|
יזכור
האמת מול השקר
מציאות מול דימיון
אנשים שירדו מגדולות לטימיון
השמחה מול העצב
אהבה מול שנאה
אנשים שהצער אורב בפינה
על הקבר פרחים וזרים נזרקו
ושמות ממלאים מצבות
זיכרונות מחפשים אוזן קשבת
סיפורים שדרכם מצטלבות
המרחק מול הפער
זיכרון מול תמונות
ההורים הרוסים, מלאי זיכרונות
הבדידות מול הפחד
פיוט מול תפילה
משפחות שהצער מתעטף בהילה
וזרים לא יבינו, מלנכוליה סוררת
אמיצים שהלכו אל הקרב
כל זיכרון ממורט, לא נותן, אין לברוח
עולם שהיה וחרב
והספד של הפסד, מתייפחת, צועקת
יבבות, זעקות, מצבות למזכרת
וצפירות נשמעות בכל בית, בכל עיר
ושירים ששרים, וטקסים להזכיר
אבל אף אחד לא באמת יבין,
מציאות ששינתה את פניה
תהילה שהייתה, ונמוגה בין רגע
ילדים שהיו ואינם
כתבתי לזכר המלחמה בצפון שהחלה ב-12 ביולי 2006, אני אמנם חזרתי משם בשלום, אבל 156 אנשים, אזרחים וחיילים כאחד, לא חזרו הביתה יותר.
_________________
לירון
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
