רכבת ישראל , חשבה שהיא יכולה להתחמק מהיקף ומהתשלום רטרואקטיבי של הארנונה ולא הצליחה .

רכבת ישראל , הגישה ערעור נגד ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית עכו , על היקפו של החיוב השוטף , וכן על דרישת ארנונה רטרואקטיבית .

רכבת ישראל , חיפשה אפשרויות מנהליות שונות כידי לא לשלם את הארנונה לעיריית עכו כנדרש ,
אבל השופט ש. ברלינר, סג"נ מבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה ,פסק שלא מוצדק להתערב כעת באופן פעולתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית עכו,
עכשיו על רכבת ישראל לשלם את הדרוש לקופת עיריית עכו .



פסק דין

עררה של המערערת תלוי ועומד בפני ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית עכו הפועלת מכח חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, ועל פי תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר), תשל"ז-1977.

הדיון בועדה נסב על היקפו של החיוב השוטף, וכן על דרישת ארנונה רטרואקטיבית לאור תיקון שומת הארנונה מיום 22.12.04 המתייחסת אחרונית עד לשנת 1997.

הדיון בועדה התקיים ביום 27.8.07, ובמהלכו טען ב"כ המערערת כי יש לחייב את המשיב להגיש תצהיר שיסביר מהו מקור הטעויות שבעקבותיהם הוצא התיקון הרטרואקטיבי של שומת הארנונה.


הועדה החליטה כך:

"הועדה לא רואה מקום לחיוב העירייה בהגשת תצהיר כלשהו. סיכומים באשר לכל העררים ביחד יוגשו על ידי הרכבת תוך 60 יום מהיום. העירייה תגיש סיכומים 60 יום לאחר מכן. ניתן היום 27.8.07".

על כך הוגש הערעור המינהלי בו נטען כי היה על הועדה לחייב את המשיב להגיש תצהיר וכן נטען כי החלטת הועדה אינה מנומקת דיה.

התקנות קובעות באשר לתצהיר כי "הועדה רשאית לדרוש מבעל דין שיגיש לה תצהיר לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך בערר או בתשובה".

לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי, החלטתי לדחות את הערעור.

הליך הערר בפני ועדת הערר עומד לפני סיומו. היא שמעה את הצדדים ולאחר שתקבל את סיכומיהם, תפסוק כפי שייראה לה. היה זה בשיקול דעתה של הועדה אם להורות על הגשת תצהיר ואין היא חייבת לקבל תצהיר כזה.

אין לדעת מה תפסוק הועדה בסופו של דבר. אפשר שתפסוק לטובת המערערת שאז לא יהא צורך בהגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים. אם תפסוק לחובת המערערת, תוכל המערערת לכלול בערעורה גם את הטענה שהועלתה בערעור הנוכחי, באשר לתצהיר ובאשר לנסיבות ולטעויות שהביאו לדרישה הרטרואקטיבית, אשר לכאורה, בהעדר נתונים חריגים, דינה להיפסל.

לא נראה לי כי יהיה זה מוצדק להתערב כעת באופן פעולתה של ועדת הערר. כמו כן אני מסופק אם ההחלטה בה מדובר נמנית על המונח "החלטת ועדת הערר" שעליה ניתן לערער, כאמור בס' 6(ב) לחוק הנ"ל.

משום שדחיתי את הערעור בלא הזמנת הצדדים לדיון תוך שמירת זכותה של המערערת להשיג על החלטת הביניים של הועדה בערעור על החלטתה הסופית, איני מטיל על המערערת הוצאות.

המזכירות תמציא העתק הפסק לצדדים, בדואר.


ניתן היום י"ח בחשון, תשס"ח (30 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.



ש. ברלינר - שופט
ס. נשיא

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamH ... penElement