ילד שואל את אבא : "אבא - כמה סוגי ציצים יש ?"
האבא קצת מופתע – עונה: "במהלך חייהן, לכל הנשים יש 3 סוגי ציצים :
עד גיל 29 הם כמו לימונים - קשים ושפיציים,
עד גיל 49 הם כמו אגסים: יפים אבל מעט נפולים,
מגיל 50 הם כמו בצלים".
"כמו בצלים – אבא?"
"כן", בני היקר ,"אתה מסתכל עליהם ובוכה!".

איש מבוגר, לא בכושר מי-יודע-מה, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה יפיפיה ומתוקה.

הוא ניגש למאמן כושר שעמד לידו ושאל אותו:

"באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הדבר היפיפה שעומדת שם?"

המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו:

"נסה את הכספומט שבלובי..".

פולניה אחת באה לרופא: "ד"ר, אני לא יודעת מה לעשות. זה בעלי. בכל פעם שהוא גומר במיטה – הוא צועק!"
"אין כל רע בזה", משיב הרופא, "זה נורמלי לגמרי ואפילו סימן טוב"...
"אתה לא מבין", מתעצבנת הפולניה, "זה מעיר אותי!!!"

גבר נכנס לפאב ומתיישב ליד אישה. הוא מזמין לעצמו כוס שמפניה והאישה מחייכת: "תראה מה זה, גם אני הזמנתי שמפניה".
"איזה צירוף מקרים", מחייך הגבר, "עבורי זה יום מיוחד ואני חוגג".
"גם עבורי זהו יום מיוחד", משיבה האישה, "גם אני חוגגת".
"איזה צירוף מקרים", מחייך הגבר.
השניים משיקים כוס בכוס והגבר שואל: "מה את חוגגת?"
האישה: "בעלי ואני מנסים שנים רבות להביא ילד, והיום התבשרתי כי אני בהריון!"
הגבר: "אני חוגג משהו דומה: אני בעל חוות תרנגולות, ומזה שנים התרנגולות בחווה אינן פוריות – אך היום כולן הטילו ביצים! איזה צירוף מקרים..."
"נהדר!", מגיבה האישה, "איך פתאום כל התרנגולות פוריות?"
הגבר: "פשוט השתמשתי בתרנגול אחר".
האישה מחייכת: "איזה צירוף מקרים"...

איש עשיר אחד היה בעליהם של 19 סוסים.
כשנפטר, מצאו צוואה שהשאיר ובא נאמר:
"אני מוריש חצי מן הסוסים שלי לבני, רבע למקדש הכפר, וחמישית למשרתי הנאמן, אבקש למלא את צוואתי כלשונה."

זקני הכפר שברו את הראש.
איך אפשר לחלק 19 סוסים לחצי?
מה, יהרגו סוס ויחצו אותו לשניים?

ישבו וחשבו ימים רבים ולבסוף החליטו לשאול בעצתו של חכם גדול המתגורר בכפר הסמוך.

כעבור מספר ימים הגיע החכם הגדול מן הכפר הסמוך, רכוב על סוסו המפואר.
רצו כולם לקראתו, עזרו לו לרדת מסוסו והובילו אותו לזקני הכפר.
לאחר שהקשיב לדבריהם, והבין את הבעייתיות של התרגיל החשבוני, אמר להם האיש החכם שיש לו פתרון, "שימו לב כיצד אני עושה זאת" אמר להם.

החכם העמיד בשורה את 19 הסוסים של הנפטר, אחר כך ניגש אל סוסו והעמידו גם כן בשורה יחד עם שאר הסוסים.
עכשיו בשורה עמדו 20 סוסים.

אח"כ חילק את השורה לשניים ונתן עשרה סוסים לבנו של הנפטר. בזאת מילא את צוואת החצי.
עכשיו לרבע: רבע מעשרים זה חמישה סוסים, הוא הוציא מהשורה חמישה סוסים ונתן אותם לאחראי על המקדש של הכפר.
כעת נשארו חמישה סוסים.
"כמה זה חמישית מעשרים סוסים?" שאל החכם.
זקני הכפר ענו: "ארבעה".
החכם לקח ארבעה סוסים מתוך החמישה שנותרו, ומסר אותם למשרתו הנאמן של הנפטר.
10 סוסים לבן, 5 סוסים למקדש ו-4 סוסים למשרת.
ביחד, בדיוק 19 הסוסים שהוריש הנפטר.

מי שנשאר עומד על מקומו היה סוסו המפואר של החכם מהכפר הסמוך.
שאלו זקני הכפר את החכם הגדול "איך בכמה דקות הצלחת לפתור בעיה שאנחנו לא הגענו לפתרונה ימים?"
ענה להם החכם : "בכל מקרה של בעיה, קושי, תסבוכת או בכל מצב שבו אתם מצפים לקבל משהו, לפני כן עליכם לתת משהו משלכם.
אם תעשו זאת, לא רק שתקבלו את שלכם בחזרה, אלא גם תפתרו את בעייתכם ותצאו עם 'עודף' ".

פולני אחד מת בשנתו. שאלו את האלמנה: "תגידי, בלילה לא הרגשת משהו שונה מהרגיל? בעלך לא התלונן?"
"האמת, בלילה הוא באמת העיר אותי", נזכרת הפולניה.
"ומה הוא אמר?", שאלו.
"הוא צעק: 'לא טוב לי'"... משחזרת הפולניה.
"ו..."
"צעקתי עליו חזרה: 'ואתה חושב שלי טוב??!'"

זוג תימנים טייל בשוק של צנעני הם נכנסו לחנות נעליים והמוכר הצנעני אמר להם בתימנית אסלית:יש לי סנדלים כשנועלים אותם הופכים להיות פראיים בסקס האשה התלהבה אבל הגבר חשב שהוא לא צריך אותם אחרי שכנועים של המוכר הבעל החליט לנסות איך שהוא נעל את הסנדלים קיבל מבט פראי בעיניים שאשתו לא ראתה הרבה שנים הוא משך אליו את המוכר הצנעתי כופף אותו על השולחן קרע את המכנסיים שלו למטה ותפס אותו... המוכר הצליח בדקה התשעים לצרוח: ימאערבה נעלת את הסנדלים הפוך!

זוג דתי מבלה ערב ראשון בליל הכלולות. הבחורה רואה שבעלה לא ממש מבין מה הוא אמור לעשות, אז היא רומזת: "קר לי"...
הבחור בתגובה קם מהמיטה וסוגר את החלונות.
הבחורה מנסה שוב: "קר לי"...
הבחור בתגובה מוציא תנור מהארון, מחבר לחשמל ומפעיל.
הבחורה לא מתייאשת: "קר לי!!"
הבחור נאנח, קם שוב, מוציא שמיכה מהמגירה ומכסה את אשתו.
הבחורה כבר לא מאמינה, תופסת את בעלה ביד ואומרת לו: "אתה יודע, כשהייתי אומרת לאמא שלי שקר לי, היא היתה מחבקת אותי"...
"בסדר, בסדר, הבנתי את הרמז", אומר הבחור בעצבים וקם מהמיטה, "אני הולך להביא את אמא שלך!!"

באחת התפילות, רואה הרב את אחד האורחים ניגש אל ארון הקודש, סופק כפיו ואומר בהשתפכות: "תודה, תודה, תודה"

"על מה אתה מודה כל כך?" התעניין הרב.

"אתה רואה את הבניינים האלה?" מצביע האורח אל מחוץ לחלון, "כולם שלי. רואה את כל המכוניות הללו? כולן שלי. הכול פה שלי"

"באמת?" מתפלא הרב "אני מתפלל שלוש פעמים ביום, נותן שיעור כל יום, פונה לבוראי בכל מעשיי ולומד בכל הזמן שנותר לי. ובכל זאת, הפרוטה לא מצויה בכיסי"

"אתה יודע למה זה?" אומר האורח, "זה כי אתה נודניק"

פולני שוכב גוסס במיטה ומריח ריח של עוגיות מהמטבח
בשארית כוחותיו הוא צועק לאשתו הפולניה אפשר לקבל עוגיות
עונה הפולניה השתגעת זה בשביל השבעה....

ילד פונה לאמו ושואל "אמא, נכון שאלוהים נותן לנו את המזון ושומר עלינו?"

"נכון" עונה האם.

"ונכון שהחסידה מביאה את הילדים?" הוא ממשיך ושואל.

"נכון" עונה האם.

"אז למה אנחנו מחזיקים את אבא?".................לילה טובבבבבב

שני חברים משתכרים בפאב ומאחרים מאוד לחזור הביתה.
אומר הראשון: "בוא נתערב על מאה דולר שכאשר אגיע הביתה בחצות, המילה הראשונה של אשתי תהיה... מותק!"
מגחך השני: "השתגעת? אני מכיר את אשתך, היא תעיף לף סטירה! אני מוכן להתערב על זה!"
כאשר הם מגיעים לביתו של הראשון, הוא פונה לאשתו ואומר: "מותק, מה שלומך?"
עונה האישה: "מותק?! אני אשבור לך את הפרצוף!!!"

שיעור ביולוגיה בכיתה י"ב. המורה מלמדת אותנו על התא במעבדה, כולנו מתלהבים מהמיקרוסקופים.
לפתע המורה מחלקת לכולנו קסמי אוזניים, ומבקשת מאיתנו לגרד מספר תאים מהחיך בחלל הפה, ולהניח מתחת לעדשת המיקרוסקופ.
המורה מסבירה לנו שאמנם לא נראה תזוזה במיקרוסקופ, אבל נזכה לראות מבנה של תאים.
אלא שלפתע צועקת אחת התלמידות: "המורה, אצלי יש תזוזה!"
אצה המורה בסקרנות אל המיקרוסקופ של אותה תלמידה, מניחה את עינה, וכעבור רגע צועקת בהתלהבות: "תלמידים! יש לכם הזדמנות נדירה לראות כיצד נראה תא זרע!!!!"
נראה לי שאת אותה תלמידה נבוכה לא נראה בקרוב בביה"ס...

לפנות ערב חוזר אבא מהעבודה ונדהם לראות שכל הבית הפוך. הילדים, עדיין בפיג'מות מהלילה, משחקים בבוץ בחצר וסביבם אריזות שלל חטיפים מפוזרים על הרצפה.
הוא נכנס דרך דלת הבית הפתוחה לרווחה ומגלה שבפנים הבלגאן גדול בהרבה. בוץ על הרצפה ועל הספות, ספרים מפוזרים על השטיח לצד צעצועים וקליפות בננה מעוכות.
הכיור במטבח מלא בערימת כלים ענקית. צלחות עם שאריות מארוחות הבוקר והצהריים מונחות על שולחן האוכל ומתחתיו.
הוא מנסה לעלות לקומה השניה, ונאלץ לדלג מעל ערימות בגדים וצעצועים מפוזרים, שמגיעים עד חדר השינה. שם הוא נדהם למצוא את אשתו, שוכבת לה בבטלה וקוראת ספר.
"אסתי!", הוא זועק, "מה קרה לבית שלנו???"
היא מביטה אליו בחיוך ועונה בשלווה: "נכון בכל יום שאתה חוזר ואני עייפה, אתה שואל מה לעזאזל כבר עשיתי כל היום בבית?"
"כן, אז?...", נדהם האיש.
"אז זהו", היא מחייכת, "שהיום לא עשיתי את זה"...

אתמול אשתי ואני נכנסנו למיטה. העניינים התחילו להתחמם ורגע לפני שאני רוצה להתקדם, היא לפתע אומרת לי: "לא בא לי, אני רק רוצה שנתחבק קצת"...
הייתי בהלם. הבעתי כעס. אני "בוער" והיא רוצה להתחבק?...
ואז היא זרקה לי משפט: "אתה פשוט לא מחובר מספיק... לצרכיי הרגשיים, בשביל שאני כאישה אספק את צרכיך הפיזיים"...
למראה פניי ההמומות היא הגיבה ב"אתה לא יכול פשוט לאהוב אותי בשביל מי שאני, ולא בשביל מה שאני עושה לך במיטה?"...
הבנתי שכבר לא אקבל הלילה והלכתי לישון.
למחרת היה לי חופש מהעבודה ויצאנו לבלות. סעדנו ארוחת בוקר בקניון ומשם נכנסנו לכלבו היוקרתי. התלוויתי אליה כשהיא מדדה כמה שמלות יקרות.
היא התקשתה להחליט איזה מהן לקחת, אז הצעתי לה לקחת את כולן. היא רצתה נעליים תואמות לשמלות, אז הצעתי לה לקחת זוג תואם לכל שמלה שבחרה.
עברנו למחלקת התכשיטים, שם מצאה לעצמה זוג עגילי יהלומים יקרים. היא כבר הייתה כה נרגשת ולא האמינה למזלה הטוב. זה לא מנע ממנה לפזול לכיוון מעיל פרווה יקר. "אין בעיה מתוקה", חייכתי, "קחי לך אחד"...
מרוב התרגשות כמעט בכתה. בחיוך רחב אמרה: "נראה לי שזה הכל יקירי, בוא נתקדם לקופה".
לא יכולתי להתאפק כשהשבתי לה: "לא יקירתי, לא בא לי".
פניה החווירו. כשהיא המומה לגמרי שאלה אותי: "מה????"
אמרתי לה: "באמת יקירתי, אני רק רוצה שתחזיקי את הדברים קצת. את פשוט לא מחוברת מספיק לצרכיי הכספיים בשביל שאני אספק את צרכייך כאישה בקניות"...
ובעוד היא שוקלת כיצד להרוג אותי, הוספתי: "למה את לא יכולה לאהוב אותי בשביל מי שאני, ולא בשביל הדברים שאני קונה לך?"...
נראה לי שגם הערב אני לא אקבל.