אוניית "תיאודור הרצל" הישנה

ככל שידוע לי, כשהגיע אוניה זו לחוף עכו, נאמר שהובאה לכאן כי החוף רדוד ונוח, כדי לפרקה לחומר גלם.

ואכן, חתכו השלד, עד קו המים, להוציא את החלק הנמוך של החרטום. נאמר אז, שזהו השלד של "תיאודור הרצל" הישנה. זה ריגש אותי, משום שכשעלינו ארצה, אחרי ובסמוך להקמת המדינה, עשינו זאת בשני שלבים.

בשלב ראשון: אבי שילם לבעל ספינה שיבריח אותנו לארץ – באופן לא חוקי – כשאבי נשאר בחו"ל, מתוך כוונה להבריח לארץ מכונות לייצור מוצרי פלסטיק. אימי שהייתה אז בחודש 9 להריונה, 2 אחי ואנוכי, טולטלנו בספינת העץ. הייתה סערה וגשמים ואם לא די בכך, הספינה החלה לדלוף בקרקעיתה. אל כל זה הצטרפה ספינת חיל הים הטורקי שהחלה לירות לעברנו בלב ים.

בכל הקלחת והמהומה הזאת, אימי ילדה את אחי יצחק. הוא נקרא "יצחק" לא משום שהייתה סיבה לצחוק – אלא ע"ש סבי ז"ל.

בסופו של דבר, לא ברור איך ולמה, "תיאודור הרצל" הישנה באה לקראתנו
בלב ים - היא נראתה ענקית ממקום עומדנו על סיפון ספינת העץ – ואנו עלינו במדרגות למעלה אל האוניה שבאה להצילנו.

על "תיאודור הרצל" הישנה, ע"פ הזכור לי, היו מיטות זו מעל זו – בקומות – ואם זכרוני אינו מטעה אותי, הקרינו גם סרט בשחור לבן – הייתה התרגשות גדולה.

ואם אכן זו "תיאודור הרצל" הישנה שהובאה לעכו – אכן עולם קטן ונסגר מעגל.

ישראל בן-עזרא