|
אלברט יקירי אני יודע בוודאות שאתה אוהב את עכו ודואג לגורלה. בנושא זה, אין מחלוקת בינינו. הויכוח בינינו על זיהוי ההתדרדרות ומניעתה ועל איך מצילים ומקדמים את העיר. יש 3 דרכים להתייחס לגוף/מכונית/עיר/מדינה: 1. לעשות את כל הדברים הנדרשים, כדי שהגוף יהיה בריא. 2. במקרה של מחלה, להיות ערני, לדאוג לדיאגנוזה מיטבית ולנקוט באמצעים מקצועיים – בנחישות. 3. לקום כל בוקר ולומר: הכל בסדר! כמה אני יפה! כמה אני נהדר! - בהתעלמות מהמציאות! אלברט יקירי, אצלנו לא רק שנוקטים באפשרות השלישית הנ"ל, אלא שמשתיקים כל העת, כל ביקורת ואזעקה. (האם ככה אתה פועל כשנורה אדומה נדלקת לך ברכב?) אז אלברט, איך יהיה טוב יותר? ובאשר לעובדות, לצערי המצב מחריף: במישור הדמוגראפי, הכלכלי, האבטלה, עזיבת הצעירים וכו'. אצלנו ביהדות נוהגים לומר: "את אשר יאהב – יוכיח" או "חוסך שבטו – שונא בנו". כפי שאתה יודע, בעכו הדבר רגיש במיוחד, כי זה לא הרצלייה ולא רמת-השרון – כאן, המצב לא יהיה הפיך. אני לא מזהה כעת, לא עשייה נכונה וגם לא כאלה שיכולים, לדעתי, ליישם את שצריך. על כן אני מודאג. אגב, הזכרת את שמי באשר למצב, לא הייתה במקומה. שהרי אתה יודע שרק הועלתי. ראה את תצהירו של שמעון רה"ע שקבע את התועלת הרבה שהבאתי במישורים השונים: האסטרטגי, החזון, הבאת תושבים, תכנון והובלת פרוייקטים – כך לאורך מספר עמודים.
|
|