בובו

עזראג

עזרא מדבר

ללמדכם שקטנועיסט נשאר תמיד קטנועיסט
אך יחסרה על הימים שעברו וחלפו להם ביעף משמעו של דבר נצלו כל רגע כי דקה שעוברת לא חוזרת .
יש לי סיפור על הלמברטה שבתמונה.
ראשית הכלי הזה כל כך חזק והיה טוב אלי לא רציתי להיפרד ממנו והוא היה אצלי חמש שש שנים.
והנה הגיע יום גיוסי לצבא 05/70 יעני מחזור מאו מאו של הנח"ל גרעין גשר לקיבוץ גשר. ובכן במהלך הטירונות החליטו להוריד אותנו לתעלה לביצורים העלו אותנו על משאיות ויאללה קדימה לתעלת סואץ לאחר חודש וחצי כן חודש וחצי הגיע תורי לצאת לחופשת שבת שהחלה מיום חמישי עד יום ראשון .
קיבלנו פקודה חד משמעית לא עולים לטרמפים אלה רק להסעות .והסעות היו כמובן על משאיות לילנדים ישנים ומקרטעים. היציאה ליד מגרש הכדורגל בקרית אליעזר.
ואני צעיר ופוחז מבלה ביום שבת על חוף הים בערב הולך לבית קולנוע כאילו אין יום למחרת שצריך לנסוע חצי יום בכדי להגיע לתעלה .
לאחר הבילוי ישנתי כל כך חזק מעייפות וכבר שהיתעוררתי הרגשתי שאני מאחר להסעה אבל בכל אופן הגעתי למגרש הכינוס ולדאבוני המשאית שאמורה להסיע אותי כבר נסעה .וואי מה אני עושה?
וזיק של ניצוץ ניצת בי וללא הרבה זמן למחשבה חזרתי הביתה יש לציין שאני חיפאי במקור .אימי נבהלה שראתה אותי ושאלה עזרא מה קרה ואמרתי לה שפיספסתי את ההסעה אסור לעלות על טרמפים ואני לוקח את בובו (הלמברטה שלי ) ונוסע דרומה .מה אגיד ומה אספר לכם חברים כאילו היתחברנו לגוף אחד ויאללה קדימה יצאתי לנסיעה ארוכה כאורך הגלות עם הרומ"ט על הגב התרמיל קשור מאחור עם חבל .
כל הדרך אני מתפלל לשני דברים האחד שאני לא התקע והשני שהמשאית כן תיתקע וכך לא יהיו לי בעיות עם מפקדי .אבל ,לא. אף אחד לא ניתקע ויצא שככל שאני נוסע גם המשאית מתקדמת אבל למזלי באל עריש הנהג החליט שהוא הולך לישון כי גם הוא עייף וכך נוצר מצב שאני בנסיעה והמשאית חונה .
והנה אחרי אל עריש שהנוף היחידי שיצא לי לראות זה הכל צהוב מהחולות ופס שחור שזה הכביש והנה הי שם באופק רואה אני נקודה שחורה בולטת וככל שאני מתקדם היא גדלה .ומסתבר שזו המשאית של ההסעה .
ולמה עמדה המשאית ?כי חברי ראו נקודה מרחוק ושיערו שרק משוגע כמו עזרא יכול להגיע על דו גלגלי סימנו לנהג לעצור ולהמתין וכך היה שהם המתינו עד אשר הנקודה הקטנה שהם ראו זה אני.
כולי שמח עד מעל לראש עוצר מאחורי המשאית החברים עוזרים לי להעלות את בובו ויאללה ממשיכים לעבר התעלה .ושם עשה לי הטרקטוריסט שהיה לנו חופר מחפורת לבובו כיסינו אותו בפחים פסי רכבת לשיכבת פיצוץ ושקי חול אמרתי לבובו להתראות בעוד חודש וחצי .והזמן מלחמת ההתשה הפגזות ללא סוף . כל הפגזה שהיתה עלינו דאגתי מאוד לבובו שלא יפגע חלילה .פגזים נחתו בכל עבר העיפו את המטבח העיפו את השירותים אבל במחפורת לא פגעו אולי ידעו המצרים שלא כידאי להיתעסק איתי .
וכך לאחר חודש וחצי העמסתי את בובו על טנדר צפונה והביתה.
אכן זהו הסיפור שלנו בובו ואני חיילים.
עזרא

צביקה

לעזרא שלנו
הפתעת!
30 שנה אני מכיר אותך ולא ידעתי מעולם שתהיה כל כך פופולארי.
סוף סוף נתנו לך במה להוציא את מה שיש לך בפנים.-אז תוציא חביבי את מה שיש(כי אם לא תוציא פה-אז בטח נסבול במועדון- סתם..........)

יאללה חבר- מחכים למוצא פיך

עזרא

לצביקה.
ממש לא הבנתי את המילה "הפתעת"
ומה הכוונה להיות פופולרי .
אני בסך הכל נותן דרור לאצבעותי לרוץ על המקלדת ונותן למקשים לזרום
ואם וכאשר סיפוריי מענינים מישהו אז זה יופי.
גם הסופרים הכי גדולים שכותבים סיפורים הם נרשמים מתוך ראשו של הסופר .
ישנם שתי סיגננות של כתיבה האחת בדויה והשניה אמיתית .כאשר בדרך כלל האמיתית היא למעשה היסטוריה של הכותב .
וכשסופר מוכר את סיפוריו הוא בגדול "מפורגן " מעצם מכירת ספריו.ואם רק כותב ומספר בדף (כמו הנוכחי שלי) ומקבל קצת נקודות עידוד גם לזה נקרא "פירגן"

אולי אחרי 30 שנה יש מקום להיתגלות.
אל תשכח ששמי הוא עזרא ותמיד טוב להוסיף הסופר.
ביחד נקבל "עזרא הסופר"

עזרא

צביקה

שלא תבין לא נכון-אני מפרגן ועוד איך...

עזרא

וככה ביום הולדתי לא שכח נאסראללה לשלוח מספר זיקוקין לאחל לי מזל טוב.

אני מוותר

עזרא

עזרא

בוקר טוב חברים ואכן יומיים שלושה ארבעה כמה שצריך
אנו נחגוג לענבל שלי חגיגות לרגל חתונתה.
הכל כלול מקווה, חינה, חתונה, ושבת חתן.

אני מרשה להתחיל לברך ולאחל לענבל שלי "מזלות טובים" מכל הסוגים.

ביי לכולם
אבא עזרא המאושר :lol:

יעלי אזרד

לעזרא ומשפחתו המון מזל טוב ואושר לזוג הטרי עינבל ובח"ל לנישואיכם ושתזכו לאריכות אהבה כבוד ותשוקה בנישואיכם .
איני מכירה אותכם ולמרות זאת חתונות עדיין מרגשות אותי אישית ,לכן מברכת אותכם בשימחתכם.

פינה / בלוג / עזרא מדבר

מי מחובר