סוף המלחמה בצפון | העורף
אז מי, בעצם, אמור היה לספק מזון לנזקקי הצפון?
מאת: רותי סיני
עיתון הארץ
מוכנות העורף
איילה חביב, מנהלת מחלקת הרווחה בעיריית עכו, תירגלה לא אחת עם 40 עובדיה מה עושים בשעת חירום. התרגילים, במסגרת מה שמכונה "מל"ח-פס"ח" ("משק לשעת חירום" ו"פינוי, סעד חללים"), כוונו בעיקר לאסונות חד-פעמיים כמו רעידת אדמה או דליפת חומרים מסוכנים. "זה לא היה דומה לשום דבר שקר במלחמה הזאת", היא אומרת על המציאות שעמה התמודדה במהלך 32 ימי מלחמה - שבהם נורו על עכו יותר ממאה טילים שהרגו חמישה מתושבי העיר.
כשהיא נשאלת על עזרה מגופים ממשלתיים, חביב נעה בכיסאה באי נוחות ופוצחת בתיאור מקיף של העזרה שקיבלה מעמותות ומהמתנדבים שבאו בהמוניהם. בקצה השולחן שלה מונחים טפסים שנדרשה למלא כדי לקבל סיוע ממשלתי. עד סוף המלחמה לא התפנתה למלא אותם.
בעזרת הקרן לידידות קיבלה עכו מנות חמות וחבילות מזון. בעזרת הג'וינט חולקו ערכות הפעלה וציוד ל-43 מקלטים ציבוריים ול-700 פרטיים. מורות חיילות הפעילו ילדים במקלטים, יד שרה השיגה מזרנים ותאורת חירום וקרן סאקט"א-רש"י ועיריית הרצליה מצאו מקומות לפינוין של 500 מתוך 51 אלף המשפחות בעיר.
"בשבועיים הראשונים לא הצלחנו לקבל משום גורם ממשלתי תמונה ברורה על הצרכים של האוכלוסייה בצפון",
אומר הרב גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם יהודי. "פשוט שלחנו צוותים ומתנדבים כדי שיעברו במקלטים ויבדקו
מה חסר". קריב ואנשיו מהתנועה הרפורמית גילו, בין השאר, שאנשים רבים רוצים לצאת דרומה אבל אין להם
רכב פרטי, הרכבת לא מגיעה לצפון והאוטובוסים פועלים רק לעתים רחוקות. בהיעדר מענה לבעיה ממשרד
התחבורה, שכרו אוטובוסים להסעת מתפנים.
קריב מספר, שפנה למשרד התיירות לברר אם יוכל לסייע במציאת חדרים בבתי מלון בשביל המתפנים ונענה
שאין כל אפשרות חוקית לפנות חדרים. אבל בבדיקה של ועדה בראשותו של ח"כ עמי איילון (עבודה), שדנה
בשאלת מוכנות העורף למלחמה, התברר שדווקא ישנה אפשרות כזאת: החלטת ממשלה מ-2001 קובעת
שבעת חירום, כמו התקפת טילים על העורף, תפנה הממשלה עד 25 אלף איש מבתיהם. כחלק מההיערכות
להפעלה אפשרית של נוהל זה, נחתמו חוזים עם בתי מלון ועם מתקנים של האגודה למען החייל. הפעלתו של
נוהל זה כלל לא הועלתה לדיון במהלך המלחמה בצפון, אם כי לקראת סוף המלחמה נשלחו מאות
מתושבי הצפון לנופשונים במתקני האגודה למען החייל.
אתמול פנו קריב ורן מלמד, המשנה למנכ"ל עמותת "ידיד", אל ראש הממשלה אהוד אולמרט והיועץ המשפטי
לממשלה מני מזוז, בבקשה שתוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מוכנות העורף והכשלים שהתגלו בתפקוד
משרדי הממשלה ורשויות השלטון.
לצד בעיות אקוטיות של מקלטים לא שמישים, התברר עם פרוץ המלחמה שבשום חוק או נוהל לא נקבע מי אמור
לספק מזון למקלטים או לאנשים שאינם יכולים או מסוגלים לצאת מבתיהם בעת מלחמה. לתוך הוואקום נכנסו
עמותות שבשגרה מספקות מזון לנזקקים. כעבור שבוע, בהוראת משרד ראש הממשלה, נטל על עצמו משרד
הרווחה לתאם את פעילות העמותות, להבטיח מימון של 50% מעלות האוכל ולמפות את האוכלוסיות שזקוקות למזון.
במשרד הרווחה מודים שנתפסו לא מוכנים למלחמה, אבל כשהתעשתו הפעילו תוכניות מגירה לפינוי מוסדות
של נכים ומפגרים מהצפון למרכז. עם זאת, למשרד לא היה מענה בעבור מרבית הנכים שחיים בבתים ולא במוסדות
ובעבור משפחות רבות, שבהן בן משפחה עם פיגור או נכות, שביקשו להתפנות מהצפון.
הואיל שהתקבלה בממשלה החלטה עקרונית שאין מפנים את תושבי הצפון כדי לא ליצור פאניקה ותדמית תבוסתנית,
לא ניתן מענה מסודר למאות אלפי אזרחים שהתפנו בעצמם או בעזרת ארגונים וולונטריים ונדבנים. הסוכנות,
הג'וינט, החברה למתנ"סים וגורמים רבים אחרים הוציאו קשישים, ילדים ומשפחות לנופשונים וקייטנות. הממשלה
הצטרפה לחלק מהיוזמות בשלב מאוחר יחסית.
אחד הכשלים המרכזיים היה היעדר תיאום בין הגופים הרבים שפעלו בשטח. היו כאלה שנהנו מהבלגן, אבל הוא גרם
לכפילויות, לבזבוזים ולהזנחת קבוצות שלמות של נזקקים. מצד אחד היה זרם בלתי פוסק של דרישות מראשי
רשויות למשרד ראש הממשלה ולמשרדי ממשלה אחרים לקבל מזון, מזגנים, מזרנים, טלוויזיות ועוד, מצד שני
הציוד והמזון ניתנו בלא כל בדיקת הצרכים בשטח.
כך קרה שלנהריה, למשל, הגיעו 9,500 מנות חמות ביום - כמעט יותר ממספר התושבים שנותרו בעיר - ואילו למגזר
הערבי כמעט ולא הגיע אוכל. כך קרה שהסוכנות היהודית מימנה התקנת מזגנים גם בקיבוצים עשירים בצפון. כך קרה
שנתרמו מיליוני שקלים על ידי גופים עסקיים שלא ברור לאן נעלמו. וכך קרה שלפחות חמישה גורמים, לרבות שני
ראשי רשויות מהמרכז, מנכ"ל הביטוח הלאומי ועמותת מאיר פנים - כולם נענו לקריאתה הדחופה של עיריית צפת
לשלוח מאות חבילות חיתולים. עד היום לא ברור מה קרה לסחורה.
הכשלים המרכזיים
1 לא היה גוף אחראי לתיאום הסיוע שהגיע
2 מקלטים רבים ביישובי העורף לא היו שמישים
3 לא היה כיצד לפנות את מרבית הנכים והחולים
4 לא היה מיפוי של בעלי המוגבלויות בכל יישוב
5 לא היו תוכניות פינוי מסודרות לתושבים
כתבה ראשונה בסדרה
העורף ספג פגיעה משמעותית במלחמה. "הארץ" יבדוק בסדרת כתבות את האופן שבו התמודדו רשויות השלטון עם אתגרי הלחימה
_________________ גבריאל גרסייה : "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".
|