בימים אלה אני שוקד על איסוף זכרונות ותמונות של עכו מ-30 שנותיה הראשונות 1948-1978
לצורך כך אני עורך תחקיר ועשרות ראיונות של ותיקי העיר משנותיה הראשונות...
הסיפורים והתמונות יאוגדו בספר.. ואת הסיפורים הנבחרים אביא כאן במדור.
הסופר הקולמביאני גבריאל גרסייה מרקס כתב בסיפרו " לחיות כדי לספר" :
"החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".
דיויד גרוסמן יוזם אתר הנוסטגיה כתב: "כולנו מכירים את התחושה הנעימה שמפיחים
בנו זיכרונות ילדותינו, מן תחושה ממכרת שבה, כך נדמה, שותפים כל החושים.
בשעה שאנו חוזרים בנוסטלגיה לשנות ילדותינו, בפינו עולה הטעם של פעם, באפינו
מכה ניחוח הזמנים ההם ובמוחנו רצות התמונות ואז אנו מתגעגעים".
כולי תקוה שבעקבות הסיפורים והתמונות מחיי העיר של פעם, יעלה החיוך על פניהם של הותיקים
שיזכרו בעדנה בילדותם בעיר, והצעירים יותר ילמדו בדרך חוויתית את ההסטוריה של העיר
מתוך הזכרונות...
אשמח להשתתפות פעילה של הגולשים צעירים ומבוגרים להעשרת הידע על העיר אנשיה וקורותיה.
גם זכרונות ותוספות של הגולשים (ובני משפחותיהם) יאוזכרו בספר... אשמח לקבל מידע נוסף ותמונות
נוספות מאתרים בעכו שלא קיימים היום, או אירועים ציבוריים מחיי העיר.
להעביר למייל שלי:
ert222@walla.comהקרדיט ינתן כמובן למוסרי המידע.
הסיפור הראשון שבגלל אורכו יובא בחלקים הוא: קולנוע יחיעם- הסינמה פרדיסו שלי
viewtopic.php?f=20&t=14942