עדכון :שידור TV: בחוף ארגמן פתחו שוב את עונת הרחצה
היום ראינו את העכואים שמחים ומתרחצים מחדש בחוף ארגמן - זאת לאור קבלת תוצאות תקינות לבדיקות מי הים שנעשות בחוף, מדי יום-המתרחצים חזרו ליהנות מהרחצה ,מהחול, שמש ומה ים .
http://www.akkonet.co.il/newsPictures/a ... 07-tv.html
בעכו פותחים שוב את עונת הרחצה לאחר העתירה לבצ"ץ
עיריית עכו עתרה לבג"ץ בעניין פתיחת חוף הרחצה בעכו- זאת לאור קבלת תוצאות תקינות לבדיקות מי הים שנעשות בחוף, מדי יום.
מתוך הודעה מטעם המשיבים-בבג"צ , מפקח רחצה מחוז צפון ואח' - על-ידי פרקליטות המדינה , משרד המשפטים ירושלים.
סעיף 9. נראה איפוא, שבנסיבות העניין, אין מקום להמשיך לעת הזו ולסגור את חופי עכו לתקופה נוספת... לפיכך הודיע המשיב...לראש עיריית עכו על ביטול הוראתו מיום ה- 3.6.07.
סעיף 12 בהודעה זו מציין כי "אם יתגלה בבדיקות שיערכו בחוף זה...זיהום של מי הים שיסכן לדעת המשיב את בריאות הציבור בזמן נתון, לא יהיה באמור בסעיף 9 לעיל כדי למנוע מהמשיב 1 ... להורות על סגירת אותו חוף...
* במכתב שנשלח לראש העיר, שמעון לנקרי, ב- 8.7.07 ע"י נחום דוד, ממונה רשויות ₪ ות"מ משרד הפנים- מינהל מחוז צפון נרשם:
הנידון: ביטול מכתב המורה על סגירת חופי הרחצה עכו עד להודעה חדשה
... הנני מורה על ביטול מכתבי המציין על סגירת החופים המוכרזים ארגמן והתמרים, עד להודעה חדשה:...
לאחר קבלת המכתב ותשובה על העתירה בעיריית עכו- נערכו מס' בדיקות נוספות במי הים על-מנת לוודא שמי הים ראויים לרחצה. ואכן התוצאות יצאו תקינות לחלוטין!
אי לכך הוחלט לפתוח שוב את החוף לרחצה!!!
בסוף השבוע הקרוב יוכלו המבקרים הרבים בים ליהנות מהפנינג ענק... אטרקציות, בלונים מתנפחים, חול, שמש והרבה ים!!!!
העתירה בעניין סגירת חוף הרחצה
משפט העליון בג"ץ 07/
בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
בענין: עיריית עכו
ע"י ב"כ עוה"ד א. פיש ו/או ר. בן-ארי (בר רב האי) ו/או ג. ויזל-סבן ו/או ד. גולדשטיין ו/או ת. גוטגולד-כהן ו/או ע. הוכרמן ו/או נ. עווד-עראף ו/או י. הריס ו/או י. אדלר ו/או ע. אלוני ו/או ג. שפר (יופה) ו/או נ. רם
משד' מוריה 50 חיפה 34572 טל: 04-8371505 פקס: 04-8370231
העותרת
- נ ג ד -
1. מר נחום דוד, מפקח רחצה מחוז צפון – משרד הפנים
2. משרד הבריאות מחוז צפון
המשיבים
3. היועץ המשפטי לממשלה
משיב פורמאלי
כולם ע"י ב"כ מפרקליטות המדינה, רח' צאלח א-דין 29 ירושלים, טל: 02-6466355, פקס: 02-6467011
עתירה למתן צו על-תנאי
ולמתן צו ביניים ובקשה לקיום דיון דחוף
בית המשפט הנכבד מתבקש בזה ליתן צו על תנאי המורה למשיבים 1-2 לבוא וליתן טעם, אם יש בידם, מדוע לא תבוטל החלטת המשיב מס' 1 מיום 3.6.07 ויפתחו לקהל המתרחצים חופי הרחצה בעיר עכו.
כן מבוקש בזה צו ביניים המורה על פתיחת חופי הרחצה בכפוף לתוצאות תקינות של דיגום מי הים בחופים הללו, וזאת עד להכרעה בעתירה.
כן מבוקש כי יקויים בתיק דיון דחוף במיוחד, שכן עונת הרחצה בחופים נמצאת בעיצומה, ואי-קיום דיון בדחיפות עשוי לייתר את הדיון בעתירה כולה.
ואלה טעמי העתירה:
עניינה של עתירה זו בהחלטת המשיב מס' 1 להורות על איסור רחצה בכל חופי העיר עכו מאז יום 3.6.07 ועד להודעה חדשה. כל תושבי עכו והסביבה אינם יכולים ליהנות מהרחצה בחופים העירוניים, והכל על אף שמאז יום 3.6.07 התקבלו 51 תוצאות תקינות ברציפות של דיגום מי הים בחופי עכו.
כפי שיבואר להלן, עיריית עכו תטען שהחלטת המשיב מס' 1 ניתנה תוך חריגה מסמכות, הינה בלתי סבירה, כרוכה בשיקולים זרים ופוגעת בזכויות העותרת ותושביה במידה העולה על הנדרש.
א. הצדדים
1. העותרת הינה רשות מקומית שבתחומה נמצאים חופי הרחצה המוכרזים: התמרים, ארגמן צפון ודרום ודתי.
2. המשיב מס' 1 הינו הרשות המוסמכת להורות מכח צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), תשכ"ה-1956, לאחר התייעצות עם קצין רישוי ארצי במשטרת ישראל, עם מהנדס תברואי ראשי במשיב מס' 2 ועם הרשות המקומית שבתחומה נמצא חוף הרחצה, על איסור רחצה בחוף מוכרז לתקופה שלא תעלה על 14 יום, אם נוכח שדרוש לעשות כן מטעמי בטיחות או תברואה.
3. המשיב מס' 2 הוא הרשות המוסמכת להמליץ למשיב מס' 1 על סגירת חופי רחצה מטעמים תברואתיים.
4. המשיב מס' 3 הינו היועץ המשפטי לממשלה, אליו פנתה העותרת ביום 18.6.07, בנסיון להביא להסדרת הענין נשוא עתירה זו מחוץ לכתלי בית המשפט הנכבד, אולם עד למועד הגשת העתירה לא התקדם ההליך לפניו, למעט קבלת עמדה מסודרת של המשיב מס' 2 אשר נשלחה לעותרת ביום 28.6.07, ובה יפורט עוד להלן.
ב. הבקשה לצו ביניים ולקיום דיון דחוף
5. מכל טעמי העתירה להלן מבוקש כי בית המשפט הנכבד יתן צו ביניים כמבוקש ויקבע את התיק לדיון דחוף.
6. כפי שיבואר להלן, החלטת המשיב 1 לסגור את החופים תקפה, על-פי הדין, ל-14 יום בלבד, ולאחר שחלפו 14 הימים בהם הוא מוסמך לאסור את הרחצה, שוב אין כל תוקף להחלטתו. זאת ועוד, כפי שמיד נראה, תוצאות הדגימות הבקטריאליות שבוצעו מאז מועד החלטת המשיב 1 בחופי עכו הינן תוצאות תקינות רציפות ועקביות, כך שהנזק מפתיחת החופים בכל מקרה קטן מהנזק שבסגירתם, וכל כל פנים ניתן לערוך דגימות בקטריאליות תדירות נוספות, ובמידת הצורך להחליט החלטה מחודשת.
7. בכל מקרה, ומאחר ועונת הרחצה בחופים נמצאת בעיצומה ובייחוד בתקופת החופש הגדול, מבוקש דיון דחוף בתיק.
ג. רקע עובדתי
8. עונת הרחצה בעיר עכו נפתחה ביום 1.5.07.
9. סמוך לחופי הרחצה של העיר עכו ודרומית להם מצוי שפך נחל נעמן. נכון להיום אין לשום גורם היתר להזרמת שופכין אל מי נחל זה. אף על פי כן, במספר בדיקות בקטריאליות שנערכו בחודש מאי שנה זו נמצאו בסמוך לשפך ממצאים בקטריאלים חריגים, בגינם הורה המשיב מס' 1 על סגירת חופי עכו לרחצה במועדים שונים באותו חודש.
10. אין חולק כי לעיריית עכו אין שום קשר לממצאים החריגים שנבדקו בעבר, והיא אינה מזרימה שפכים לנחל ואינה תורמת להיווצרות זיהום בו בכל דרך שהיא.
11. בסך הכל היו חופי עכו מותרים לרחצה בפרקי הזמן שבין 1.5.07 עד 4.5.07, ומיום 17.5.07 עד ליום 20.5.07.
12. ביני לביני התריאה העותרת בפני גופים ה"חשודים" כמזהמים, ואף יזמה ישיבות לשם בירור הענין ופתרונו. כמו כן עשתה העותרת מאמצים להגיע להבנה עם הגורמים הרלוונטים במשיב מס' 2, לפיה בכל מקרה של בדיקות תקינות רצופות, יותרו החופים לרחצה.
13. ביום 25.5.07 סוכמו, על דעת רופאת מחוז צפון במשיב מס' 2 (להלן: הרופאה המחוזית), נהלי פתיחת חוף, לפיהם על העותרת לבצע שתי דגימות של מי החופים כל יום (בוקר ואחה"צ), ובחלוף ארבע בדיקות תקינות (קרי, במשך יומיים), יינתן אישור לפתיחת החוף.
העתק מכתב העותרת, באמצעות ראש העירייה, מיום 4.6.07 מצורף ומסומן "א". מכתב זה לא נענה על-ידי המשיב מס' 2.
14. ביום 3.6.07 הודיע המשיב מס' 1 כי על-פי המלצת משרד הבריאות הוא מורה על איסור הרחצה בחופי עכו ללא מגבלת זמן.
העתק מכתב המשיב מס' 1 מיום 3.6.07 מצורף ומסומן "ב".
15. בדיקות בקטריאליות שנערכו פעמיים ביום במשך ארבעה ימים לאחר מועד זה הניבו ממצאים תקינים רצופים, ולפיכך פנתה העותרת ביום 7.6.07 אל הרופאה המחוזית, בבקשה כי בהתאם לסיכום שהושג (נספח "א" לעיל) תצא הודעה על פתיחת החופים לרחצה.
העתק מכתב העותרת מיום 7.6.07 מצורף ומסומן "ג".
16. ביום 10.6.07 השיב לעותרת היועץ המשפטי למשיב מס' 2 כי "רק מתוך מחשבה חיובית סוכם בע"פ כי במידה ותוצאות הבדיקות במשך יומיים יהיו שליליות, לא תהא מניעה לפתוח את החופים" וכי "מיד ו/או בסמוך לאחר מתן ההסכמה... חזר הזיהום". כעת הודיע המשיב מס' 2 כי על אף הסיכום, עצם המצאות מוצא הנחל בקרבת חוף הרחצה היא העומדת ביסוד המלצתו למשיב מס' 1 לסגור את החופים לרחצת הציבור, ולמעשה כי הוא אינו מתייחס לתוצאות הדיגומים הבקטריאלים.
העתק מכתב היועץ המשפטי למשיב מס' 2 מיום 10.6.07 מצורף ומסומן "ד".
17. ביני לביני, ביום 6.6.07 הודיע המשיב מס' 1 כי הוא אינו מוכן עוד לסגור ולפתוח את החופים בהתאם למצב המים בפועל, וכי הוא "ממליץ לעונת הרחצה הזו לסגור את החופים בעיר" "ולבחון פתיחת חוף במקום שאותר בצפון העיר".
העתק מכתב המשיב מס' 1 מיום 6.6.07 מצורף ומסומן "ה".
18. בתגובה פנתה העותרת אל המשיבים 1-2 ביום 13.6.07, והציגה בפניהם תוצאות תקינות של בדיקות בקטריאליות רצופות שנתקבלו במשך שבועיים. העותרת הודיעה למשיבים כי היא סבורה שמגמת שיפור זו הינה פועל יוצא של העבודה המשפטית העיקשת והתכתובות וההתראות המופנות לגורמים שככל הנראה מזהמים את מי נחל נעמן, וביקשה לקבל את האישור לפתיחת חופי הרחצה.
העתק מכתבי העותרת מיום 13.6.07 מצורפים ומסומנים "ו".
19. פניות אלה לא נענו, וביום 18.6.07 פנתה העותרת אל היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה על כוונתה לעתור לבית המשפט הנכבד נגד החלטת המשיבים לאסור על פתיחת חופי הרחצה על אף הממצאים התקינים, וביקשה את התערבותו לשם ביטול ההחלטה על סגירתם.
העתק מכתב העותרת ליועץ המשפטי לממשלה מיום 18.6.07 מצורף ומסומן "ז".
העתק תשובת הפרקליטות מיום 19.6.07 מצורף ומסומן "ח".
20. יצויין, כי גם לאחר מועד זה המשיכה העותרת לבצע בדיקות בקטריאליות, וכולן, עד האחרונה שבהן מיום 20.6.07 – ובסך הכל 51 בדיקות רצופות – נמצאו תקינות.
21. ביום 28.6.07 התקבלה בידי העותרת תשובת הרופאה המחוזית לפנייתה אל היועץ המשפטי לממשלה. הרופאה המחוזית פירטה את הגורמים, לדעתה, לזיהום נחל נעמן (במאמר מוסגר יוער כי בין ה"גורמים" שציינה הרופאה מצוי "גורם" אחד לפחות שכלל אינו קיים, והוא "הזרמת קולחי מט"ש עכו בזמן הרצתו", שכן מט"ש עכו כלל אינו פועל ופעולתו תחל רק בעתיד, וממילא לא ידוע האם תחילת פעולתו (תקופת "הרצה") תגרום לזיהום).
22. עוד הודיעה הרופאה המחוזית, כי לא סביר בעיניה לאפשר פתיחה וסגירה של חופים בהסתמך "על פרמטרים שאינם בשליטה", וזאת על אף שהבדיקות כמתואר לעיל הראו לאורך זמן שמי החופים הינם נקיים. למעשה, המשיב מס' 2 כלל לא מתייחס לעובדה מהותית זו, וקובע סגירה מוחלטת של החופים בבחינת "למנוע את הרע בטרם יארע".
23. יוער, כי המשיב מס' 2 נרתע מ"פרמטרים שאינם בשליטה", בשעה שבפועל אין לשום גורם היתר להזרים שפכים למי נחל נעמן, ובאופן עקרוני אמורה להיות שליטה מלאה על נקיון מי נחל נעמן ושפכו.
24. הרופאה המחוזית אישרה במכתבה את הסיכום בדבר המלצה לפתוח את החופים בהסתמך על יומיים בהם ייערכו בדיקות תקינות, אולם בשל חזרה, לטענתה, של הזיהום מעת לעת, החליטה לחזור בה מהסיכום ולהורות על סגירה מוחלטת של החופים.
העתק מכתב הרופאה המחוזית מיום 28.6.07 מצורף ומסומן "ט".
25. להלן תטען העותרת כי ההחלטה לסגור את חופי עכו לכל עונת הרחצה ניתנה בחוסר סמכות, כשלעצמה הינה בלתי סבירה ופוגעת מעבר למידה הדרושה בזכויות העותרת, תושביה, וציבור המתרחצים בחופים.
ד. טיעון משפטי
26. זכותם של בני האדם להשתמש לרחצה בחופי הים וליהנות מהם עוגנה זה מכבר בפסיקת בית משפט נכבד זה, שתאר אותה בדברים הללו –
"שורשיה נטועים במשפט הרומי העתיק, ונוסחו עוד בחוק היוסטיניאני שבו נקבע, כי:
'על פי המשפט הטבעי משותפים לכל אדם: האויר והמים הנוזלים, הים וביחד עמו גם חופי-הים'.
...
גישה זו הייתה מקובלת במשפט המקובל האנגלי ובמשפט האירופי בתקופות שונות. במשפט האמריקני המודרני התפתחה דוקטרינה דומה שכונתה דוקטרינת ה-Public Trust (נאמנות הציבור) שבמקורה נועדה להגן על הגישה של הציבור הרחב לנתיבים ימיים, אולם התרחבה עם השנים והעניקה הגנה בעלת היבט קנייני גם לזכות הגישה של הציבור הרחב לחופים."
ע"א 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות (1989) בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה, פ"ד נו(3) 385, בעמ' 410.
ראו גם:
החלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.9.05 בבג"ץ 5824/05 אדם טבע ודין נ' שר הפנים (פורסם במאגר נבו).
27. אמנם, ככל זכות אחרת, גם זכות השימוש בים אינה זכות מוחלטת, והיא נסוגה מפני אינטרסים אחרים, וחשוב שבהם הוא כמובן האינטרס של שמירה על בריאות הציבור. ואמנם, גם העותרת מסכימה כי האינטרס הבריאותי קודם לכל, אולם בוודאי שאינו חזות הכל. בהקשר זה ניתן להמשיל את עמדת המשיבים להחלטת רופא לכרות את רגלו של אדם שלרגלו חדר קוץ, בכדי להבטיח שזה לא יסבול כאב. ברור שזוהי אינה החלטה סבירה בנסיבות הענין.
28. המשיבים אינם רשאים להורות על סגירת החופים למשך כל עונת הרחצה לשם שמירה על בריאות הציבור, בשעה שקיימים פתרונות חלופיים מספקים – גם על דעת המשיבים עצמם – שהשימוש בהם יגן על בריאות הציבור תוך הגנה על זכותם של המתרחצים להשתמש בחוף ככל האפשר.
29. כפי שיבואר מיד, ההחלטה פגומה במספר פגמים מהותיים המשתרבבים זה בזה והנובעים זה מזה.
ראשית, ההחלטה הגורפת על סגירת החופים לכל עונת הרחצה ניתנה בחוסר הסמכות שכן למשיב מס' 1 הוקנתה סמכות לאסור רחצה לתקופה מקסימלית של 14 יום;
המשך בכך שהמשיב 1 לא טרח להיוועץ בעותרת, שהיא הרשות המקומית שבתחומה מצויים החופים וההיוועצות בה היא תנאי סטטוטורי להפעלת סמכותו;
עובר בהתעלמות מן התשתית העובדתית הרלוונטית לגבי ממצאי הבדיקות ובאי-שקילת מלוא השיקולים הרלוונטים לרבות עוצמת הפגיעה בציבור המשתמשים (ואילו קויימה חובת ההיוועצות היו מלוא הנתונים והשיקולים נלקחים בחשבון!) ובשקילת שיקולים זרים;
הלאה אל הבחירה באמצעי פוגעני מעבר למידה הדרושה, תוך "הצעה" בלתי הגיונית לפתרון חלופי לחופי הרחצה הקיימים בעכו (ואילו היה המשיב פועל במסגרת סמכותו והיה בודק את החלטתו מעת לעת ולפחות בתוך 14 יום ולו היה נמנע משקילת שיקולים זרים, נאלץ היה לבחור באמצעי דרסטי פחות לאור הממצאים התקינים של הבדיקות, ולו קויימה ההיוועצות היה יודע המשיב 1 כי הצעתו "החלופית" אינה מתקבלת על הדעת).
להלן יידונו פגמים אלה.
ד.1. חוסר סמכות
החלטת המשיב 1 אינה מוגבלת בזמן
30. לא רק שהחלטה זו הינה פרי שיקול דעת פגום ואינה סבירה בעליל, אלא שהיא אף ניתנה בחוסר סמכות, שכן מחוקק המשנה כלל לא הסמיך את המשיב מס' 1 לקבל החלטה גורפת על סגירת חופי הרחצה לכל תקופת עונת הרחצה, והגבילה למשך 14 ימים בלבד. וזו לשון ההסמכה שבסעיף 15(ג) לצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), תשכ"ה-1956:
"מפקח רחצה רשאי, לאחר התייעצות עם קצין רישוי ארצי במטה הארצי של משטרת ישראל, עם מהנדס תברואי ראשי במשרד הבריאות והרשות המקומית שבתחומה נמצא מקום הרחצה, לאסור את הרחצה במקום מוכרז לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר יום, אם נוכח שדרוש לעשות כן מטעמי בטיחות או תברואה."
31. המשיב מס' 1 אינו מוסמך להורות על איסור הרחצה אלא לתקופה של 14 יום בלבד. מכאן, שהחלטתו לסגור את החופים לכל העונה, ולחלופין החלטתו לסגור את החופים לתקופה בלתי ידועה העולה על 14 יום אינה בסמכות ואינה יכולה לעמוד.
32. הטעם להגבלת הסמכות בזמן הינו, בכל הכבוד, טעם ראוי, שנועד למנוע החלטות מסוגה של זו: החלטות גורפות, אשר פוגעות בציבור במידה רבה מעל ומעבר למידה הדרושה, ואשר אינן לוקחות בחשבון את התשתית העובדתית.
החלטת המשיב 1 ניתנה תוך הפרת חובת ההיוועצות
33. על-פי לשון ההסמכה, מחוייב המשיב מס' 1 להיוועץ ברשות המקומית שבתחומה נמצא מקום הרחצה עובר לקבלת החלטתו. משלא עשה כן, בטלה החלטתו מדעיקרא.
34. בית משפט נכבד זה עמד פעמים רבות על תכליתה ועל משמעותה חובת ההיוועצות הסטטוטורית:
"שלושה אינטרסים... אינטרס מקבל העצה, אינטרס נותן העצה ואינטרס הציבור בכללו... הם היוצרים את תוכה ואת תוכנה של ההתייעצות, והם הקובעים את גבולותיה: בין את גבולותיה של עצם החובה להתייעץ ובין את תוכנה של ההתייעצות.
אינטרס מקבל העצה – כיצד? 'מרבה עצה – מרבה תבונה' – כך לימדונו קדמונינו (אבות, ב, ז [א]), ומה שהיה הוא שהווה והוא שיהיה. מבחינתו של מקבל העצה... התייעצות בזולת מרחיבה את דעתו של מקבל העצה ומגלה לעיניו חלופות שאפשר לא עלו כלל על דעתו; עצה טובה יש בה כדי לפרוש לפני מקבל העצה את יריעת-המידע בשלמותה ומסייעת היא לו להבין לעומקם את הנושאים שעליו להחליט בהם החלטה... ובלשון בית-המשפט בע"פ 3490/90 יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל (פרשת יקב הגליל [2]), בעמ' 16: התייעצות מאפשרת לרשות בת-סמך '...לקבל תמונה רחבה וכוללת מהגורמים אשר סביר כי להם המידע הרב והמפורט ביותר בנושא...'... התייעצות – אם התייעצות-של-אמת היא – מזמנת לבעל-הסמכות אפשרות ויכולת להתבונן בנושא ההחלטה מכל צדדיו ואל תוכו, ועל דרך זו מסייעת היא לו להחליט את ההחלטה המיטבית והמושכלת ביותר בנסיבותיו של כל עניין ועניין.
אינטרס המייעץ – כיצד? על דרך הכלל יש לו למייעץ עניין – לעתים עניין מיידי – בהחלטה שבעל הסמכות אמור להחליט... בהתייעצות שתיערך יוכל המייעץ להפנות את בעל-הסמכות להשלכות שתהיינה להחלטתו, ועל דרך זו ישכיל אותו באשר לתוצאות שאפשר בעל-הסמכות לא חזה אותן. על דרך זו יוכל המייעץ להיות לעזר לרשות – לרשות ולעצמו – להחליט החלטה מאוזנת, מידתית וראויה ככל שניתן בנסיבותיו של כל עניין ועניין.
אינטרס הציבור – כיצד? לעריכתה של התייעצות בתחום המינהל הציבורי נודע ערך דמוקרטי כבד-משקל. התייעצות מביאה לשקיפות-יתר של מעשי השלטון, והתייעצות בגופים לבר-השלטון יש בה כדי להעמיד את מעשיהם של בעלי-השררה לביקורת הציבור ולפיקוחו. חשיפת הצעתה של הרשות לעיון הציבור, או חלקים מן הציבור, לא זו בלבד שמקנה היא ליחידי החברה תחושה כי הרשות פועלת בנאמנות בעבורם וכי ממלאת היא את שליחותה כנדרש, אלא שמחייבת היא את הרשות לשקול היטב את צעדיה מראש, ביודעה כי עומדת היא לדין הציבור גם בעת העשייה ולא רק לאחריה. אכן, חשיפת כוונותיה של הרשות בהליך הייעוץ עשויה בדרך הטבע להשפיע על ההחלטה שתתקבל. ... התייעצות עם גופים לבר-השלטון מביאה אף לשיג-ושיח בין השלטון לבין יחידי החברה; נוטעת היא באזרח תחושה של שיתוף ושל שותפות בעשייה הציבורית, ויש בה כדי לקרב בין רחוקים – בין היחיד לבין בעלי-השררה והכוח...
... חיובה של רשות להיוועץ בגופים או באנשים אלה ואחרים קודם שהיא מקבלת החלטה – כבענייננו – מדגיש ביֶתֶר את הצורך המובנה בנושא – על-פי החוק – כי הרשות בת-הסמכות תקבל ייעוץ, וכי הגוף בעל-הסמכות ייתן ייעוץ, והכול לקבלתה של ההחלטה המיטבית לטובת הכלל.
בג"ץ 5933/98 פורום היוצרים הדוקומנטריים נ' נשיא המדינה, פ"ד נד(3) 496, בעמ' 511.
35. וכאשר חובת ההיוועצות היא ברשות המקומית, נודעים לדברים משנה חשיבות, וגם על כך עמד בית משפט נכבד זה בפסיקתו זה מכבר:
"ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית עשויה לשרת גם את הרעיון הדמוקרטי, המנסה לגשר ככל האפשר בין המינהל הציבורי לבין העם. כדי לממש עיקרון זה אין די בדמוקרטיה הפורמאלית המתבטאת בבחירות מעת לעת, אלא יש צורך בשיג ושיח נמשך והולך בין נציגי העם, לא רק במוסדות הנבחרים אלא גם במוסדות המינהליים, לבין העם. ראוי להזכיר בעניין זה דבריו של כבוד השופט מ' חשין בבג"ץ 3791/93 משלב נ' שר הפנים, בעמ' 132-131:
'...חייבים בעלי שררה מן השלטון המרכזי לשוות נגד עיניהם צורך לנהוג כבוד בנבחרי ציבור של רשות מקומית – בהם ובבוחריהם – ולהוסיף ולזכור כי פאטרנליזם כופה של ימים שמכבר אינו עוד עמנו. בפירוש חוק שעניינו יחסי שלטון מרכזי ושלטון מקומי ראוי שינחה אותנו – אותנו כפרשני חוק ואת רשויות השלטון המרכזי כמחזיקות בסמכויות על-פי חוק – עקרון האוטונומיה של הרשות המקומית, ובייחוד כך שחלקים ניכרים בחוקת השלטון המקומי מלווים אותנו עוד מתקופת המנדט, מימים של נציב עליון. 'עקרון האוטונומיה', קרי: זיקתה הישירה של רשות מקומית לחוק, בלא תיווכן של רשויות שלטון אחרות'.
אחד הביטויים החשובים ביותר של שיתוף הציבור היא ההתייעצות של הרשויות המינהליות שהוקנתה להן סמכות להשפיע על אורחות החיים של הפרט והכלל, עם אנשים וגופים, שהפעלת הסמכות עשויה להשפיע עליהם.
יש לציין, שההתייעצות של רשויות מינהליות עם הציבור המעוניין, שנוהגים לכנותה גם בשם שיתוף הציבור, היא תופעה הזוכה לאחרונה לתנופה בדמוקרטיות רבות..."
רע"פ 3454/97 דעייף נ' יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, חיפה, פ"ד נג(5) 49
36. בענייננו, לא רק שלא פנה המשיב מס' 1 להיוועצות עם העותרת, ולא רק שלא שמע את עצתה "בלב פתוח ובנפש חפצה (ענין פורום היוצרים הדוקומנטרים, לעיל, וראו גם בג"ץ 8404/00 האגודה לזכות הציבור לדעת נ' שר התקשורת, פ"ד נה(3) 547), אלא שהמשיב מס' 1 התעלם כליל מן העותרת כגורם רלוונטי בהחלטתו, לא פנה לעצתה ולא שקל את עמדתה.
"הלכה פסוקה היא שאי-קיום חובת ההתייעצות מביא לבטלות המעשה המינהלי, שעשייתו ותקפותו מותנות בעריכתה..., שכן המחוקק לא היה מטיל חובה זו אילולא סבר כי התייעצות זו עשויה להשפיע על הרשות.
על כך עמד כבוד השופט ב' הלוי:
'החובה המוטלת על-ידי המחוקק על רשות מינהלית להתייעץ עם גוף מסויים לפני הפעלת סמכותה מהווה סייג חשוב לסמכותה החוקית, ובית-המשפט אף יבטל תחיקת-משנה משום חריגה מסמכות, אם מחוקק-המשנה לא קיים את חובת ההתייעצות הקודמת המוטלת עליו על-פי חוק חרות...' (בג"ץ 384/66 פוקסמן נ' המפקח על התעבורה, בעמ' 225)."
רע"פ 3454/97 דעייף נ' יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, חיפה, פ"ד נג(5) 49.
אמנם, יש בנמצא פסיקה שהחילה את תורת "הבטלות היחסית" בהקשר של פגמים במילוי חובת היוועצות סטטוטורית, אולם במקום שההחלטה פגומה בפגמים רבים וקשים אחרים, והפרת חובת ההיוועצות יורדת לשורשו של ענין ובגינה נמנעה מן הציבור ההחלטה המיטבית בנסיבות הענין – אין כל הצדקה לכך.
ד.2. שיקולים זרים, חוסר סבירות וחוסר מידתיות
37. כאמור לעיל, המשיב מס' 1 החליט להתעלם מן התוצאות התקינות העקביות של הבדיקות הבקטריאליות, והחליט לסגור את חופי הרחצה בעיר עכו ללא מגבלת זמן (בחוסר סמכות, כזכור). בכך התעלם המשיב מס' 1 משיקול רלוונטי שהונח בפניו על-ידי העותרת (עמה הוא החליט, שלא כדין, שלא להיוועץ).
38. המשיב מס' 1 העדיף לסגור את החופים לגמרי ובכך למנוע מתושבי העיר והסביבה הנאה כלשהי מהחופים, גם אם מוגבלת, כפי הנראה תוך הפעלת השיקול הזר ש"שריד" הימנו אף נמצא במכתביו, לפיו לכאורה "הדבר הופך להיות לא רציני שכל שבוע עכו נמצאת בכותרות בשל סגירת חופי רחצה" (נא ראו מכתבו מיום 3.6.07 נספח "ב" לעיל).
39. מה רלוונטיות ה"כותרות" לשאלת מצב נקיון חופי עכו וזכות הציבור ליהנות מרחצה בהם?! האם אי הנוחות הנגרמת למשיבים או לרשויות המדינה האחרות שבאחריותן למנוע את זיהום המשאבים הציבוריים, מן ה"כותרות" השבות ומזכירות לציבור כי "מישהו" מזהם שלא כדין את מימי נחל נעמן, הינה הצדקה לאסור באופן גורף את הרחצה כשאין כל צורך חיוני בכך?! מדוע הענין לבלום את הידיעות החוזרות על זיהומים גדול מהענין לאפשר לתושבים ליהנות מהחופים ככל האפשר? (שלא לומר שהוא גדול, מסתבר, מן הענין שמגלים המשיבים בבלימת הזיהום עצמו, אולם זהו אינו מעניינה של עתירה זו).
40. הפעלת סמכותו של המשיב מס' 1 מותנית בכך שהוא נוכח שדרוש לאסור את הרחצה מטעמי בטיחות או תברואה. ברם, כל עוד יש בנמצא פתרון חלופי יעיל לבעיה התברואתית, אין המשיב 1 רשאי לאסור את הרחצה.
41. בנסיבות הענין כאן, משהוצגו תוצאות תקינות רצופות במשך זמן ארוך, לא היה המשיב מס' 1 מוסמך למנוע מתושבי עכו את ההנאה מחוף הים, ואם עשה כן הרי שהחלטתו הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית. המשיב מס' 1 כלל לא שקל ולא התייחס לקיומם של הממצאים התקינים הרצופים, ובכך חטא לחובתו לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטים עובר לקבלת החלטתו. יוער שוב, כי פגם זה גם עומד כשלעצמו, שכן המידע הובא בפני המשיב 1, וגם הולך כרוך אחר הפגם של הפרת חובת ההיוועצות בעותרת.
42. זאת ועוד, המשיב מס' 1 אף "המליץ" להכשיר חוף בצפון העיר, לשם לא יגיע (אולי?) זיהום ממי נחל נעמן, אם וככל שאלה יזוהמו שוב. אלא שאל החוף בצפון העיר מוזרמים נכון להיום שפכי העיר עכו על-פי היתר המשרד לאיכות הסביבה הפוקע ביום 1.8.07, כשבאותו מועד או בסמוך לו, אמור להיכנס לפעולה מתקן טיהור שפכים חדש. מאליו ברור, שאין כל הגיון בהכשרת חוף מוכרז בצפון העיר, אשר ממילא ייתקל בבעיות דומות.
למותר לציין, כי גם כאן הכשיל המשיב מס' 1 את עצמו מש"פטר עצמו" מחובת ההיוועצות הסטטוטורית עם העותרת.
43. העולה מכל המקובץ, החלטת המשיב מס' 1 לאסור לחלוטין את הרחצה בחופי עכו ללא מגבלת זמן הינה פגומה מעיקרא ובית המשפט הנכבד מתבקש להורות כמבוקש בריש עתירה זו, ולאחר שמיעת העתירה ליתן צו מוחלט.
44. העובדות המפורטות בעתירה נתמכת בתצהיר ראש עיריית עכו, מר שמעון לנקרי.
היום, _ ביולי 2007
אדם פיש, עו"ד גילי שפר (יופה), עו"ד
ב"כ העותרת
F:\commit_docs\160243\00023\G7205.doc