המימונה
המימונה הוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח הנהוג בחלק מיהדות צפון אפריקה ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18.
המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג.יש הסבורים כי מקור השם מימונה נובע משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. סברה אחרת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום מסוגל לפרנסה וזיווג.
הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית אמונה, וחג זה נקרא כך משום שעל פי המסורת יום זה מסוגל לגאולה, על פי מאמר התלמוד "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל", ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.
בשנים האחרונות חגיגות המימונה בישראל נושאות אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים המוניים הנחגגים ברחבי הארץ. ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין כל מי שרוצה להכנס, ולאו דוקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש.
בעיירות בישראל בהן ריכוז יוצאי מרוקו היה גבוה, ליל המימונה התאפיין גם מעין "סיור כתובות", בו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות - מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם (דלתות רבות היו נסגרות רק בשעה ארבע בבוקר).
הכיבוד שהונח על השולחן (או השולחנות) היה ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. ממתקים וריבות מסוגים שונים שכולן הוכנו ע"י בעלת הבית במהלך חג הפסח. חשוב לציין שמשום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח! דהיינו, תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' - אך ללא כל מרכיב חמץ כלשהו (קמח, שמרים וכו'). עובדה זו מזמינה מיד את התהייה "אבל המופלטה המפורסמת מבוססת על קמח..." - עובדה נכונה כשלעצמה, אך ניתנת להסבר פשוט: המופלטה הוכנה דקות ספורות בלבד לפני ההגשה מקמח שנרכש במוצאי החג.
.................................................................................................................
תרבחו ותיסעדו !