|
אילן, אחי. זה לא העניין של להסתכל על החצי הכוס המלאה. עם כל הכבוד לך, אני לא חושב שיש מקום לחפש לראות גם הפעם את העניין בצורה רומנטית. נראה לי שכל מי שמחזיק ברישיון נהיגה מודע לבעיה המציקה הזאת. עבדך הנאמן כתב פעם בספר שיריו הראשון, לגבי הכוס החצי מלאה שהוא מסתכל עליה אבל תמיד יש מישהו ששותה לו ממנה. אם כבר העניין של התחבורה בעיר הועלה אני מבקש לעלות משהו שקשור ומהווה מטרד לא קטן. איך שלא תסתכלו על זה העיריה נועדה לשרת את הציבור נראה לי שבזמנו של ראש העיר לנקרי, היא עושה את תפקידה טוב מתמיד אבל.... ופה בא האבל הגדול יש את הגוף שנקרא הפיקוח העירוני. ההרגשה שתושבי העיר לא פעם מקבלים הוא הניסיון של הגוף הזה למלא את כיסו בכסף בשיטת העורבים.
בביקור שלי בארה"ב אני לומד כמה שהעניין הזה לא מנוהל כמו שצריך בלשון המעטה, לא רק מבחינת מוניצפלית אלא כשיטה ארצית בכלל ונראה לי שחיים הכט יכול להוסיף רק בזכות עניין זה שהוא שולי לכאורה פרק נוסף מפרקי "הרק בישראל..." בהם מככב SUNSHINE. השיטה הנהוגה במקום שבו אני נמצא מוצאת חן בעיניי, והיא שבכל חניון עירוני ישנו מתקן למכונית, מה שחוסך את עניין הריצה שבה בינתיים עד שאנחנו מספיקים לחזור לרכבנו אנחנו מוצאים שהיה כבר פקח שתקע לנו דו"ח ולא היה משנה לו הרבה כמה זמן אנחנו כבר בחניה ושאנחנו למעשה בדיוק עושים את דרכנו עם תו החניה. מעבר לכך מה שטוב בשיטה זו האמריקאית היא שאם מישהו חנה לפנינו ויצא לפני הזמן אנחנו מקבליםאת מספר הדקות שהוא ויתר עליהם, ואם בוחרים להוסיף בכל זאת כסף (אגב, אך ורק במטבעות) אנחנו מקבלים תוספת ליתרת הזמן שלו.
|
|