|
[b]סיפורם של שלושה עכואים שקיבלו עבודה בבית חולים
במסגרת , השבוע צוין ברחבי העולם "שבוע לאנשים בעלי מוגבלויות", פתחנו חלון חברתי מוסרי חשוב , על הצד היפה של בית החולים באזור שלנו .
בבית החולים גליל המערבי , מועסקים כ-2,300 עובדים. אחד מהפרויקטים החברתיים שיש בבית החולים , הוא שילובם של אנשים מוגבלים (בבית החולים מעדיפים להגדירם כ"אנשים בעלי צרכים מיוחדים"), בעבודה בבית החולים.
עובדים אלה, מועסקים כעובדים לכל דבר וגם היחס אליהם הוא כמו לכל עובד אחר בבית החולים. "הדבר היפה בבית החולים נהריה, הוא שמתייחסים אליך כמו לכל אדם רגיל אחר בחברה" , מעיד אבי מוסקוביץ' (43) מעכו , המועסק במערך מזון, "מאז שהתחלתי לעבוד בבית החולים, החיים שלי השתנו. לפני כן, לא הייתי עושה כלום. קם בבוקר ומעביר את הזמן עד שנגמר היום. העבודה בבית החולים החזירה לי את הביטחון, את העצמאות ונתנה משמעות חדשה לחיי. כל בוקר אני קם עם חיוך, כי אני יודע שמחכה לי יום של כיף".
מלבד מוסקוביץ', מעסיק בית החולים , עוד כ-13 חוסים. עובדים אלה, פרוסים במחלקות השונות ומסייעים בכל אשר נדרש. הפרויקט המיוחד הזה החל לפני 12 שנה, ביוזמתו של יו"ר ועד העובדים של בית החולים איציק בוזגלו ובתמיכתה של המנהלת האדמיניסטרטיבית רותי יפרח. "בזמנו, התקבלה על ידי הנהלת בית החולים החלטה, על שילוב אנשים בעלי מוגבלויות לעבודה התנדבותית בבית החולים", מספר בוזגלו, "המסר המרכזי היה לפתוח את השערים לאותם אנשים, כדי לתת להם הזדמנות להשתלב כשווים בחברה ובכך לעודד גם אחרים".
בוזגלו מעיד, כי הקליטה הראשונה של החוסים היתה מלווה בחששות לא מעטים. "היה חשש מאוד גדול מהשתלבותם בבית החולים, דבר שעלול היה לגרום להם למשבר אישי. לא ידענו איך הם ישתלבו בעבודה, איך יהיה החיכוך הישיר שלהם עם העובדים, ואיך העובדים עצמם יתייחסו אליהם. מדובר באנשים מאוד רגישים, שכל מילה היתה יכולה להתפרש על ידם כפגיעה".
החששות התבדו מהר מאוד והחוסים הפכו לחביבי העובדים בבית החולים. דוד אבו-חצירה, טבח ראשי במטבח, שאחראי על שלושה עובדים: אחד בשינוע, שני בקונדיטוריה ושלישי עוזר טבח, מעיד: "מדובר באנשים מאוד מנומסים, נאמנים, אמינים, חרוצים, תמיד מחייכים, מכבדים את המעסיק שלהם ואף פעם לא מתווכחים ולא אומרים 'לא' כשצריך עזרה.
אנחנו יכולים רק לברך שיש לנו עובדים כאלה". בבית החולים , כפי שמעידים דבריו של מרצ'ל ארנפלד (54) מעכו, " הם מקבלים אותי כמו שאני, ובעיקר מכבדים אותי".
החוסים עובדים בבית החולים במסגרת שיקום תעסוקתי, כשהמטרה המרכזית היא לתת להם לעבוד ולהרגיש בדיוק כמו כולם. הם אפילו מקבלים משכורת. לא הרבה, אבל 800 שקלים שבהחלט מספיקים להם לפנק את עצמם.
קליטתם של החוסים בבית החולים נהריה, הוא סיפור הצלחה.
בוזגלו: "השתלבותם אצלנו היא ההוכחה הטובה ביותר שאנשים חריגים כן יכולים להשתלב בקהילה. כחברה, ישנה נטייה להירתע מהשונה והחריג, אבל החבר'ה כאן הוכיחו את עצמם ותרומתם לבית החולים היא גדולה.
כיום, הם מרגישים חלק בלתי נפרד לא רק מבית החולים, אלא מהחברה כולה". החוסים מגיעים לעבודה בהסעות מאורגנות של בית החולים ועובדים 6 שעות ביום, מ-08:00 עד 14:00.
שמענו את דברי ,אבי מוסקוביץ' , בן 43 מעכו שמועסק בבית החלים מאז שנת2000 :"מאז שהתחלתי לעבוד בבית החולים, ההרגשה הכללית שלי הרבה יותר טובה. העובדים קיבלו אותי עשר. לא שמעתי מהם אף פעם מילה רעה אחת עליי. הם אנשים טובים ומתייחסים אליי יפה.
העבודה בבית החולים זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אני קם בבוקר עם חשק לבוא לעבודה, כי כשאני בבית חולים, אני פוגש אנשים, מדבר איתם, מכיר חברים חדשים. אנחנו אוכלים ביחד, מדברים, צוחקים. לא הייתי רוצה לעזוב את בית החולים ומבחינתי, אני מוכן להישאר פה עד הפנסיה. גם המשפחה שלי מרוצה מזה שיש לי מקום עבודה מסודר. חלק מהכסף שאני מרוויח בבית החולים, אני חוסך לחתונה שתהיה בעזרת השם ובשאר אני קונה לעצמי דברים. הרגע הכי קשה היה במלחמה האחרונה.
לקחו אותנו לאיזה הוסטל ברמת גן ולא עשינו שם כלום. כל היום רק טיילנו והסתובבנו משעמום. התפללתי שהמלחמה תיגמר ואחזור כבר לבית החולים".
שמענו גם את דברי , יוסי ס' , בן 40 מעכו , עובד מזה 6 שנים במטבח : "הגעתי לבית החולים אחרי שקודם עבדתי במוסך. לא אהבתי את העבודה שם. הייתי חוזר הביתה שחור, מלוכלך ומסריח מגריז. גם היחס לא היה טוב. העובדים שם לא נתנו כבוד.
אם נגיד הייתי עושה משהו לא טוב, ישר הם היו צועקים. הם חושבים שלא שמתי לב, אבל מאחורי הגב הם תמיד צחקו עליי. היו שולחים אותי בכוונה לעשות דברים שאני לא מבין בהם ואחרי שהייתי מסתבך הם היו צוחקים. נעלבתי, בטח שנעלבתי, אבל לא הראיתי להם. בבית החולים נהריה האנשים עשר, חבל על הזמן. אני מרגיש פה כמו בבית.
העובדים פה כמו משפחה. הם מדברים אליי יפה ומתייחסים אליי יפה. התפקיד שלי הוא לסדר ולהכין מגשי אוכל. מדי פעם, אני פוגש אנשים שאני מכיר, אז אני מצ'פר אותם ומביא להם דברים מהמטבח. באישור כמובן. הם מרוצים וגם אני מרוצה כי עזרתי להם".
"בתקופת המלחמה, לקחו אותנו למרכז הארץ והרגשתי עם זה ממש לא טוב. כל הזמן ראיתי בטלוויזיה פצועים מגיעים לבית החולים נהריה וכעסתי על זה שלא השאירו אותנו לעזור בבית החולים. רציתי לברוח משם ולחזור לנהריה כדי להיות עם העובדים והחולים, אבל לא נתנו לנו. לקחו אותנו לעזור למע"צ, אבל זו היתה סתם עבודה.
בצפון יש מלחמה ולנו נתנו למיין מנורות במחסן. הייתי יושב בלילה בחדר ובוכה. העובדים בבית חולים נהריה הם כמו משפחה ודאגתי להם. אני מקווה שלא יהיו יותר מלחמות, אבל אם עוד פעם תהיה מלחמה בצפון, אני אבקש שישאירו אותי לעזור בבית החולים".
שמענו גם את דברי , מרצ'ל ארנפלד, בן 54 מעכו , עובד מזה 6 שנים ב קונדיטוריה: "אני עוזר קונדיטור, ולא מוכן להחליף את העבודה בבית החולים בשום עבודה אחרת. אני עושה את העבודה ואף אחד לא מתערב לי וזה טוב, כי זה רק מוכיח שאני עובד בסדר. לפני כן עבדתי במפעל בדרום שעשה זפת.
כל יום הייתי נוסע לדרום ועובד שעות בשמש. פה הרבה יותר נחמד. אלקנה, שאחראי עליי, מתייחס אליי ממש טוב ומתחשב בי. אחרי עבודה קשה הוא מכבד אותי בסיגריות ונותן לי לנוח כמה דקות.
בקיץ הוא אפילו דואג לי לכובע. כל קיץ הוא מביא לי כובע חדש. יש לי כבר 5 כובעים. כשיש לי יום הולדת אני מקבל מתנות, וזה נותן הרגשה טובה, כי לפני שהגעתי לבית החולים אף פעם לא קנו לי מתנות ביומולדת".
לכבוד שבוע "שבוע לאנשים בעלי מוגבלויות", הנה מספר נתונים: כמעט רבע מאוכלוסיית ישראל (24 אחוז), שהם כ-1.36 מיליון אנשים, מגדירים את עצמם כבעלי מוגבלות כלשהיא. כחמישית מהישראלים (19 אחוז), הצהירו כי הם מטפלים או תומכים בבן משפחה עם מוגבלות.
כך קובע דוח, שפרסמה לאחרונה נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, לרגל ציון השבוע הבינלאומי לזכויות אנשים בעלי מוגבלות. הדוח חובר במסגרת היערכות מדינת ישראל ליישום האמנה הבינלאומית של האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, אשר אושרה החודש בעצרת הכללית של האו"ם.
הקבוצה הגדולה ביותר היא של אנשים עם מוגבלות נפשית (31 אחוז), ואחריה, אנשים עם מוגבלות שנגרמה כתוצאה ממחלות פנימיות (25 אחוז), בעלי מוגבלות מוטורית (20 אחוז), פיגור שכלי (11 אחוז), לקות ראייה (6 אחוז) ולקות שמיעה (2 אחוז).
290 אלף ילדים, המהווים כ-13 אחוז מכלל הילדים במדינת ישראל, מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. 175 אלף ילדים, זקוקים לתמיכה או לטיפולים באופן שוטף.
השמות והתמונות בכתבה , מאושרות לפרסום אחרי אישור האפוטרופוס של כל מרואיין ובחתימתו.
[/b]
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
