הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00 הודעות: 18964 מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
לנקרי באילת על "עיר ללא אלימות" : "סיכויי הצלחה יותר מקטנים" עשרה ראשי ערים היו באילת, בה הופעל "פיילוט" לתוכנית שתלחם באלימות, כדי ללמוד כיצד ליישמה גם אצלם בעיר. האם זה יצליח? לנקרי ממהר להפיג את הציפיות.
סקר לא רשמי, חושף כי מרבית האנשים שנשאלו, מהמרים שעכו היא העיר בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להצלחת התוכנית, אך מנגד, ראש העיר מצידו, נשמע קצת פחות בטוח, וממהר להפיג את הציפיות.
לנקרי : "זה מאוד קשה, אני חושב שהפער בין מה שמציגים פה לבין התוצאות המיוחלות יש עוד דרך ארוכה", אומר ראש העיר שמעון לנקרי. "מה שברור, זה שהם הצליחו להחדיר את הנושא לכל הארגונים, ובאמת כולם מדברים בשפה אחת".
לנקרי צופה לתוכנית בעירו "סיכויי הצלחה יותר מקטנים", כדבריו. "בכל עיר מופעלות תוכניות. השוני פה זה שראש הרשות מעורב באופן אישי ביצירת תוכנית אחת אינטגרטיבית, ומשפיע באופן קריטי על הפעלת התוכנית".
האם מאילת תבוא הישועה? עשרה ראשי ערים בישראל הגיעו בשבוע שעבר אל העיר שטופת השמש, כדי ללמוד על תוכנית למלחמה באלימות שיושמה בעיר. ההצלחה הגדולה של ה"פיילוט", גרמה לועדת השרים למלחמה באלימות להרחיב את התוכנית גם לערים נוספות, אך כעת מנסים ראשי הערים להנמיך ציפיות. "כל מה שראיתי באילת זה קשקוש אחד גדול", אמר ראש העיר רהט, ואילו עמיתו מעכו מעריך כי לתוכנית סיכויי הצלחה נמוכים ביותר.
תחת הכותרת "אילת - עיר ללא אלימות" ירדו בשבוע שעבר עשרה ראשי ערים, כדי לבחון מקרוב את ממצאי הביניים של התוכנית, שהחלה לפעול בעיר לפני כשנתיים, כל זאת במטרה ליישם אותה במחוזותיהם. ראשי הערים סיירו במספר בתי ספר, שם למדו על התוכניות השונות למניעת אלימות, ונפגשו עם קציני משטרה, שהסבירו על חלקם בתוכנית. בנוסף, נפגשו גם עם נציגי הרשות המקומית ועם תלמידים והורים שנחשפו לתוכניות השונות.
התוכנית "עיר ללא אלימות" חולשת על תחומים רבים ומפעילה סדרה של פעילויות, כך מסבירים יוזמיה. מדובר על גיבוש אמנה עירונית נגד אלימות, סיירת שיטור קהילתית, הקמת פורום ניתוח מקרי אלימות, הכשרת מתנדבים לליווי, תמיכה ומעקב, הדרכות להורים ולאנשי מקצוע, ואימוץ תוכניות ופרוייקטים שונים.
סיור במוקדי העשייה של הפרוייקט, הראה כי התוכניות בעיר פועלות במרץ, וכי כל הגופים המעורבים בעשייה, עובדים בהרמוניה ו"מדברים בשפה אחת". ועם תוצאות כאלו ניתן היה לשער, כי לא ניתן להתווכח.
מנתונים שהציגה המשטרה עולה כי מספר מקרי האלימות בעיר פחת דרסטית הן בקרב בני הנוער והן בקרב האוכלוסייה הבוגרת. היכן שמשרד החינוך נכשל, אוהבים להסביר יוזמי התוכניות בבתי הספר, באילת כך לפחות זה ניראה, התוכנית עולה על פסי ההצלחה.
לאור כל זאת החליטה ועדת השרים למאבק באלימות, בראשותו של השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, ליישם את התוכנית בעשרה יישובים נוספים ברחבי הארץ בהקצאה תקציבית של 50 מיליון שקלים. עשרת היישובים נבחרו על פי קריטריונים שכוללים בין היתר את מידת הצורך, יכולת ומידת מחויבות הרשות והעומד בראשה. ולאחר שקלול כל אלו נבחרו הערים הבאות: טבריה, נצרת עילית, עכו, חדרה, נתניה, בת ים, רמלה, רהט, אשקלון ומעלה אדומים.
האם הפרויקט יעבוד מחוץ לאילת? אך בעוד שכל העוסקים במלאכה, תמימי דעים לגבי נחיצותה והצלחותיה של התוכנית, נציגי הרשויות מציגים עמדה קצת יותר סקפטית, אולי זהירה, באשר ליכולתם ליישם אותה במתכונת שתיבחר לעריהם. השאלות שמעלים נציגי הרשויות, גם לאחר השתתפותם בכנס, הן האם ניתן יהיה להעתיק את ההצלחה גם לערים בהן האוכלוסייה גדולה בהרבה מכ-150 אלף התושבים שמונה אילת?.
נקודה נוספת שמעסיקה את ראשי הערים הינה אפיון האוכלוסייה: באילת הכמות היחסית של בני הנוער, נמוכה בהרבה ביחס לכלל האוכלוסייה מאשר בערים שנבחרו. כך גם כמות העולים החדשים נמוכה בהרבה. ובנוסף לכל אלו קיים מחסור בכוח האדם המשטרתי, בעיקר בערים הקרובות לקו התפר.
"המסקנה שלי זה שהכל תלוי משטרה", מסביר ראש אגף החינוך בעיריית נתניה, עו"ד מנדי וייס, "אצלנו בנתניה יש את כל התוכניות למניעת אלימות אבל ברגע שבוקר אחד יש חשש לפיגוע והמשטרה צריכה לטפל בנושאים הביטחוניים השוטפים, אין מה לעשות היא תהיה פחות זמינה לטובת הפרוייקטים".
וייס אינו מתחבר גם לתוכניות שהוצגו בבתי הספר, ובפרט לתוכנית הרא"ל, שיזם פרופ' עמוס הולידר, שעיקרה מתבטא בשיטות שמזכירות שיטות שהיו נהוגות בעבר ומחייבות את המורים והתלמידים להשקעה ניכרת, משמעת, יכולת איפוק וריסון. "אין ספק שיש מה לתקן בנושאי החינוך והאלימות בבתי הספר, אבל מהמעט שראיתי נראה לי שיהיה קשה להכיל תוכניות כאלה בנתניה", אומר וייס. "אני חושב שצריך לבחון את התוכנית לפרק זמן ארוך יותר ולא למשך שנה. ראינו כאן שיטה שמחזירה את הדברים למצב שהיה בעבר. אני חושב טכנוקרטית, וניסיון ל'אילוף' ולהכנסה לסטנדרטיים לא בטוח שיעבוד. אני חושב שבשיטות אחרות ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר".
"מערכת 'אילוף' של כמה שנים" עמדה מנוגדת לזו של וייס, מציג מנכ"ל העמותה לחינוך בלתי פורמלי בעיר נתניה, הרב משה לחובר. לחובר מאמין שבמצב בו העיר נמצאת כיום התוכנית מבורכת ויש לפעול לקידומה במרץ. "חלק גדול מהפרוייקטים מופעלים בנתניה", אומר הרב לחובר. "העיקרון שלמדנו פה זה השילוב המערכתי, החוכמה היא לשלב את כל המערכות הקיימות לטובת הנושא, אבל צריך פיקוח שיכתיב מלמעלה".
לגבי תוכנית הרא"ל, סבור הרב כי היא חשובה נוכח העובדה שקיימת קריסה של המערכת המשפחתית בישראל. "הקריסה באה לידי ביטוי בכשל שבקשר בין הורים לילדיהם", מסביר לחובר. "הייתי מנסה את התוכנית למרות שהיא איננה חינוך אלא 'אילוף' ויתכן שצריך מערכת 'אילוף' כזו של כמה שנים, גם אם זה בא שלא מרצון. התרגול הזה למערכות בריאות, מותנה בקשר עם ההורים ואולי זה ייתן מסגרת חדשה לעניינים חדשים".
"אצלנו זה חמולות" וכמו בעכו גם ברהט מגלים חוסר אמונה בהצלחת התוכנית. נציג המגזר הערבי שבחבורת ראשי הערים, ראש עיריית רהט, טאלאל אל-קרנאוי, מציג זאת בצורה קצת פחות דיפלומטית. "כל מה שראיתי באילת זה קשקוש אחד גדול, זה לא מתאים לי", הוא מסביר בנחרצות. וכשהעובדות בשטח שונות בתכלית, אפשר גם להבין על מה הוא מדבר.
בעיית ההתמודדות עם גרפיטי בבתי הספר באילת מתגמדת, כשבעירו של אל-קרנאוי מדברים על שריפת מבנה של גן ילדים. "זה פרוייקט מעניין, אבל במתכונת של עיר לא יהודית זה לא יצליח", מסביר אל-קרנאוי, "לי יש אופי אחר בעיר ואני צריך לבנות מודל שיתאים לאופי הזה. אצלנו זה יותר מאשר תיקי האלימות שהוצגו כאן. אצלנו הבעיה היא של חמולות, קטטות שמגיעות לירי. אם שני ילדים אצלי רבים בבית הספר, זה לא נשאר שם, זה מתפתח לאלימות של אלף איש מול אלף איש של החמולה השניה, זה שולף וזה יורה. אני צריך לחשוב איך אני מנטרל את המלחמות בין החמולות והקטטות שיישארו בין שני ילדים".
הצלחת הפרויקט בעתיד עדיין לוטה בערפל. האם יזכה לאותה אינטנסיביות בה הוא מופעל בעיר הדרומית? האם יצליחו ראשי הערים לגבש מודלים שיותאמו לבעיות השונות בעריהם? כך או כך, ימים יגידו, מה שבטוח הוא, שהרצון אכן קיים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/515/683.html
_________________
 עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט, שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו akkonet@gmail.com קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|