|
עזרא – הגם אתה?
דבריך מפתיעים אותי מאד.
לאורך עשרות שנים, מאז הקמת המדינה, בטמטום או דברים לא תקינים, הרסו בכמויות בניינים מדהימים, כמו; "עכו הקטנה", בי"ס ויצמן וכו', לטובת גיבובי בלוקים – "לולים" לבני אדם. הייתה התלהבות בבניית בלוקים שנחשבו אז, ליפים ומודרניים, עם חרסינה לבנה 15/15, ברזים עם ידית פלסטיק במקום ברזי נחושת כבדים, תריס רץ זז מפלסטיק ושפריץ על קירות בחוץ. כיום, הם בתים מכוערים שאותם יש להרוס ואילו בתי האבן, הם קלאסיים שלעולם יהיו יפים. בצעירותנו, עכו הייתה מלאה בארמונות. ראה את ארמון הפשה שהיה יפה להפליא. אני, זכיתי לעבוד בו כמדריך, כששימש כמוסד לעבריינים צעירים. היה שמיש ויפה, עם ציורי תקרות, שיש וויטראז'ים והיום, הוא בסכנת הריסה. לידו, הבריכה המדהימה, האחת והיחידה, עם פסיפס וחלוקי נחל צבעוניים. במקום, גדלו עצים בגובה של 12 מ' ועשבים מתוך הפסיפס שהלך ונהרס, עד שהתרגזתי, כרתתי את כל החורשה שגדלה בתוך הבריכה – על אפם וחמתם של כל החוצפנים שבאחריותם לשמר את כל הנכסים המפוארים, אך בפועל לא עשו דבר לשמרם. עד היום, אני הולך עם משפחתי, כולל נכדי, לרסס את העשב שגודל מתוך המוזאיקה היפה, לגובה 70 ס"מ.
אז, אני לא יודע, על מה אתה מדבר כשאתה אומר: "כמה היסטוריה אנחנו צריכים לשמר בעיר?". רה"ע ואנוכי, לא מוותרים על אף נכס, מהמעט שנותר.
בזמנו, בטרם הגענו לעירייה ולא היה לנו את הסמכות – אז, אמרתי בכעס, למראה הריסת הנכסים ש: "עכו הייתה בגדולה אלפי שנים ותזכה לגדולה עוד אלפי שנים, אך היא נהרסת 60 שנה, דווקא תחת שלטון היהודים".
בזמנו, ניצלו את כל הבניינים שלא הרסו (וחלקם גם היום) למטרות לא מתאימות כמו: בית משוגעים במבצר, מוסד לעבריינים בארמון הפשה, בית חרושת לגפרורים ב"נור", מוסד לנוער במבנים המפוארים במנוף, מלון "עכו-טל" ששימש בית משפט – אז, פגעו בבניין בכל חלקיו וכיום זאת פנינה וכו' וכו'.
היום, המגמה השתנתה ואנו טורחים להחיות, לפאר ולנצל כראוי את המקומות הנ"ל. ראה, כמה מיליונים משקיע "אורי בורי", כדי להחזיר המצב לקדמותו, כפי שהיה בצעירותנו והכל הוזנח בטמטום.
ובאשר ל"נור", כנראה שלא היית בפנים. המיוחד בבניין, היה בחלק האחורי, עם קשתות, עמודים ומהלך מדרגות מפואר "שנלקח" ע"י הקבלן שהיה אמור לבנות במקום. אותו קבלן, הכניס טרקטור והתחיל להרוס הבניין, אך, ברוך השם, התערב היושב במרומים והקבלן פשט-רגל. הבניין, הוא חריג ומיוחד, בשל היותו אחד משני הבניינים שנמצאים מחוץ לחומות שבנוי מקירות עבים וכל כולו קימורים. כדאי להיכנס. זהו מראה יוצא דופן.
הבניין השני שעשוי קימורים – נמצא ב"מנוף" והוא שמור להפליא.
עזרא! בטוחני שתשנה דעתך ואנו בהווה, נשמר את הנכסים שהורישו לנו בעבר לטובת העתיד.
|
|