לא קבילה עלי מחשבתכם אבל עזרא מכל דבריך אני לוקח רק דבר אחד-השמטת המילה דו.
אכן, אין דו קיום יש רק קיום ועצם המילה דו מבהירה כי ישנם שני גורמים שהולכים במקביל ולעולם לא יפגשו-מקסימום יחיו זה לצד זה אבל לא בשיתוף מלא.
אני בכ"ז חושב, שככל שנרבה לעסוק בדבר וככל שנדע להשפיע אחד על השני נמצא בסופה של דרך איזשהו מכנה משותף שיהפוך את הדו קיום לקיום ממשי.
גם לנו וגם לערבים יש משקעים עמוקים וכל אחד מבחינת ראותו צודק לכשעצמו. אם אינך למד מהם המכשולים לעולם לא תדע מה להסיר.
עזרא, גם בקבוצת הכדורגל, וגם במקום עבודתך אתה חי ב"יחד" עם אותם אנשים אולם למרות השותפות הזו עדיין קיימים ניגודים של מזרח ומערב בין הקבוצות וההתעלמות מכך כמוה כטמינת ראש בחול-היא לא תיעלם.
האמת נמצאת אי שם באמצע בין הקבוצות ואם נחטט קיימת אפשרות שנמצא אותה וכל צד יכופף במעט את עקרונותיו למען אותה הרמוניה.
איני משלה את עצמי, זה לא משהו שיקרה ביום אחד, וזה לא משהו שיצוץ ממפגש אחד אבל החיים ביחד באותה מדינה,באותם "ימי גשם שאינם מייבשים את הכביסה" של כל הגורמים הם עובדה מוגמרת, הרי אנחנו לא נגרש אותם והם ככל הנראה גם לא יגרשו אותנו והדרך היחידה היא לחפש את אותו מכנה משותף שיוביל אל המטרה.
למרות הכל ולמרות האמוציות שמתרחשות בקרבי מעת לעת ומונעות ע"י מהלכים הטבועים בשגרת היום יום ,אני מפוכח מספיק להבין שאין דרך אחרת פרט לדרך זו ואמשיך לדבוק בה אף אם תוצאותיה לא יהיו "בקדנציה שלי"- אני לא חי בקיבוץ או בהרצליה פיתוח ,אני חי בעיר מעורבת בה אוכלוסית "המיעוט" מהווה שליש מהרכבה האנושי ,נכון קשה לי עם דעותיו של זוהר בהלול ואף כתבתי על כך בר' גלי אבל אני מניח שבאותה מידה קשה לו לחיות עם השקפות עולמי (שהן די יחודיות אף לפורום הזה של עכונט) ודרך הדיבור אני מאמין שהוא יכול גם יכול למתן את דעותיו -הצלחתי-הרווחנו, לא הצלחתי-הנצחנו את הקיים.
ואף על פי כן ולמרות הכל מספר תמונות מן המפגש:-



