|
רק 19 אחוז מהציבור שבעי רצון ממערכת החינוך
אנשי החוג לחינוך במכללת הגליל המערבי נדהמו לגלות בסקר שביצעו, כי רק 47 אחוז העדיפו את החינוך הציבורי על הפרטי, לעומת העדפה ברורה של החינוך הציבורי בעבר יפה ברנס פורסם: 29.08.12, 10:05
פחות מחמישית מהציבור שבעי רצון ממערכת החינוך - כך עולה מסקר עמדות שערך החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה. לעומת 19 אחוז מהציבור המביעים שביעות רצון ממערכת החינוך, מגלה הסקר כי יותר משליש מהאוכלוסייה (34 אחוז) אינם שבעי רצון ממערכת החינוך באופן מובהק. עוד עולה מהסקר, כי לא פחות מ-74 אחוז מאמינים שיש להשקיע יותר במערכת החינוך, לעומת 5 אחוז בלבד הסבורים שקיימת השקעה עודפת במערכת. הנתון שהפתיע יותר מכל את חוקרי החוג התגלה בתשובה לשאלה "באיזו ממסגרות הלימוד היית מעדיף שילדיך ילמדו, ציבורית או פרטית?" 47 אחוז מהמשיבים אמרו שהם מעדיפים את החינוך הציבורי, ו-43 אחוז אמרו שהם מעדיפים חינוך פרטי. נתון זה הדהים את החוקרים, מאחר שבעבר היתה העדפה ברורה של החינוך הציבורי על הפרטי. פילוח של הנתונים מראה, כי אחוז גבוה של הנשים ושל האוכלוסייה המבוגרת (גילאי 55 פלוס) מביע תמיכה בחינוך הציבורי, כמו גם מרבית האוכלוסייה החילונית. "למרות האכזבה הברורה שעדיין קיימת ממערכת החינוך הציבורית, האוכלוסייה הוותיקה עדיין בוחרת להביע אמון במערכת, כאשר גם בקרב שאר האוכלוסייה מתעוררת בשנים האחרונות תקווה מהולה בציפייה שמערכת זו תמלא את ייעודה", מציעים החוקרים הסבר. ראש החטיבה לליקויי למידה בחוג לחינוך במכללה, ד"ר ורד וקנין-נוסבאום: "הציבור מזהה שהבעיות הכרוניות של מערכת החינוך מצדיקות טיפול עמוק ושורשי, ולכן אינו מתרשם מהטיפולים שנעשו עד כה ואינו משנה את עמדתו בצורה משמעותית. נראה שגם הפעם הכלבים ימשיכו לנבוח והשיירה תעבור". אחד הליקויים הבולטים שאיתו עדיין מתמודדת מערכת החינוך הציבורית, על פי ד"ר וקנין-נוסבאום, הוא ריבוי התלמידים בכיתות, המקשה על איתור הצרכים של התלמידים החלשים ועל קידום המצטיינים. ליקוי מרכזי נוסף שאליו נדרשת המערכת הוא ההשקעה התקציבית השווה במוסדות שונים מבחינת ההרכב הסוציו-אקונומי. לטענת וקנין-נוסבאום, הציבור אינו סבור שההשקעה מספקת, מכיוון שאינו רואה את התוצאות בשטח ומרגיש שבמקומות מסוימים הוא עדיין נדרש "להשלים" את ההשקעה בחינוך ילדיו באופן פרטי, מה שמוביל גם לחוסר שביעות רצון. "הפתרונות לבעיות אלו נמצאים 'על השולחן' - חלוקת משאבים נכונה וצודקת, הכוללת תיקצוב דיפרנציאלי למוסדות חינוך פריפריאליים ובעלי צרכים שונים,
מתן עצמאות למנהלי בתי הספר לנהל את תקציביהם תוך שקיפות מלאה ועוד", מסבירה וקנין-נוסבאום. לדבריה, כדי להביא לשינוי אמיתי בשיפור מערכת החינוך הציבורית, יש להביא לשינוי בתפישה: להכניס יותר יצירתיות לניהול, להבין את הצרכים, לחלק בצורה נכונה יותר את המשאבים הקיימים ולהסתכל גם על עצמנו, ההורים, כשותפים פעילים בתהליך החינוך של ילדינו וכמהווים חלק מסביבה חברתית מעצבת.
|
|