יזכור עם ישראל
משואה לתקומה
"יזכור, יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו..." בימים אלו אנו מתבקשים לזכור, לזכור את אלו אשר נספו בשואה, אלו שנפלו חללים בהגנה על המולדת, אנו מתבקשים לזכור את אלו שנרצחו לפני שנים רבות ואלו שנפלו לפני חודשים ספורים.
לא סתם אני מאחד בין יום הזכרון לשואה ויום הזכרון לחללי צהל, בהחלט אי אפשר להשוות במפעל חייהם של הנופלים אבל בהנצחה יש ואפילו יותר מכך, יש עלינו לזכור את כול האנשים הטובים יותר, הטובים פחות והרעים שנהרגו מסיבה כזו או אחרת שהמניע היה עצם היותם יהודים, בין אם היו יהודים וחיו בגלות ובין אם היו יהודים ישראלים.
עם כול כך קטן, כול כך איכותי אך עם זאת כול כך נרדף, עוד מתקופה התורה, מימי אברהם אבינו, נרדפה שושלת אברהם, בכול פעם הרודף היה אדם אחר, והסיבות היו שונות, אבל אף פעם לא היה לנו שקט אמיתי, וגם כאשר היה לנו שקט, רדפנו אחר עצמנו, נלחמנו עם עצמנו, כבר צרוב לנו עמוק עמוק בתוך התודעה המאבק וההתנגדות, החוסר יכולת לחיות בשלווה.
אני כותב על העבר ומסתכל על העתיד, יש שאומרים שהסיכונים על קיומנו גדולים מתמיד, ויש אחרים שאומרים שהחיים פה טובים, אבל מה שבטוח זה שהאחדות שלנו כמו תמיד, רחוקה מלהתקיים, הפילוג שקיים בין דתיים לחילוניים, בין ימניים לשמאלניים, בין צברים לעולים חדשים, לא מזמן יצא לי לדבר עם יהודיה אשר חייה בגלות, ואני לא אשכח איך היא סיפרה לי על ה"מלחמות" בין יהודים בגלות, בין ספרדים ואשכנזים, היא באמת האמינה שבארץ זה לא קורה, שבארץ כולם יהודים וכולם מסתדרים עם כולם, אבל היום בו נכיר באחר רחוק מאיתנו.
"65% מהדתיים יעמדו בזמן צפירה" נתון זה נכתב היום בבוקר בYNET, אני באמת לא רוצה להכליל, לא רוצה לומר דבר רע, אם יש אדם שלא מרגיש את הצורך לעמוד בצפירה לזכר אדם אחר, שיעשה מה שרוצה, אבל אני יודע דבר אחד, במהלך הצפירות יש לי את מי לזכור, לצערי יש יותר מדי שמות, שמות של אנשים, יהודים, חברים, משפחה, אנשים שנספו בשואה, נהרגו במהלך הלחימה על הקמת המולדת, בזמן שמירה על המולדת, לצערנו לא חסר, שמות יש יותר מדי, הכבוד האחרון שנותר לנו הוא בלזכור את שמם, את סיפור חייהם כמה שניתן ולהמשיך את המסורת.
חלקנו מבואסים רצח מימי שואה, ימי זכרון, מתבאסים שהמקומות סוגרים ושאי אפשר ללכת לבלות, מבואסים שאין מה לראות בטלוויזיה ושמחים שיש לנו אימיול או כול דבר אחר, אבל תנסו להקדים קצת זמן ולזכור, תחשבו על העבר, תחשבו על ההווה ותקווה לעתיד טוב, אני לא מנסה להטיף למוסר אבל באמת תנסו לחיות בלי שנאת חינם, כי נכון לעכשיו הרבה מאוד אנשים מתו בדרך חזרה לארצנו ובמשמר על המדינה, תנו להם את הכבוד בלזכור אותם ובתקווה שנשאר פה אחרת הכול היום לחינם.
_________________ שחר גרף
|