בס"ד
רבים פונים ושואלים בימים אלה, מה התיחסותה של היהדות להשתתפותנו באבל על מותו של האפיפפיור?!

תשובת כב' הרב ישר: ליהדות יש חשבון נוקב עתיק יומים, עם הדת הנוצרית שנמשך זה אלפיים שנה. נחלי דם של יהודים נשפכו לאורך ההיסטוריה, ע"י נוצרים, בתקופות שונות ובעיקר על בסיס האשמה, שהיהודים הם שהרגו את ישו.
גם האפיפפיורים שעמדו בראש בכנסיה, חלקם נתנו יד ל"מסעי הצלב" למיניהם, שבהם נרצחו באכזריות יהודים רבים. חלקם עודדו את עוצמתו של השלטון האינקווזיציוני, שגרם ליהודים רבים לעלות על המוקד, רק בגלל אמונתם. וחלקם שתפו פעולה, בצורות שונות, עם אויבי ישראל.
שונה לחלוטין היה האפיפפיור יוחנן פאולוס השני, שהלך לעולמו. הוא היה מנהיג אמיץ, שאזר עוז ובקש סליחה ומחילה, בשם הכנסיה, מעם ישראל, על האשמה המגוחכת של "הריגת ישו". הוא הפגין בכל הזדמנות את אהדתו לעם ישראל וליהדות וניתן לומר עליו שהוא היה אחד מגדולי "חסידי אומות העולם".
ולכן, לא רק מפני "דרכי שלום", אלא בגלל פעלו הרב ואישיותו המיוחדת, אנו, עם ישראל, משתתפים באבל ובצער על מות האפיפפיור יוחנן פאולוס השני, שיזכר אצלינו לטובה. ואנו תקווה כי הבא אחרי ילך אף הוא בעקבותיו.

לו רק ידענו מה כתב האפפיור בפתקו שהוסתר בין אבני הכותל
אני משאר כי נוכח לדעת שהיהדות היא הדת העולמית ולכן גם תמיד הסתובב עם כיפה

אין אפשרות לדעת מה כתב האםיפיפיור משום שפעמיים בשנה נוהגים לגנוז את פתקי הכותל מבלי לקראם . השערתך סבירה אם כי כפה לראש הוא מנהג נוצרי נפוץ . יש גם לזכור שהנצרות עצמה רואה ביהדות את המקור לעקריה, וברור שהרבה דברים נלקחו מתורת ישראל.
מכל מקום דברי הרב והתגובה עליהם מעניינים.