יוסי, ידידי פעם הלהקות הצבאיות היו חלק מהפולקלור בארץ, ובאמת מי לא היה שם.
כמעט כל הזמרים החלו במסגרותיהם את דרכם. זו הסיבה שאני כמי שאוהב לאסוף
הקלטות היסטוריות ולא פחות מזה פולקלור של עמים, מצאתי לנכון לרכוש גם אותם.
אני מוכרח להודות שבילדותי לא ממש אהבתי להאזין למוסיקה ישראלית, למעט זו
של הלהקות הצעירות שעושות רוק. טוב לא צריך להכחיש מה סמלה במשך לא מעט
שנים המוסיקה בארץ, השמיעו אותה בעיקר בימי זיכרון וכשחלילה קרה משהו. בכל
אופן ההתעניינות הזו שלי החלה רק באחד הביקורים שלי בחו"ל, כחלק מהגעגועים
לארץ. אם זה אכן הפולקלור שלנו, צריך להבדיל אותו משאר מוסיקת העולם בכך
שגם בזה אנחנו קיבוץ גלויות.
היתה התקופה של משה וילנסקי ז"ל שהיא היתה קרובה למוסיקה הרוסית, והיתה
התקופת השנסונים של שמעון ישראל ולהבדיל ממנו יוסי בנאי ז"ל שגם הוא היה סוג
של שגריר רצון טוב וקירב אותה לתרבות הצרפתית, אני אישית אוהב את התרומה
שלו יותר. כשאני מסתכל על זה לאחור בערגה, אני שמח שהיה לי הכבוד לומר לו
את זה אישית. ודאי שהיו עוד יוצרים שהביאו תרומות נוספות וקצרה היריעה מלהזכיר
את כולם, אבל הנה עכשיו כשבמקרה או לא אני מקשיב לאוסף ה"מחומש" של
הדודאים (בני אמדורסקי ז"ל ושיבדל לחיים ארוכים ישראל גוריון) אם אתה חושב
שזה מנותק מכל מה שאנחנו מדברים עליו, אז תרשה לי להזכיר שהם הביאו את
הפולקלור האירי, האמריקאי וגם הצרפתי. בוא ונזכור את שיריהם "נאצר מחכה
לרבין" (תקופת מלחמת ששת הימים) וזה שאמדורסקי היה גם מי שהפיק את
האלבום הראשון של הצנחן המזמר ששר על "ירושלים של ברזל", והוא כידוע היה
מאיר אריאל ז"ל. כמה מצער לחשוב שרבים מהדורות ההם שאני רואה אותם כאבות
המוסיקה הישראלית הלכו כבר לעולמם, נתנחם בזה שלפחות המוסיקה שלהם נותרה
כאן ללא ספק לדורי דורות.
היתה תקופה שאפשר היה למצוא לצד אלבומי הנצחה של מערכות ישראל גם כמה
תקליטי אוספים שירים של להקות צבאיות, זכור לי למשל תקליט של להקת פיקוד
המרכז, עם אחד משיריהם המוכר "גבעת התחמושת" שעד היום אחת לכמה זמן
שבים ומשמיעים אותו. בערך באותה תקופה המשורר והפזמונאי, יענקל'ה רוטבליט
הוציא את תקליטו "כך שחררתי את ירושלים". רוטבליט ואלפי הבדלות ממנו מאיר
אריאל תרמו את תרומתם באופן אינדיבידואלי אך לדעתי אחרי הכל תרומתם
מבחינה היסטורית לא צריכה להיות נבדלת מזו של של הלהקות הצבאיות.
