[b]שופט בית משפט השלום בעכו, ווילואם חאמד, קבע באחרונה כי לרואי חשבון אין זכות עיכבון על מסמכים חשבונאיים שבידיהם לצורך הבטחת תשלום שכר


מאת ארנון בן-יאיר הארץ


שופט בית משפט השלום בעכו, ווילואם חאמד, קבע באחרונה כי לרואי חשבון אין זכות עיכבון על מסמכים חשבונאיים שבידיהם לצורך הבטחת תשלום שכר טרחתם. עיכבון הוא זכות המוקנית לנושה לעכב נכס כערובה לחוב, עד שישולם החוב.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה של חברת ג.פ.י שיווק ושירות רכבים נגד רואה החשבון לשעבר של החברה, חורי אליאס. החברה דרשה מרו"ח אליאס שישיב לה מסמכים חשבונאיים שהוא מעכב בידו, בטענה שהחברה נותרה חייבת לו שכר טרחה. בית המשפט קבע כי למסמכים חשבונאיים אין ערך כספי או חומרי אלא לבעליהם בלבד, ועל כן זכות העיכבון אינה חלה לגביהם.

החברה, באמצעות עוה"ד שי גרינוולד, טענה כי שילמה לאליאס את מלוא שכר טרחתו ולכן אין לו זכות לעכב בידיו מסמכים חשבונאיים שלה. עוד היא טענה כי גם אם יזכה אליאס בתביעתו נגדה לתשלום תוספת שכר טרחה, ממילא לא יוכל להיפרע מהמסמכים שעיכב ולכן אין לו תועלת מהם. אליאס טען כי על החברה רובצים חובות כבדים, ולכן הוא זכאי לעכב בידיו את המסמכים על מנת להבטיח את תשלומם, אם יזכה בתביעתו.

בית המשפט ביסס את החלטתו על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וקבע כי יש לבחור בפרשנות המצמצמת את זכות העיכבון, שכן זכות זו פוגעת בזכות הקניין החוקתית של בעל הנכס. לפיכך, הסיק בית המשפט, זכות העיכבון תחול רק במקום שבו הנכס המעוכב נותן למעכב אמצעי לפירעון החוב. הכרה בזכות העיכבון כאמצעי לחץ עלולה להוביל, לדברי בית המשפט, לכך שמי שנכסו עוכב ייאלץ למלא גם דרישות לתשלום בלתי מוצדקות.

בית המשפט מוצא חיזוק למסקנתו בחוק המיטלטלין, שקובע כי אם ערך העיכבון עולה על ערך החוב, והעיכבון ניתן לחלוקה, יכול בעל הנכס לדרוש שהמעכב ישיב לו את החלק של הנכס שעולה על גובה החוב. מכאן, הסיק השופט, יש קשר כלכלי בין שווי הנכס המעוכב לזכות העיכבון.

ביהמ"ש אף התייחס בהחלטתו לזכות העיכבון על מסמכים העומדת לעורכי דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, וקבע כי מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל. לדבריו, הכלל הוא שזכות העיכבון אינה חלה על מסמכים, למעט בנוגע לעיכבון שנעשה עקב חוב בגין מתן שירותים משפטיים (בש"א 1756/06). [/b]
מאת ארנון בן-יאיר הארץ