|
אושפיזין, מינים וסוכות: כל מה שרציתם לדעת ושכחתם
כול מה שרציתם לדעת על החג הסוכות ולא ידעתם את מי לשאול. אז הנה קצת מידע על סוכות אושפיזין וארבעת המינים
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המוזכרים בתורה (החגים שבהם נהוג היה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים) ביחד עם פסח ושבועות. לחג זה יש שני שמות תנ"כיים: חג האסיף ו- חג הסוכות. שני השמות מייצגים שני מועדים שונים שאוחדו לחג אחד: חג האסיף הוא חגיגה של איסוף התבואה, ואילו חג הסוכות נקבע זכר ליציאת מצרים, ולבתים הארעיים בהם שיכן אלוקים את בני ישראל במהלך מסעותיהם במדבר. החג מתחיל בט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים, על פי הציווי: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים…" (ויקרא כ"ג, מ"ד).
ישיבה בסוכה
הסוכה היא זכר למחסה שסיפק אלוקים במדבר כדי להגן על בני ישראל מפני חום השמש. הסוכה סיפקה צל מפני האקלים המדברי, ובתנאים של הליכה במדבר, אין ספק שה"צל" הוא גם "הצלה" (ואין זה מקרי שהשורש הוא זהה). גג הסוכה הוא החלק החשוב ביותר ויש להקפיד על כך שניתן יהיה לחזות בכוכבים מבעדו.
נהוג להתחיל בבניית הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים. במשך החג, הסוכה הופכת להיות ביתו של האדם, וכל הפעולות המתבצעות בבית, כמו אכילה ושינה, עוברות להתבצע בסוכה. כדי לתת לסוכה חזות ואווירת בית, יש להעביר אליה ריהוט וכלים יפים. עוד מתקופת התלמוד נהגו לקשט את הסוכה בפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (שבעת המינים). עם זאת, יש לדאוג שהסוכה תשמור על חזות של בית ארעי. על אף ארעיותו, יש להקפיד על כך שהסוכה תהיה חזקה דיה כדי לעמוד ברוחות וכדי להחזיק מעמד שבעה ימים.
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם: לולב, אתרוג, הדס וערבה. והם דוגמיות של התבואה, שאדם אוחז בידו בשעה שהוא מודה לאלוקים: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני יי אלהיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ’). נהוג לנענע בארבעת המינים לארבע רוחות השמים, בסוכה ובבית הכנסת. רבי יוסי בן רבי חנינא מסביר שהנענוע מדגים את הרוחות המטלטלות, שמפניהם מבקשים הגנה מאלוקים.
המדרש מייחס לארבעת המינים הנבחרים משמעות חברתית, על פיה המינים מייצגים ארבע קטגוריות של יהודים: האתרוג, שיש לו טעם וריח, מקביל לתלמידי חכמים שעושים מעשים טובים. הלולב, שיש לו טעם ואין לו ריח, מקביל לתלמידי חכמים שאינם עושים מעשים טובים. ההדס, שיש לו ריח ואין לו טעם, מקביל לאלו שעושים מעשים טובים, אך אין בידם השכלה, ואנשים שאין להם השכלה ולא מעשים טובים מושווים לערבה, שאין לה טעם ולא ריח. וכאשר ארבע הקבוצות מצטרפות יחד, הן מסייעות זו לזו, ומעלות את יוקרת המרכיבים השונים היוצרים את השלם.
האושפיזין
המנהג לארח שבעה אושפיזין (אורחים), המבקרים בסוכה בשעת הארוחה, מקורו בספר הזוהר, והוא הונהג במאה ה-16 על ידי המקובלים שניסחו ברכה מיוחדת המקבלת את פני האורחים. בעדות ספרד יש הנוהגים גם להציב כסא בסוכה הנקרא "כסא האושפיזין" ולשלוח מזון לעניים שהוא ה"חלק של האושפיזין". יש להניח שהמנהג צמח מן הפרשנות התלמודית לארבעת המינים כמייצגים את אברהם, יצחק, יעקב ויוסף (ויקרא רבה ל). האושפיזין הם: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, כאשר מנהיג החבורה משתנה מיום ליום: אברהם מנהיג את היום הראשון, יצחק את היום השני וכן הלאה.
חג שמח לכולם
_________________
שחר גרף
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
