עדכון: שידורTV : על כוס קפה עם ג'רייס טנוס המורה והסופר העכואי
http://www.akkonet.co.il/newsPictures/t ... 07-tv.html
מדוע ערבי מעכו כותב בעברית? כי הוא מרגיש "חופשי יותר"
אחרי 20 שנה: ספר הזיכרונות שנכתב בעברית יוצא לאור
ג'רייס טנוס בעכו, אתמול. כתב על ילדותו בכפר הגלילי מרר
תצלום: ירון קמינסקי
מבין כל הספרים בסלון בית משפחת טנוס בעכו, הראשונים לתפוס את העין הם הכרכים עבי הכרס של התלמוד הבבלי. הגות הלכתית יהודית היא מחזה נדיר בספריותיהן של משפחות יהודיות, לא כל שכן באלו של המשפחות הערביות-ישראליות. אך על המדפים בביתם של הטנוסים, המשקיף על טיילת "ההגנה" שלאורך המפרץ, מוצאים גם את כתבי שלום עליכם, ושאר פרוזה ושירה עברית.
כשאבי המשפחה החליט באמצע שנות ה-80 להעלות על הכתב את זיכרונות ילדותו בכפר הגלילי המוסלמי-הנוצרי מרר, טבעי היה לו לעשות זאת בעברית. "העושר הלשוני שלי בעברית היה רב יותר מזה שבערבית", מסביר מי ששפת אמו היא ערבית, "בעברית הצלחתי למצוא לכל מלה כמה נרדפות, הרגשתי חופשי יותר".
אך יתרון מובהק אחד בכל זאת יש לכתיבה בערבית - זול הרבה יותר להוציא לאור ספר בערבית בישראל מאשר ספר בעברית. כך, נדחק טנוס לתרגם את
תמונות חייו המשוחזרות מעברית לערבית, ולפרסמן בשלושה כרכים. לא מכבר, ובאיחור של עשרים שנה, הצליח טנוס להשלים את המשימה ולהוציא לאור את החלק הראשון, "בצל השיזף", גם בעברית, באמצעות המו"ל "אלנהדה" שבנצרת.
טנוס, בן 70, שמע עברית לראשונה רק לקראת סיום לימודיו בבית הספר היסודי, כשנכנסו חיילי "ההגנה" למראר במלחמת 1948. אבל לאחר כמה שנים החלו מפגשיו עם השפה, הפעם כתלמיד תיכון בנצרת, תכופים יותר, והיחסים הפכו מידידות ל"אהבה". טנוס הצעיר השתתף בכל קיץ במחנות עבודה בקיבוצי השומר הצעיר בצפון, והתוודע לא רק לשפה, אלא גם לאורח חיים שלא הכיר. "הייתי ממש קיבוצניק", הוא נזכר. עם סיום התיכון עזב טנוס את הכפר ועבר לגור בעכו, בעקבות משרת מורה לעברית שקיבל בתיכון "טרה סנטה" הערבי בעיר. "הראיתי את תעודת הבגרות - בכל המקצועות קיבלתי 60 למעט עברית - 80. אז הפכתי מורה לעברית", סיפר. השנים כמורה בעכו, בהן הכיר גם את אשתו ("הקוראת הראשונה שלי" - ז'נט) היו תחילתה של קריירת הוראה שנמשכה 48 שנים.
"בצל השיזף" כתוב מנקודת מבטו של ילד, בן למשפחת פלאחים, שחייו נעים בעיקר בין מעשה קונדס אחד למשנהו והעונשים הניחתים בעקבותיהם. בין גניבת תאנים ללכידת כיחליים ושחרורים ב"מכמונות", מצליחה האלימות הרבה שבספר - מכל עמוד מתעופפת לה בעיטה של אח בוגר או הלקאה של כומר או מורה - ללבוש אופי כמעט-פסטורלי. רצף החיים נקטע עם פרוץ המלחמה והחלטת המשפחה לעקור מהכפר לכיוון לבנון, מחשש ש"היהודים" ייכנסו אליו ויעוללו לתושביו מה שעשו - לפי השמועות - בכפרים אחרים.
במרחק 60 שנה, כשטנוס מספר בחצר ביתו המרוצפת כיצד ביקש מאשתו וילדיו לצאת מהבית כשכתב את אותם פרקים, עיניו שוב דומעות. אך במהרה הוא מתעשת, חוזר לעצמו האופטימי והמפויס, ומתאר בלהט את תוכניותיו לשנות הפנסיה הבאות. "אני עומד להפתיע בשני מילונים עבי כרס שיכללו 7,000 ערכים", פרויקט המשך לשני מילונים שכבר הוציא לאור תחת הכותרת "עימות נעים", על יחסי הגומלין בין העברית לערבית. ויש כמובן גם את שני החלקים האחרים של "בצל השיזף" שצריך לתרגם לעברית, וקובץ שירים בעברית, ומעל כולם חלום החלומות - לתרגם את המשנה לערבית, אם רק יימצא הממון, והוא לבסוף יימצא "בסיעתא דשמיא".
הכתיבה של טנוס בעברית היא לא רק תוצר של המומחיות רבת השנים שפיתח לשפה ואהבתו העזה אליה, היא גם אידיאולוגיה. "זו לא רק אהבתי למשוך בשני קולמוסים, כמו הגדולים שלכם בימי הביניים, אני גם רוצה לתרום משהו", הוא מסביר, "להמתיק את הגלולה. למחלוקת הרי יש הרבה תורמים, אבל להשלמה אין". כשטנוס מנופף לשלום לשכנתו עפרה והיא משיבה לו חיוך, קל להתמכר לרוח הדו-קיום שנושבת מפיו. "תראה איזה חיים ביחד יש לנו כאן, לא רק דו קיום, אלא חיים ביחד", הוא מסכם, "מי שמשחק באש הם לא תושבי העיר הזו, אלא הפוליטיקאים. הנה - יש לי פה שכן יהודי. רק לפני שנה הקמנו ביננו גדר. אבל רק בגלל הרעש של הנכדים".
טנוס, בחוף עכו אתמול. החלום שלו: לתרגם את המשנה לערבית
תצלום: ירון קמינסקי
מאת עומר ברק הארץ
) יתפסו את מקומם ..