בס

	בס"ד שבת פרשת "ואתחנן" - י"ג אב תשס"ד (31.7.04) ש ב ת " נ ח מ ו "
			כניסת השבת: 19.09 יציאת השבת: 20.20
	הרב יוסף ישר שליטא שיחת השבוע פרשת השבוע על נושאים אקטואליים ועוד		בס"ד ש ר ש ר ת ה ד מ ע ו ת לאחר שעברנו את ימי "בין המצרים", שהם כאמור, ימי יגון, צער ואבל על חורבן בית מקדשנו. נכנסים אנו לימים של " נ ח מ ה ". השבת הזאת נקראת "שבת נחמו". כי בשבת הזאת מתחילים לקרוא ב"הפטרה", את דברי הנחמה של הנביא ישעיהו, הפותחים בפסוק: "נחמו נחמו עמי.." וכך במשך שבעה שבועות נעסוק בפסוקי "נחמה", כשלבנו מלא בתקווה, שאכן נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים. מובא במדרש "תנחומא" (ויגש ה'): "כשם שלא פייס יוסף את אחיו, אלא מתוך בכיה, כך כשיגאל הקב"ה את ישראל, מתוך בכיה הוא גואלם. שנאמר: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, אוליכם אל נחלי מים". הבכיה והדמעה הן ביטוי לכאב. הבכיה היא ביטוי לסערת רגשות פנימיים, הזורמים בתוך נבכי הנפש, שנוצרים מתוך כאב שהולך ומתעצם, עד שהוא פורץ החוצה בזרם של דמעות צורבות ולוהטות. זהו סוג אחד של בכיה ודמעה. ויש גם סוג אחר של בכי... ישנו בכי שהוא ביטוי של סערת געגועים וכיסופים. זהו סוג של בכי שהוא בעצם ביטוי של שמחה, שעוצמתה היא כל כך גדולה, עד שהיא יוצרת התרגשות חזקה וגורמת לפרץ של דמעות זורמות. אלו הן דמעות של אושר. עברו עלינו ימים נכאים. אוירה קשה וכבדה של אבל וצער. אוירה קשה של "תשעה באב". אוירה של עצבות ואבלות מחד, ומאידך הרבה אמונה והרבה תקווה שמשו כל הזמן בערבוביה. ואכן אנו חדורי אמונה חזקה, שהימים האלה שעברנו, ימי "בין המצרים", נועדו בעצם לזירוז הגאולה הנכספת ולהחשת הישועה. כי הרי כך הבטיחנו הנביא ירמיהו, שקבע בהחלטיות: "כי עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע". ופסוק זה, מממלא את לבנו תקווה בעוצמה אדירה, שההבטחה אכן תתממש, והנה הנה ישועת ה' מופיעה ומתייצבת לה בפתח ביתנו... חדי האוזן שבקרבנו, כבר מסוגלים לשמוע בברור, את שחוקו המפורסם של רבי עקיבא, המובא במסכת "מכות": "פעם אחת היו רבן גמליאל ורבי אליעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא עולין לירושלים. כיוון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קודש הקודשים. התחילו הם בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכין? אמרו לו: מקום שכתוב: "והזר הקרב יומת", ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה? אמר להם: מפני כך אני מצחק! דכתיב: "ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו. וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש". בזכריה כתיב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". עד של נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו. עקיבא ניחמתנו". שחוקו של רבי עקיבא, עדיין מהדהד בתוכנו ונוסך מים חיים על חזונו של ישעיהו הנביא ועל חזונם של הנביאים הנוספים, ההולכים ומתגשמים לנגד עינינו. כי הנה הנה רואים אנו במו עינינו ש"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". כך מתנבא ישעיהו. ואילו במקום אחר, מתנבא הנביא ישעיהו ואומר: "בלע המוות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי פי ה' דבר". וצריך להבין. איזו דמעה ימחה ה', אז, לעתיד לבוא? הרי אז, בזמן הגאולה, כשיופיע אור ה' על העולם כולו, וכבודו וחירותו של עם ישראל, ישגו, יעלו ויזהרו כזוהר הרקיע, האם גם אז, יהיה חלילה בכי? האם גם אז יתפרצו דמעות? כפי שאמרנו בראשית מאמרנו. יש דמעות של כאב וצער. ויש דמעות של שמחה... וכך מלמדנו הנביא. כדי שהגאולה העתידית תהיה מושלמת, יש צורך קודם כל, שהקב"ה יסיר מעלינו את כל דמעות הכאב והצער שהצטברו אצלנו במשך שנות הגלות והסבל. את הדמעות האלה, יש צורך למחות. ואת כל החרפות שחרפונו כל אומות העולם במשך הדורות, יש צורך למחוק ולהסיר. ואכן. הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, יסיר וימחה את כל דמעות הכאב והצער ואת כל החרפות הצורבות מן העבר, עד לבלתי השאיר מהן כל שריד ופליט. ובמקומן תבואנה דמעות האושר. במקומן תתפרצנה כמעיינות בוקעים, רק דמעות השמחה, דמעות הגאולה והישועה. זוהי אפוא שרשת הדורות השזורה בתוך שרשת הדמעות, שראשיתה מצער ואחריתה שמחה וצהלה. מושגים ביהדות "שבעה דנחמתא" לאחר שהתאבלנו על חורבן בית המקדש ועל חורבן ירושלים, מוקדשים השבועות הבאים לענייני נ ח מ ה . בשבעת השבועות הבאים נקרא כל שבת, ב"הפטרה", פסוקי נחמה מדברי הנביא "ישעיה". שבועות אלה נקראות: "שבעה דנחמתא". ההפטרה הראשונה: "נחמו נחמו עמי" וגו' ההפטרה השני ה : "ותאמר ציון עזבני ה'" וגו' ההפטרה השלישית: "עניה סערה" וגו' ההפטרה הרביעית: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" וגו' ההפטרה החמישית: "רני עקרה לא ילדה" וגו' ההפטרה השישית: "קומי אורי כי בא אורך" וגו' ההפטרה השביעית: "שוש אשיש בה'" וגו' לאחר כל השבתות האלה אנו מגיעים ל"שבת תשובה" השבת שלפני יום הכיפורים הקדוש, שיבוא עלינו לטובה ולברכה.

	פינת מושגים ביהדות

	"שבעה דנחמתא" לאחר שהתאבלנו על חורבן בית המקדש ועל חורבן ירושלים, מוקדשים השבועות הבאים לענייני נ ח מ ה . בשבעת השבועות הבאים נקרא כל שבת, ב"הפטרה", פסוקי נחמה מדברי הנביא "ישעיה". שבועות אלה נקראות: "שבעה דנחמתא". ההפטרה הראשונה: "נחמו נחמו עמי" וגו' ההפטרה השני ה : "ותאמר ציון עזבני ה'" וגו' ההפטרה השלישית: "עניה סערה" וגו' ההפטרה הרביעית: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" וגו' ההפטרה החמישית: "רני עקרה לא ילדה" וגו' ההפטרה השישית: "קומי אורי כי בא אורך" וגו' ההפטרה השביעית: "שוש אשיש בה'" וגו' לאחר כל השבתות האלה אנו מגיעים ל"שבת תשובה" השבת שלפני יום הכיפורים הקדוש, שיבוא עלינו לטובה ולברכה.