עכשיו הסרט על חיילי הצבא הצלבני של ריצ'רד לב הארי הטובחים ללא סיבה ב-2,500 מתושבי עכו

פורשים ממלחמה: דיווח מפסטיבל קאן
שלושה סרטים חדשים על גיבורים שלומדים מהעבר של מולדתם וגם: קולנוענים צרפתים חתמו על עצומה לשחרור פולנסקי, מייקל דאגלס התנגד והנהלת פסטיבל קאן חומקת מהבעת דעה. שניצר מדווח מהשטיח האדום

מייקל דאגלס בפסטיבל קאן AFPהאביר דה שאבן החליט לפרוש מדרכי המלחמה משום שהעיסוק הקרבי דרדר אותו לביצוע פשע מלחמה - רצח אישה בהיריון מתקדם. מזכיר במקצת את החלטתו של רובין הוד, בסצנה הפותחת את סרטו החדש של רידלי סקוט, המגיע למסקנה שהלחימה איננה עבורו, משום שהוא צפה מקרוב בחיילי הצבא הצלבני של ריצ'רד לב הארי הטובחים ללא סיבה ב-2,500 מוסלמים מאזרחיה של העיר עכו.

דה שאבן בגילומו של הכוכב למברט וילסון, משמש כדמות המובילה, קול המצפון, בסרטו של ברטרן טברנייה "הנסיכה דה מונפנסייה" המשתתף בתחרות הראשית. כמו סקוט, גם טברנייה הוותיק ("דקה לחצות", "רישיון מעבר") מתבונן בעברה הבעייתי של מולדתו ומנסה להקיש מכך על ההווה השנוי במחלוקת. סרטו ממוקם בשנת 1562, כשמלחמת הדת בין הקתולים והפרוטסטנטים משסעת את צרפת.

דווקא אז מתאהבת נסיכה צעירה, שזה עתה נישאה, באחד מבני משפחת דה גיז, שספרי ההיסטוריה מרבים להשמיצה. קרועה בין חובות המשפחה ובין צו לבה, חווה הנסיכה המאוהבת את טבח ליל ברתולומיאוס הקדוש - שחיטה מאורגנת מטעם השלטון של מאמינים פרוטסטנטים - שהיה אחד האירועים המכוננים בתולדות אירופה המערבית. טברנייה משתדל לא ליטול צד בוויכוח הדתי-פוליטי, אך הוא בהחלט בעד האהבה. כמה מפתיע.



רומן פולנסקי צילום ארכיון: אי-פי-איב"רעל קטלני", סרט הביכורים של קאטל קווילברה, מתלבטת צעירה צרפתייה אחרת, כולה בת 14, בין אהבתה הטבעית לישו המושיע ובין צו גופה המתעורר, המושך אותה אל חיוכו של נער בן גילה. שמו של הסרט מבוסס על שיר פרובוקטיבי מאת סרג' גינזבורג, והסרט היפה הזה, שצולם בכפר לחופיה של ברטאן, מרבה לדלג בין אמונה לתשוקה, בין הדת לעולם החילוני. כאילו כלום לא השתנה מאז הימים שטברנייה מספר עליהם.

בינתיים הקרואסט - טיילת הארמונות ומלונות הפאר של קאן - רוגש כולו. דוכני החתמה
על עצומה לשחרורו של רומן פולנסקי, שפוזרו במקום, מניבים תגובות מעורבות. מייקל דאגלס, למשל, סירב לחתום על העצומה משום שלדבריו "לא יהיה זה הוגן להזדהות עם מישהו שעבר על החוק".

הקולנוענים הצרפתים ז'אן לוק גודאר, אוליבייה אסאייס, מאתיו אמלריק וטברנייה כבר חתמו והזדהו עמוקות עם העצור, ואילו הנהלת הפסטיבל, שרק לפני שמונה שנים הכתירה את פולנסקי בפרס הגדול, חומקת עתה מהבעת דעה, משום שלדברי דובר ההנהלה "אנו מתמקדים רק ביוצרים ובסרטים המשתתפים בפסטיבל".
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/108/021.html