
קטיושה מי זאת ?
קטיושה הוא כינוי למשגר רקטות מתנייע מדגמים שונים.
הדגמים היותר נפוצים הם בקטרים 82, 13 , 132 מ"מ מתוצרת ברית המועצות. השם הרשמי הוא "רכב קרב של ארטילריה סילונית" (סילונית הכוונה למנוע הרקטה).
במלחמת העולם השנייה יחידות החמושות בכלי נשק זה קיבלו באופן אוטומטי את הסיווג היוקרתי של "עוצבת משמר" (גווארדיה).
הקטיושה פותחה בברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכינויה מקורו ככל הנראה בשיר הנפוץ באותה תקופה, "קטיושה", על נערה המתגעגעת לאהובה החייל.
המילה קטיושה הינה צורת חיבה ברוסית לשם הנשי "יקטרינה", המתגלגל לצורה "קטיה" וממנה ל"קטיושה".
נשק זה נודע גם בכינויו "עוגבו של סטלין", על שום דמיון צינורות המשגר המקבילים לצינורות עוגב, והותקן על כלי רכב שונים ומשונים, ביניהם משאיות אמריקאיות מוחכרות מדגם סטודיבייקר US6, טנקים, טרקטורים שונים ואף כלי טיס.
הקטיושה עצמה הינה נשק פשוט למדי, הכולל מנשא של פסים מקבילים הנושאים את הרקטות על מסגרת זחיחה.
על כל משאית הותקנו 48 מסילות לרקטות. כל רקטה היא באורך 1.8 מטר ונושאת ראש נפץ במשקל 22 ק"ג שמסוגל להגיע למרחק של 5 קילומטרים. לרוב נורו קטיושות במספר רב מאוד בבת אחת, על מנת ליצור אפקט של הלם בכוחות האויב, וגם כדי לחפות על חוסר הדיוק של הקטיושה
(מקור : ויקיפדיה )