[b][size=150]שיתוף יזמות הפרטית בפיתוח אתרי עתיקות קיימים, כגון עכו העתיקה[/size][/b]

[color=darkblue][b]משרד התיירות מתכנן: פרויקטים בשיתוף יזמים פרטיים


כך עולה מתוכנית המשרד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעשור הקרוב


הוחלט לשתף את היזמות הפרטית בפיתוח אתרי עתיקות קיימים, כגון העיר העתיקה בעכו.

משרד התיירות פירסם אתמול מסמך המגדיר את מדיניות המשרד, סדרי העדיפויות שלו וקווי היסוד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעשור הקרוב. המסמך כולל את המלצות כוח המשימה בראשות מיקי פדרמן. המלצות אלה יפורסמו ביום ראשון הקרוב במסיבת עיתונאים מיוחדת.

לדברי מזכ"ל משרד התיירות, אלי כהן, המסמך מתווה קווים בסיסיים שקבע הדרג המקצועי של המשרד וזכה לאישורו שר התיירות, אברהם הירשזון. עם זאת, הוא אומר, החוזר אינו גוזל מהשר או מהמנכ"ל הבאים את הסמכות לשנות דברים כהבנתם. "לא מדובר כאן באידיאולוגיה, ולא בהשקפת עולם, אלא בהתאמת התשתיות לצרכיה של התיירות המתפתחת בשנים הקרובות", הבהיר.

בחוזר נקבע כי המשרד יפעל לקידום תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 12 לשימור תבניות נוף היסטוריות ושטחים פתוחים ולעידוד אזורי מסחר תיירותי במרכזי ערים.

הפיתוח התשתיתי יתבצע על פי העקרונות הבאים: מציאת פתרון לבעיית התחזוקה של אתרי תיירות, בשיתוף משרד הפנים; פיתוח באמצעות שיטת BOT, שהיא שיטה בה המגזר הפרטי משתתף בפרויקטים (זכיין פרטי מממן ובונה את הפרויקט, ונהנה מהרווחים לתקופה).

בין הפרויקטים המוצעים: מצפה תת-ימי נוסף באילת ומעלית חוף נוספת בנתניה; פיתוח מרכזי ערי תיירות על בסיס יצירת "אזור שוטטות עסקית תיירותית" בירושלים, ובת"א-יפו, חיפה, צפת, טבריה, נתניה, עכו ואילת. בנוסף, פיתוח שווקים עירוניים כחלק ממסלול תיירותי בערי התיירות הגדולות וכן ובחדרה, נתניה, רמלה וכפרים ערביים ודרוזיים. משרד התיירות יהיה שותף למיזם הממלכתי לגיבוש אזור תיירות במזרח ירושלים ובמסלול סובב העיר העתיקה, ובאילת ישודרג החוף הצפוני והלגונה המזרחית תוכשר למלונאות.

במסמך נקבע כי יופסק המימון לחשיפת אתרי עתיקות חדשים מאחר שהיקף אתרי העתיקות הקיימים מספק את צרכי השוק בשנים הבאות. ואולם, הוחלט לשתף את היזמות הפרטית בפיתוח אתרי עתיקות קיימים, כגון גן לאומי מגידו, גן לאומי בית שאן ומצודת העיר העתיקה בעכו.

לפי התוכנית, הנגב יפותח תוך שימת דגש על תיירות מדבר, פיתוח סביבתי, "מכלולים כפריים", קידום מלונאות ועוד. בגליל ובגולן יושם דגש על גיוון המוצר התיירותי ועל אספקת שירותי פנאי לתיירות הפנים באמצעות פיתוח שטחים ציבוריים והתיירות מורשת הבנויה. במגזרי המיעוטים יושם דגש על פיתוח הצביון הייחודי של גרעיני הכפרים, השווקים המסורתיים והמסחר הייחודי במגזר הדרוזי, הערבי והבדואי.

מאת עירית רוזנבלום , הארץ[/b][/color]