בס"ד יום הכיפורים - שבת קודש - י' תשרי תשס"ה (25.9.04)
	כניסת השבת והחג: 5.13 יציאת השבת והחג: 6.19
הרב יוסף ישר שליטא שיחת השבוע פרשת השבוע על נושאים אקטואליים ועוד	התחלת הצום: 4.57 סיום הצום: 6.09 "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" כ פ ר ו ת מנהג ה"כפרות" הינו מנהג עתיק יומין, בו נהגו לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה ועושים עליהם "כפרות". לפני ה"כפרות" נוגים לומר את הפסוקים: "בני אדם יושבי חושך וצלמוות, אסירי עני וברזל. יוציאם מחושך וצלמות ומוסרותיהם ינתק. אוילים מדרך פשעם ומעוונותיהם יתענו, כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות. ויזעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם. ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. אם יש עליו מליץ אחד מיני אלף, להגיד לאדם יושרו ויחוננו, פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר" ואחר כך מסובבים את התרנגול סביב הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום" ישנם שנוהגים לעשות "כפרות על כסף. ולאחר מכן מוסרים את לצרכי צדקה. הספור החסידי מביא אותנו היישר אל אותו צדיק, שהיה מתהדר כל שנה ב"כפרות" המיוחדות והמהודרות שהקפיד לעשות. הוא היה בוחר בקפידה רבה את התרנגול ועם עלות השחר ולאחר שהיה טובל במקווה ומכין את עצמו בקדושה ובטהרה ולובש בגדי לבן, היה פוצח בהתרגשות עצומה ומתחיל: "בני אדם יושבי חושך..." ובבכיות של התעלות היה עורך את ה"כפרות"... ופעם אחת רמזו לו משמים ואמרו: מה לך מתהדר ב,כפרותיך? שם בעיירה הסמוכה, נמצא יהודי ש"כפרותיו" מרקיעי שחקים!, "כפרות" שלו מהודרות ומיוחדות כל כך שאין לשערן... וקם לו הצדיק ורתם את הסוסים לעגלות ונסע לאותה עיירה, כדי לפגוש את אותו צדיק משם, כדי להיווכח בהידורים שלו... בהגיעו אל העיירה שאל ודרש לשמו של הצדיק. כולם הרימו גבה בתמיהה – איננו מכירים צדיק כזה. עיירה קטנה היא וכולם מוכרים ולא ידוע לנו על צדיק זה שכבודו מחפש. ברם, שם כזה ישנו בתוכנו, אך לא צדיק הוא ואף לא תלמיד חכם. יהודי פשוט הוא. שואב המים של העיירה... והלך הצדיק אליו, לביתו שואב המים, ששכן בקצה העיירה. בית קטן ועלוב, מט ליפול. העניות המרודה ניכרת כבר מבחוץ. נקש בדלת וביקש מהיהודי לארחו לשנת לילה. תמה שואב המים – דווקא אצלי, האין מקומות מתאימים ומרווחים יותר. והלא מיטה, כרים וכסתות אין לי להציע!!! והצדיק מפציר ומבקש, הנה זכית במצוות "הכנסת אורחים", פרוס נא שמיכה על הרצפה. מסתפק במועט אני... והצדיק משים עצמו כישן. והוא עוקב בעיניו הפקוחות למחצה אחרי מעשיו של מארחו. ויהי בחצי הלילה. ושואב המים קם בחשאי ממשכבו והוא ניגש אל השולחן ושולף מהמגירה שני פנקסים מרוטים. והוא פותח את הפנקס הראשון ומתחיל לקרוא מתוכו את כל העבירות והחטאים שחטא במשך השנה החולפת. וכך הוא מונה ומפרט כל חטא וחטא וכל עבירה ועבירה, עד שכילה לקרוא את דפי הפנקס... ואז מוציא הוא את הפנקס השני. ומתוכה החל לפרט את כל הצרות והייסורים הקשים שעברו עליו במשך השנה. את כל תלאות הפרנסה ואת העוני הנורא בו שרוי הוא ובני ביתו. והוא הולך ומסכם את השנה היוצאת, כשנה קשה ורעה... ואז, הוא נושא עיניו לשמים ובעיניים דומעות הוא פונה אל הקב"ה ואומר: רבונו של עולם! הרי בשנה שעברה בקשתי ממך, התפללתי והתחננתי בפניך שתתן לי "שנה טובה". וראה נא, רבש"ע, איזה שנה רעה נתת לי... איזה צרות רעות ומכאובים היו מנת חלקי... אך נכון, רבש"ע, גם אני הבטחתי לך שאתקן את דרכי ולא אחטא יותר ואף אני לא קיימתי את כל מה שהבטחתי בשנה שעברה... אך רבונו של עולם, ערב יום הכיפורים היום, הבה ונתפייס!!! הבה ונמחק את העבר ונבטיח אחד לשני. אני אבטיח, שאתקן את דרכי ולא אחטא שוב. ואתה רבוש"ע תבטיח לי לתת ולהעניק לי ולבני ביתי ... שנה טובה ומבורכת... והוא כרך את שני הפנקסים ביחד, סובב אותם סביב ראשו ואמר: זה כפרתי, זה חליפתי... והשליך את הפנקסים לתוך האש... ואז הוא מוציא מהמזווה בקבוק "משקה", מזג לעצמו, הרים את הכוסית ואמר: "לחיים, לחיים רבונו של עולם..., שנה טובה, שנה טובה..." והצדיק משתאה ומחריש, רואה ושומע את ה"כפרות" המשונות והמיוחדות של שואב המים, יהודי פשוט, תמים... ועיניו זולגות דמעות והוא אומר לעצמו – אכן "כפרותיו" של יהודי פשוט זה עולות על "כפרותי" שלי... שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל תושבי עירנו היקרים. שלכם באהבה רבה הרב יוסף ישר
יום הכיפורים
התחלת הצום: 4.57 סיום הצום: 6.09 "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" .