ממון: עכו מציגה מהפך " עיר שהייתה מוכת אבטלה הוקמו בשנים האחרונות 50 מפעלים חדשים .
אלעד אבוטבול ( 30) , נשוי ואב ל 3 , בעל מסעדה בעיר " העיר הייתה על הפנים כל החברים שלי עזבו מיד לאחר השחרור מהצבא , העיר הייתה כושלת מכל הבחינות ופתאום חל מהפך .......
הכתבה בטעינה

להגזים בטעם מתוק - זה מסוכן. מתחילים לרצות מלוח או חמוץ. יש גבול עדין לטעם הטוב גם בפרסומים, בתדירות, ובסמכות לבחירות.

טוב לראות את החיוב, אך זה מסוכן להטעות בפרסום, כי אז מאבדים האמון וגם את ההזדמנות לתקן,
בטרם התדרדרות ומצב בלתי הפיך.
הנושא הקריטי ביותר הוא העניין הדמוגראפי!
עפ"י הכתבה, של ידיעות אחרונות שחלקה הובאה כאן: יש 54 אלף תושבים בעכו.
אם כך, צריך לדרוש ממשרד הפנים, להשאיר 17 חברי מועצה, היות ואנו מעל 50 אלף תושבים – עפ"י הכתבה.
אך מה לעשות, הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה קובעת שיש רק 46 אלף איש בעכו. לפי החלוקה – 30 אלף יהודים,
14 אלף ערבים ועוד אלפיים אחרים. כלומר 32% מהמגזר והצעירים כ-1/2-1/2.
גילאי 15-19 יש סה"כ 3700 (יהודים וערבים) וממילא ברור מה יהיה בבחירות בעוד 5 שנים. בזה צריך לעסוק ולא
בפיזור עשן ורוד.
צריך להפסיק להביא את "הזכאים לדיור" מחוץ לעיר – אם במתן דירות חינם ואם בסיוע בשכ"ד שהורסים את העיר,
איכות חייה, שווי נכסיה והביטחון האישי.
הרי גם אירועי "יום כיפור" היו בגלל "זכאים לדיור" שהובאו מחוץ לעיר לשיכוני המזרח (אני העברתי אותם משם).
תופעה זו מזיקה גם לערבים הוותיקים בעיר, משום שזה פוגע בתדמיתם ופרנסתם ויש חשש שיפגע גם בדו-קיום.
יש לשים דגש, חשיבה ותקציבים, להשארת הצעירים כאן וייהי מה, כי כבר כמעט אין את מי להשאיר ומאידך, להביא צעירים,
במסגרות שונות, כמו "גרעינים- חברתיים" שהבאתי שהביאו ברכה לעיר. שינו איכות החיים וטיפחו את הנוער.
הבנת הבעיות, היא חצי פתרון, אך צריך גם נחישות, החלטה והתמדה ללא פשרות.
למרבה הדאגה, איני רואה איש מתמודד עם משרד השיכון או עמידר וטורח לייצור תנאים, להשארת הקיימים להביא ולאמץ צעירים.
לעטוף אותם בחיבה, בדאגה לצרכיהם, לצורך השתלבותם ופעילותם בעיר – תוך דיור בשכונות – כפי שאשתי ואנוכי עשינו.
[img]סטיסטיקה[/img]

כל העיתונים נותנים אפשרות להזמין כתבות בנושא של מזמין.
לא צריכה להסביר כאן איך זה קורה.
אני רק רציתי לומר, שאם להגזים בפרסום, מקבלים תוצאה הפוכה.

אם לעקוב אחרי תדירות של כתבות על הישגים של לנקרי ( וכל פעם אותם ההישגים בהגשה אחרת) לפני שנה והשנה- אז יש על מה לחשוב.
לא שהיו חסרים כתבות קודם, אבל לזה עבד דובר ועיתון הפרסומי המקומי שכולו- לכאורה עיתון של עיריית עכו.

נשאר להזמין בישראל היום, בהארץ, בכיכר שבת, בלאשה (רעיון אם אשתו של ראש העיר המצליח) בירחון לבני נוער ולילדים, לחיילים, לסטודנטים, לעקרות בית ועוד.
לא לשכוח ערוצי טלוויזיה, אפליקציות, ויידו, תאטרון.
גם לקראת ראש השנה אפשר להוציא לאור לוח שנה, זה מאוד עובד
בכול חודש- תמונה חדשה : הישגים של ראש העיר וחברי רשימתו
בכול שבוע תמונות של טיילת ישנה וחדשה עם הדקלים וחומות
את הטיילת העתידית בציור צבעוני
תמונת קבוצת כדורגל על רקע אצטדיון
מגרש טניס עם אורות 24 שעות ביום
קבוצות תושבים חזקים שעברו לעכו
50 מפעלים חדשים ועובדים רבים בהם, שהורידו את האבטלה
מרכז עזריאלי בחיבוק רחב עם מפעל שטראוס ומכלי אמוניה
טרקטורונים שמשמכים בימי שבת את התושבים
דשא צהוב ללא רוח חיים בשכונות
שוק הישן לפני השרפה וציור של שוק החדש.
מה לא...
זה יספיק ל12 חודש וניתן להשוואת השליות ומציאות רק אחרי 22 באוקטובר.

ברוסית ישנו ביטוי: הנייר יסבול הכל, הוא לא יאדים.

ניסים ידידי זה זמן רב הקו שלך קבוע בנושא הדירוג.
והנה אתה אומר שלא השתנה בהקשר לדירוג הכללי חברתי.
אולי הם לא יודעים לשנותו? חשבת על זה? ולכן השינוי אולי ממש לא נראה?
קח יוזמה תציע את עצמך להראות וללמד איך כן עושים זאת וממך בטח שיש מה ללמוד . והרבה.
יש מצבים ניסים שאנשים רוצים לעשות שינוי לא יודעים אך מתביישים לשאול והמצב נשאר .
תגובתי זו רצינית ואינה לקונית .
בהצלחה .

איך אפשר להשוות שני מסמכים, שבאחד מהם ישנו מספר 46500, ובשני אין שום מספר מגביל? תביא את המסמך כשכתוב רשמי 54000.
שחור-לבן ברור יותר צבע מוליך שוליל.
הנה- כחול ואדום. אז אדום, זה ותיקים, ערבים, שיורדים?
כחול זה יהודים, עולים שעולים?
לפני שצובעים או מחברים שתי תמונות שונות -חושבים על השחלות.