|
[/b]לא נכחתי בטכס אבל מהכתוב אני מבין את דבריו של דר' ארדיקאן שרצונו לשוב לראות את חיי הדו קיום היפים ואמיתיים ששררו בעכו בעבר הלא רחוק. התייחסתי כאן פעמים רבות לנושא הדו קיום והחיים המשותפים בין יהודים וערבים בעירנו עכו , וציינתי בפרוש את רצון הרוב הדומם משתי הצדדים בחיי דו קיום בשקט ושלווה . עם הרצון לדו קיום קיים בואו וננסה לשים את האצבע על הגורמים שמפריעים לאותו דו קיום ואולי כך נוכל לפתור את הבעיות 1. התגברות הקיטוב בין שני המגזרים ע"י קיצונים מוסלמים שמובלים ע"י מנהיגים חסרי אחריות ואחד מהם אפילו משרת בכנסת ישראל. לראייה הרמקול שהוצב בשכונת וולפסון בלב ליבה של העיר המנדטורית שגרם להתססת הרחוב היהודי , ניסיונות לפתיחת מסגד בלב העיר המנדטורית היהודית, לתפילה (המבנה ששופץ ליד רחוב בן עמי ), התססת ה"שאבב " בשנאה כלפי היהודים. 2. נוער ערבי עבריין ולעיתים גם מסומם שנשר ממסגרות לימוד ולא מצא את עצמו ,ולכן הם מרגישים את הצורך לפרוק עול בכל דרך אפשרית ע"י הצקה לנערות יהודיות , הצקה לבעלי עסקים יהודים , הכאת יהודים בשל היותם יהודים. 3. חלק מנבחרי הציבור הערבי (עם הדגש על חלק ) מנסים להצדיק את בחירתם על הצבת עמדות קיצוניות ומתסיסות , כי מעשים למען הציבור שבחר אותם לא רואים. 4. הנגזרת של סעיפים 1 עד 3 העירה את כוחות הימין הרדומים בעיר עכו ובצדק לפי הסבריהם , וע"י גיוס כוחות קיצוניים מבחוץ כולל חברי כנסת ששכחנו מזמן על קיומם בגלל חוסר הרלוונטיות שלהם, הם מנסים להשיב מלחמה שערה.
והתוצאה שעלולה להיווצר כתוצאה מכך : מלחמת דתות חס וחלילה שתהרוס מרקם יחסים של דו קיום וחיים בשלוה של למעלה מחמישים ושמונה שנים מיום הקמת המדינה.
ולכן חברים יקרים מעבר לדיבורים ודיאלוגים יפים בין אנשים משכילים ותרבותיים צריך גם לעשות מעשה .
ויפה שעה אחת קודם ! חומר למחשבה לנו לכל תושבי העיר עכו
_________________ יוסי גרינברג עכואי שאיכפת לו מייחל ומצפה לעכו אחרת " במקום שיש רצון - ישנה גם דרך " נצח ישראל לא ישקר
|