עדכון - שידור TV : זוכרים את שמעון מנדלר ז"ל שמת בטרם עת

חברי עכונט ידידיו ומוקירי זכרו , יוכלו לחלוק לו ולמשפחתו היקרה כבוד אחרון. ההלוויה תיערך היום , יום חמישי בשעה 12:00 בצהרים בבית העלמין בכפר מכר - שמעון מנדלר יליד העיר עכו בן 58 ואוהב עכו . לפני כ-4 שנים החל את עבודתו במוזיאון אוצרות בחומה סייע רבות בעבודות השיפוץ של בורג' אל קומנדר והפיכתו למוזיאון מרשים ולאחר מכן עבד במקום עד ליומו האחרון. חלק מאוספיו מוצגים גם היום במוזיאון

http://www.akkonet.co.il/news_files/man ... 010-tv.htm



קשה לי לכתוב את ההודעה הזאת אבל היא מחוייבת המציאות ע"מ שחבריו ידידיו ומוקירי זכרו
יוכלו לחלוק לו ולמשפחתו היקרה כבוד אחרון.

שמעון מנדלר יליד העיר עכו בן 58 נפטר היום בטרם עת
ההלוויה תערך מחר יום חמישי בשעה 12:00 בצהרים בבית העלמין בכפר מכר
הסעה תצא מבית המנוח ברחוב אנילביץ 51/5 בשעה 11:15
מוקירי זכרו מוזמנים להגיע ולכבד את זכרו

שמעון בן משה ולובה מנדלר נולד וחי בילדותו ברחוב דוד נוי 12 אח למשה מנדלר ונחמה אביב
אב לשי וללימור מנדלר ובעלה של רבקה.
את אהבתו לעיר ולאתרי הארכיאולוגיה שלה גילה משחר ילדותו. שמעון אהב והכיר כמעט כל פינה בעיר
עליה סיפר בהתלהבות ובאהבה גדולה. אהבתי להקשיב לסיפוריו המרתקים על ותיקי
העיר עכו כגון: דר' גולדמן ז"ל שהיה מנהל מוזיאון עכו, אבשלום עוקשי ז"ל-המורה המפורסם לציור שע"ש נפתח
מוזיאון עוקשי לאומנות, מר אבשלום זמר יבדל"א-מנהל מוזיאון חיפה ואחרים....אותם הכיר מקרוב.
שמעון נהג פעמים רבות להעדר מבית הספר משום התענינתו הרבה בכל פינה בה התגלה ממצא ארכיאולוגי בעיר,
אהב לאסוף כל פריט שהיה קשור לעיר עכו וברשותו היה אוסף אדיר שחלקו הרב טרם נחשף לציבור..
לפני כ-4 שנים החל את עבודתו במוזיאון אוצרות בחומה סייע רבות בעבודות השיפוץ של בורג' אל קומנדר
והפיכתו למוזיאון מרשים ולאחר מכן עבד במקום עד ליומו האחרון. חלק מאוספיו מוצגים גם היום במוזיאון

יהי זכרו ברוך

שמעון מנדלר בשנת 2006 בעת הרכבת רצפת מבנה המוזיאון

סיפור ששמעתי מפיו של שמעון מנדלר לפני כשנתיים..

הנדבן סייר איזיק וולפסון והמורה לציור עוקשי

בשנת 1959 הגיע לעכו הנדבן היהודי הידוע סייר איזיק שהיה תעשיין ובנקאי ותרם רבות לפיתוח מוסדות וערים בארץ . וולפסון הגיע לעכו באמצעות הסוכנות היהודית בביקורו בעכו חנך את בית הכנסת שנתרם על ידו במתקן הנופש לחיילים. לאחר מכן ביקר בעיר העתיקה ובסטודיו לציור של הצייר אבשלום עוקשי ואף רכש אחת התמונות מפרי מכחולו. מנדלאוי מותיקי עכו מספר שבאותם ימים עוקשי לא היה צייר מוכר וציוריו נמכרו במחירים מגוחכים, פריצת הדרך הגיעה כשסייר איזיק וולפסון שילם מחיר אסטרונומי לאותם ימים עבור אחד מציוריו של האמן.
שמעון מנדלר מותיקי עכו מספר : "את עוקשי היה קל לזהות מרחוק, הוא היה מגיע עם הופעה קבועה- במכנסיים קצרים, סנדלים ורכוב על אופניים המצוידים בסלסלה קדמית, בתוכה הונחו בלוק ציור קלמר ועפרונות. אני הייתי ילד תוסס ושוטטי פעמים רבות מחוץ לכותלי ביה"ס. כשזיהתי את עוקשי רכוב על אופניו, היתי עוקב אחריו עד שהגיע למקום בו היה עוצר ומבצע את רישומיו. בתור ילד היה אסור לנשום ולצייץ ליד המורה הנערץ, אולם לי הוא הרשה להיות לצדו בזמן ביצוע הרישומים. בליתי שעות במחיצתו בשקט ובהערצה וכשזרק את אחד מרישומיו לפח, מיהרתי להוציאם ולשמרם בביתי. היו לי 12 רישומים שלו מתוכם 6 חתומים, שנים הם היו מונחים מתחת למזרון במיטה שלי. אולם לצערי כשהשתחררתי מהצבא ועזבתי את הבית, אמא שלי עשתה ניקיון וכשראתה את "הקשקושים" זרקה אותם לפח. את זה לא אשכח לה לעולם".

משתתף בהלם ובצער המשפחה, שמעון מחברינו היה באמת מותיקי ומגדולי אוהבי העיר.
המוזיאון היה באמת יקר מאוד לליבו.
ידיעה כואבת מאוד.

שמעון מנדלר היה מוכר לי כאדם יצרתי עם ידיים טובות:
לפני מספר שנים כשתופעת שודדי המתכות התפשטה בארץ, הם לא פסחו גם על בית העלמין בעכו
ומאות בתי נרות העשויים מתכת נעקרו מהמצבות ...גם על המצבה של הוריו של שמעון הם
לא פסחו ואז שמעון מצא לזה פטנט :
בית נר עם סכנת עקירה:


והפתרון היצרתי של שמעון- כיסוי בית הנר במכסה פרספקט:

האיש ש"הוציא" את נשמתו בעבודה סיזיפית למען המקום שנכנס לעורקיו בלי חשבון לשעות עבודה
רתם כל מי שיכל חברים ובני משפחה לתת כתף למען הקמת המוזיאון להציג את ההיסטוריה והכי הכי הקשר למקום שהפך לביתו השני .
הוציא את נשמתו בגן העדן שיצר בידיו עלי אדמות למען גן עדן של למעלה.
שמעון ידידי היקר , בעודך מוטל לפנינו דע שהשארת את מכירך המומים לגמרי
ושואלים .למה? לאן מיהרת? טרם סיימת את עבודתך .

עזרא ידידך המוכה הלם.

שמעון היה בן כיתתי, שכן צמוד, ויחד עברנו לא מעט חויות ילדות נעימות.
"שגעון" העיסוק בעברה של עכו ובאוצרותיה היה טבוע בו עוד מילדותו. לנו כילדים היה הנושא זר,
אבל שמעון כבר אז ראה את הפוטנציאל ומימש אותו בצורה כזו שוותקים ומבוגרים בתחום התקנאו בגילוייו ובהישגיו.
זכור לי כי באחד המקרים בהיותי בכתה ו' חזרתי מבית הספר ומצאתי את שמעון בחצר הבית המשותף עם דלי מלא
פריטים עתיקים וכולו מלא אושר , ממיין ושוטף אותם ומספר בהתלהבות על כל פריט שחשף.
יהיה זכרו ברוך.

למשפחת מנדלר היקרה!!!!!

משתתף בצערכם הכבד.

פשוט אין לי מילים לבטא את הצער שאני חש בהלקח ראש המשפחה.