קשישים בהוסטל סובלים מהתנכלויות של ערבים

07:41 , 26.05.11

קשישים המתגוררים בהוסטל בצפון עכו, שחלקם ניצולי שואה, סובלים מוונדליסטים צעירים, שמשליכים אבנים ושומעים מוזיקה ערבית בעוצמה.

העירייה: בקרוב נציב מצלמה על גג הבניין
יפה ברנס
קשישים המתגוררים בהוסטל בצפון עכו, בסמוך לשפת הים, סובלים כמעט מדי ערב מהתנכלויות של צעירים אשר משליכים על המבנה אבנים ומנפצים שמשות, שומעים מוזיקה ערבית בעוצמה גבוהה, משתוללים, מקללים, שותים אלכוהול ומנפצים בקבוקי בירה על קירות ההוסטל.

מרבית הקשישים המתגוררים בבניין הם עולים מחבר העמים וניצולי שואה, שחלקם אף אינם דוברים את השפה העברית ולכן מתקשים להתלונן בפני הרשויות. "ההתנכלויות החוזרות של נערים וצעירים דוברי ערבית, החולפים במקום, גורמים להם חרדה ופחד נורא", סיפרה בתם של זוג חוסים, המתגוררים בהוסטל.

"אני, באופן אישי, ראיתי שלושה צעירים דוברי ערבית שהגיעו למקום מצוידים באבנים שאותן השליכו לעבר החלונות, ולאחר מכן נמלטו מהמקום כשהם מתפקעים בצחוק".

על השאלה אם התלוננה במשטרה, השיבה הפונה בחיוב: "התלוננו עשרות פעמים במשטרה ובמוקד העירוני. הם מכירים את הבעיה, אבל למרות כל הניסיונות למנוע את התופעה, הבעיה נמשכת והקשישים סובלים".

אחת מדיירות ההוסטל סיפרה ל-mynet: "פעמים רבות הצליחו הצעירים לנפץ חלונות בבניין שלנו. לפני שנה אבן פגעה בידה של דיירת מהקומה הראשונה".

תושבת עכו, המתנדבת בהוסטל: "אם הבית פנתה מספר פעמים למוקד העירוני ולמשטרה. במשטרה הציעו, בין היתר, להציב מצלמות, אבל ברור שלקשישים אין המשאבים למימון המצלמות".

מהעירייה נמסר: "הנושא מטופל הן על ידי המשטרה והן על ידי אגף הביטחון. בימים אלה שוקדת העירייה על הצבת מצלמה על גג הבניין וסיורי השיטור העירוני תוגברו באזור ההוסטל במטרה למנוע הישנות מקרים דומים.

"סגן מפקד תחנת המשטרה בעיר, רפ"ק מגייד עמאר, מכיר את התופעה: "בעקבות ונדליזם שביצעה חבורה של נערים בשכונות הסמוכות ובסביבה, הצבנו באזור ניידות סיור. כמו כן, מתבצעת באזור פעילות של השיטור המשולב. אנו עושים הכל למיגור התופעה".

אני אישית צילמתי את האבנים ואת התוצאות באוקטובר 2010.

אם בית פנתה למשטרה לא פעם ולא פעמיים. דיירי הבית פנו לנבחר הציבור ולעוזריו אין ספור פעמים.

אולי אחרי כתבה הזאת משטרה, עיריית עכו ועמותות למען ניצולי השואה, למען קשיש
באמת יזכרו על קיומם ושלומם של קשישים בהוסטל? או עיר שלנו - היא רק לצעירים?

לאף אחד באתר עכונט לא בא לדבר בנושא הזה. זה לא שייך לבריאות החברה, ליעילות העבודה של משטרת עכו, סיירת ביטחונית, מח' הביטחון של עיריית עכו, לנבחרי הציבור, לבכירים ומנהיגי העיר. זה שייך רק לקומץ קטן של קשישים, שרובם אפילו לא מדברים עברית, שלא יודעים להתלונן, לא יודעים לצאת באפגנות עם דגלים ובלי דגלים, אם ובלי הליכונים וכיסאות גלגלים. לא באים אליהם בולדוזרים וטרקטורים, אפילו מכוניות פאר לא מגיעים לשם. גם אוטובוסים באים לשם בבוקרי הבחירות, או במקרים הרבה יותר עצובים...

אני רוצה שכול אחד יפנים את המילים, ששמעתי מדיירת ההוסטל, ניצולת השואה:

במלחמה הסתתרתי במקום מיסתור, כפחדתי מהנצים. ידעתי- זה גורלנו היהודי. למה כאן במדינה יהודית אני שוב צריכה לפחדת לצאת מהבית כנזרכים בי אבנים?

מי ישמור על הקשישים בהוסטל? מי יחזיר להם תחושת הביטחון, שלא באה אליהם אפילו תמורת אגרת ביטחון?

ממש נושא, ש'מיפה' דיוקן של חברי מועצת העיר עכו.

קיבלתי כמה טלפונים מההוסטל. מאז פרסום הכתבה של יפה ברנס ב'עדיעות הצפון' ו'בעכונט' רואים נוכחות השוטרים ופקחים באזור ההוסטל,
הופסקה זריקת האבנים. קשה לדעת האם זה כבר סיום הסיוט של קשישים, או הפסקה זמנית למען השקט התקשורתי.

השאלה הנשאלת, למה שנים ביטחון הקשישים היה במקום הלפני האחרון בסדר עדיפויות ואחרי הכתבה פתאום נמצא פתרון?
למה אי אפשר לקבל עזרה בלי כתבות בתקשורת? מדוע לא לעזור לזולת במסגרת התפקידים והחוק?

אז לתשומת לב של אחראים על חוק וסדר עוד כתובת - הוסטל בשיכון, רחוב העלייה. כן, כן, בשיכון.
אותו הסיפור רק בקנה מידה יותר קטן. פחות דיירים- פחות אבנים. אבל כואב לא פחות.

כול כך מהר הכול נשכח, אבל ונדליזם נמשך. קיבלתי מכתב על כך, שבהוסטל נעשה שיפוץ וזאת- תמונה מהחדר ''אחרי השיפוץ''



כך דואגים בעירינו לנצולי השואה. ''על תעזבינו לעת הזיקנה..''?

האבנים על השולחן- אלה ''מתנות'' שנזרקות לעבר חלונות בעדיבות יתר. כך טיילת שלנו מפוארת יותר מטיילת של עיר אחרת.



קל יותר לארגן פסטיבלים ולילות לבנים, ערבי שירה וריקודים, אלא לדאוג לכמה זקנים, שגורלם לגור בהוסטל...

[b[color=#0000FF]]משהו רע קורה לחברה שלנו


חברה, נמדדת ביחסה אל ילדיה וזקניה.
אצלנו, יותר ויותר אנו שומעים שהורים רוצחים ילדיהם וצעירים מתעללים, שודדים ואף רוצחים זקנים – לרבות ניצולי שואה.

נושאים אלה, אינם תולדה של אקט רגעי, אלא ריקבון ועיוות נפשי מתמשך.
אך משנכשלנו בחינוך, צריכה להגיע האכיפה ולהרתיע!

לאסוננו, הנשק הסודי המשמעותי ביותר: חוסנה של החברה – הולך ומתערער.
בבתי הספר לא מחנכים, במקרה הטוב הם מלמדים וכך יוצא שאנחנו לא ממש מצליחים – לא בחינוך ולא באכיפה!

איני יכול לומר שאני סומך על המשטרה. כבר נוכחנו שאפילו על השוטרים אינה מגינה. ראו את שקרה עם שוטרי נהרייה.....
אילו המשטרה הייתה נוהגת כראוי, אותם שוטרים שהסתבכו, לא היו מגיעים לאן שהגיעו.

האמת היא שזה מתחיל עוד לפני כן. רכות השופטים שלא מצליחים להרתיע ואם רוצים להעמיק, אפשר ללכת צעד נוסף ולדבר
על החוקים אצלנו שיותר מגינים על העבריינים מאשר על האזרח.
וכך יוצא שהשוטרים, השופטים והחוקים שלנו, מתאימים אולי לבלגיה או פינלנד אך לא למזה"ת.
בינתיים, החלשים אצלנו – ילדים וקשישים – סובלים ועוברים חוויות שלבטח לא מגיע להם. בטח ובטח לא לקשישים ניצולי שואה.

ועל כן, צריך לצאת מהאטימות והאדישות ולעשות את כל שצריך, כדי להגן על הקשישים.

זה אפשרי שהרי אם היה מדובר בפוליטיקאי או שופט כלשהו, היו יודעים לשמור ולטפל בעניין.

מבחינתי, הקשישים ניצולי השואה, ראויים יותר מכל פוליטיקאי, בערוב ימיהם, לחיות בשקט ובבטחה!

אז לקום, לקחת אחריות ולעצור החרפה המבישה הזו! – בלי תירוצים![/[/b]color]

כול מילה נכונה ונוגעת ללב.
אבל, איך זה יתורגם למעשים על ידי
משטרת עכו,
סיירת ביטחונית,
שיטור קהילתי,
מח' ביטחון ובכלל עיריית עכו?
גם ישנה חברה, שמפעילה את הוסטל,
משרד לענייני הגימלאים במשרד ראש הממשלה,
לשכת ראש העיר וסגנו, שהוא - הנציג של אותם הדיירים בהוסטל ונבחר בזכות קולות שלהם .
כתבה של יפה ברנס נכתבה בחודש מאי. מאז הספיקו לשפץ את הבניין והדירות.
ראיתם איך משפצים דירה של קשיש שלא יכול להתלונן?
יפה לעין צבע של בניין ולא צורב בעינים של אורחי הטיילת. ומה בפנים?

אני מציעה לבכירי העירייה ונבחרי הציבור לבקר בהוסטל בלי הודעה מוקדמת.
זכור לי, שעיריית עכו פעלה לא רע כשרצתה לפנות מקבץ דיור בחוף ארגמן והצליחה להביא שר הגימלאים דה אז.
גם ידעה לפנות לערוצי הטלוויזיה...
אולי הגיעה זמן להזמין שר הביטחון ולהציל עוד פעם ניצולי השואה?
כול האירועים בטיילת בעייני לא שווים קליפת שום אם באותה הטיילת סובלים ניצולי השואה!

לריסה היקרה שבוע טוב ...

1. אל תפסיקי להעלות את הנושא בכל מדיה תקשורתית שאת נגישה אליה ..

2. להוציא מכתב למפקד תחנת משטרת עכו עם העתקים למפקד המחוז , מפכ"ל , שר המשטרה וראש הממשלה ..

3. לחכות שבועים ולסקר שוב את המצב בהוסטל , אני בטוח שיהיה שיפור , אך אם חלילה לא יהיה שיפור ... לא להרפות ..
להמשיך להעלות את הנושא בכל מדיה תקשורתית שאת נגישה אליה .. להוציא מכתב תיזכורת למפקד התחנה עם כל המכותבים ...
ולאחר שבועים מכתב לשר המשטרה .. שוב שבועים .. תזכורת .. ואז עו"ד טוב עם פניה לבתי משפט ...
ברוך השם אנו מדינת חוק .. ועקביות תביא את התוצאה המתבקשת ...

חובה עלינו לדאוג לזקנים האלה .. בנפשנו הדבר !!!

אתה יודעה מדועה במחאות לא רוים קשישם, וגם קשישים שלא מדברים עברית? הם בקושי קמים בבוקר בהוסטלים ומקבצי דיור, בביתי אבות וחושבים רק על כך, איך להגיעה עד הבוקר הבא. לא חסרים להם סיבות למחאות, אבל זה כבר לא בכוחם.

הסיפור של הוסטל עכו , ונדליזם בטיילת מוכר במשטרה, לעירייה, לחברה המפעילה את ההוסטל שנים, אבל הקשישים לא יכולים לצעוק וגם לא מוכנים אפילו לדבר על סבל שלהם מפחד, מבעיות הזיכרון, מתלות למנהלים, שלא כול כך רוצים להוציא את הכביסה המלוכלכת מהבית.

אתה מדבר במונחים של מאבק, שהוא ממש לא מתאים לסיפור. ואני- לא עובדת הוסטל, לא קרובת משפחה של אף אחד. אני רק מקבלת דיווחים שנשלחים בדרכים שונות ואין לי מנדט לדבר בשמם של הקשישים. לצערי.

ומי שיכול וחייב לפעול מעדיפים לארגן אירועים בטיילת ללא שירותים.