משתתתפים :
אילן (39), אילנה (36), שניר (בן 11), אוריה (בת 7), גתית (בת 3 וחצי).

מקור השמות :
"ליד שני העצים, אילן ואילנה, עובר נחל, זה שניר, ומשקה אותם. תהליך הפוטוסינתזה מחייב אור? זאת אוריה, ואז החלטנו להוסיף צליל ומצאנו את הנבל התנ"כי, ככתוב: ל'מנצח על הגתית'" (אילן).

הבית :
דירת שיכון, קומה שלישית, בלי מעלית, כ-70 מ"ר, עם סלון, שני חדרי שינה, מטבח, שירותים ומקלחת (בלי אמבטיה). נכנסו ב-99', שילמו 95 אלף דולר ("כשהמחירים היו בשיא"), לקחו משכנתה ל-20 שנה, מחזירים 1,800 שקל בחודש.
אומרים ש"תקרת האובר החדשה" תשפיע עליהם ("כנראה לא נעשה טיול משפחתי לחו"ל").


חו"ל :
עוד אף פעם לא היו.

סיור :
בסלון שנגמר בחלון עם וילון תחרה לבן, שתי ספות כחולות ריפוד, שולחן עם קערת צדפים לקישוט ("מהחוף שלנו") ועמדת מחשב-מדפסת.
על הקיר הצהבהב תמונה גדולה עם פרחים לבנים ("שושן צחור") ובפינה תרמיל פגז. את התמונה צייר אילן (בשמן על הקיר), את הפגז הביא מהגדוד שלו במילואי("מזכרת פרידה").
בדרך אל החדרים, מעוטרים הקירות במגילות שנכתבו בכתב זעיר עם איורי זהב וכסף. גם אלה של אילן.
אוהב לכתוב כסופר סת"ם. בין היתר העתיק את מגילת אסתר בשלמותה ("ויש עוד הרבה בארון").
הילדים ישנים ביחד. בחדרם שלוש מיטות עץ מלא ("לא מלמין") צבועות ירוק-ווש. הבנות חולקות מיטת קומתיים, לשניר מיטה משלו, גבוהה, המאפשרת הכנת שיעורים על שולחן שנמצא מתחתיה. גם את פו הדב הכתום שעל הקיר צייר אילן. פונים למטבח.

המטבח :
כחול, מסודר, ארונותיו פורמייקה, "כמו שהיה בקנייה", עם פתח מלבני מקושט לכיוון פינת האוכל. "אם היה משהו בבית הזה שאהבנו, זה המטבח, עם הפתח הזה שיוצר חמימות" (אילן).
בצמוד שולחן אוכל עם מפה לבנה וקערת פירות.

פרנסות ועיסוקים :
אילן עובד בקליל תעשיות, מפעל לייצור פרופילי אלומיניום למסגרות וחלונות בכרמיאל. עבודתו במחלקת "תכנון טבעים" ("מהמלה הטבעה"), כלומר מתכנן תבניות שמתוכן נוצרים פרופילי האלומיניום ("בתהליכי החישול והטירוד"). את יומו עושה על מחשב, ובתפקידו משמש "כצינור אינפורמציה ראשי בין הלקוח לייצור". עובד חמישה ימים בשבוע (משבע עד חמש), נוסע וחוזר בהסעה ("20 דקות כל צד"), אין לו רכב פרטי ("מעולם לא ראיתי צורך").

יום טוב בעבודה :
"כשאין לך זמן לשתות קפה".

יום שישי :
"נטו התנדבויות".
אילן מקדיש את יומו הפנוי לפעילות ציבורית ורואה בה "סוג של שליחות".
בימים אלה מנהל את "התא הירוק" בעכו, עמותת איכות סביבה שמפעילה מתנדבים יהודים וערבים ("הבאנו לעכו את מכלי איסוף הבקבוקים" ).
בעברו חילק מנות לנצרכים במסגרת "אורות חסד" וריכז מתנדבים באקי"ם.

אילנה :
בבית מאז שילדה את גתית (2003).
בעבר עבדה כפקידה בחברת כוח אדם ("קאוויל"), לא ממהרת לחזור לעבודה, מה גם שהיא בהריון.

ההריון :
חודש רביעי, את מין הילוד לא ביררו, הלידה ("בעזרת השם") בנובמבר, בנהריה, מעדיפה בלי אפידורל ("אילן הוא האפידורל שלי").

עיסוקי הילדים :
שניר בכיתה ד', לומד בבית ספר גורדון החילוני, שמתמקד ב"יזמות תיירותית סביבתית".
אוריה תלמידת כיתה ב' בבית ספר בית-יעקב החרדי לבנות, נמשכת לצמחים ופרחים, "פתוחה ללמוד בצורה פנטסטית" (אילן).
גתית בבית עם אמא.

אלה תולדות ... :
אילנה, ילידת 70', בת עכו, הוריה יוצאי מרוקו שעלו בשנות ה-50.
אביה, היום בגמלאות, עבד כפקיד בבנק המזרחי, אמה היתה פועלת במילואות, מפעל לעיבוד מוצרי עוף, אחות אמצעית לשני אחים (שוטר ונהג).
למדה בבית יעקב עד סוף כיתה ט', עברה לתיכון אמי"ת (במגמת הנהלת חשבונות), התגייסה לשירות לאומי, שירתה במחלקת יולדות בבית חולים רמב"ם (כפקידת קבלה), השתחררה, למדה הנהלת חשבונות (סוג 2) ועבדה תוך כדי במפעל נעמן לקרמיקה. אחר כך היתה קונדיטורית בסופר סנטר, קופאית בגרינברג ומלצרית במרפסת (מסעדה). ב-92', כשעבדה כמזכירה במועצה הדתית בעכו ("רושמת חתנים-כלות, גרושים-גרושות, נפטרים-נפטרות"),
פגשה את אילן והתחתנה. מאז, אומרת, הבית אצלה בעדיפות ראשונה "והבעל בראש ובראשונה".

ביוגרפיה אילן :
יליד עכו, 67', בן למשפחה דתית ("שנתנה לבחור"), בכור לשלושה אחים ואחות. אביו, שנפטר לפני עשר שנים, יוצא מרוקו, עבד גם הוא במפעל קליל "עוד כשהיה במוצקין", אמו יוצאת תוניסיה, עבדה במשק בית ובחדר האוכל של מפעל רפא"ל בקריות. אילן, עם כיפה סרוגה לראשו, למד בבית ספר ביאליק החילוני ("לא הציקו לי"),
אומר שהכיפה היתה ונשארה עבורו מעין תזכורת ש"יש משהו מעלינו". תיכון למד באורט דרסקי המקומי (במגמת שרטוט מכונות), התגייס לצה"ל, שירת בחטיבה שבע ("הייתי תותחן בפלוגת החרמון, של גדוד 77"), ניצל ממטען צד בלבנון ("זה היה נס, את הטנק לקחו למחזור"), איבד חבר בבופור, סיכל חדירת חוליית מחבלים לקיבוץ דפנה והשתחרר.
חושב שהשירות הצבאי הפך אותו מנער מופנם לאדם מלא ביטחון עצמי. אחרי השחרור (ב-89') השלים בגרויות במסגרת סל"ע.

סל"ע :
"סטודנט לומד עובד". אילן גר ועבד בקיבוץ טירת צבי ("בהודים, בתירס ובגזר" ), למד במכללת עמק יזרעאל ובסופו של דבר הלך לעבוד כאביו במפעל קליל תעשיות
("די התאכזבתי מהקיבוץ").
מאז 1990, הוא שם.

הפגישה :
הוא היה טכנאי בקליל, היא היתה מזכירה במועצה הדתית עכו.
חברים משותפים דאגו שייפגשו במסיבה בביתם (אילן הכיר את הבעל, אילנה את האשה). עוד באותו ערב ("זה היה במוצ"ש") התקשר, היא היתה די סקפטית.
נפגשו ליד בנק הפועלים והלכו לכיוון הים. הוא הגיש לה ורד, היא לא ידעה מה לעשות בו. בדרך שמטה אותו והוא לא ידע אם להיעלב. כך או כך יצאו חצי שנה על רקע שירי אורי פיינמן ("שהיה אז כוכב") והתחתנו.

החתונה :
* החתונה: אולמי טופז בעכו. אילן: "היינו אמורים להיכנס לחופה על מרכבה רתומה לסוס, אבל הסוס לא הגיע, אז גרוזיני אחד דחף אותנו". והיה גם הסיפור עם הפקק של השמפניה.

הפקק :
עף לתקרה, חזר לראש של אילנה והפיל אותה. "הציגו את זה ב'פספוסים'".

סדר יום :
אילן קם ב-5 ורבע, מתרחץ, מתלבש, מניח תפילין ("בזריזות רבה"), לא אוכל, לא שותה ויורד להסעה. גם בעבודה לא יאכל. האוכל, לדבריו, מחבל לו בעירנות ("יוצר בי מצב של קריסה"). אילנה קמה ב-6 ורבע, כשאילן כבר בדרכים, מכינה סנדוויצ'ים או פיתות עם זעתר לילדים, מעירה את שניר ואחריו את אוריה ומגישה להם קורנפלקס. ההסעה של שניר ב-7 וחצי, של אוריה בעשרה ל-8. עם צאתם פונה אילנה לענייניה. שותה מים, מתפללת ומעירה את גתית. במהלך היום מנקה, מבשלת, תופרת ("אמא שלי היתה תופרת בבית של מלך מרוקו"), או שסתם יוצאת לסידורים.

מנקה :
"עכשיו פחות" (בגלל ההריון), בכל מקרה מדובר בשלוש שטיפות בשבוע, כשיום חמישי "ממש יסודי" (בהצפה).

צהריים:
הילדים חוזרים עצמאית. שניר כבר אכל בבית הספר, אוריה חוזרת רעבה ואילנה מגישה צהריים לה ולגתית (שניצל, צ'יפס, אורז, או פסטה). אחר כך רואים טלוויזיה, עושים שיעורים ו"יורדים למטה" (לשחק). אילן חוזר ב-6 ואוכל ארוחה חמה ראשונה. ארוחת ערב אצלם בסביבות 8 וחצי. את גתית אילנה מקלחת. ב-9 וחצי הילדים במיטות.

חלוקת נטל :
"כל הכלים בשבת זה עלי", אומר אילן. לדבריו אין להם מדיח כי שטיפת כלים בשבילו זה "זמן ההתכנסות למחשבות".

טלויזיה :
טלויזיה אחת. אילנה צופה ב"יורדים בגדול" ו"אודטה",
אילן מעדיף "נשיונל ג'יאוגרפיק", "כוכב נולד" וסרטים מצוירים עם הילדים בערוץ 6.

טיפים לחיסכון :
"לא ללכת עם ילד לסופר ולא לצאת לקניות רעבים".

מדיניות חינוכית :
"משחקי מחשב, גג שעה".

ילדים בעתיד :
"כנראה שנסתפק בארבעה" ( אילן ), "אפשר יותר", אומרת אילנה.

חלומות :
"לבקר במרוקו" (אילן ואילנה),
"להיות נהג קטר" (שניר),
"להיות רופאה" (אוריה).

מריבות ופיוסים :
אילנה המתפייסת (אילן: "הנשמה שלי" ).

לגור בחו"ל :
לא בא בחשבון. "רק עכו".

סולם האושר (מ-1 עד 10) :
10, כולם.

ע כ ו :
מהעתיקות בערי ארץ ישראל, ראתה (בין היתר) את סנחריב מלך אשור, אלכסנדר מוקדון, הצלבנים, הרמב"ם ונפוליאון.
כ-45 אלף תושבים, רבע מהם ערבים.

למקור -מאת אבנר אברהמי רלי אברהמי מתוך מהדורה המודפסת של הארץ

בקישורית הבאה >
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

או שתבואו לבקר ותראו את המקור מקרוב....