|
רשימת ההצגות שיתקיימו בפסטיבל תיאטרונטו 2007 בפסח בעכו
חול המועד פסח 4.4.07 עד 6.4.07
לבקשת גולשי עכונט , להלן הצגות הפסטיבל
[b]מתוך 70 הצעות שהוגשו השנה לתחרות, נבחרו 10 הצגות יחיד חדשות, העוסקות
בקשת רחבה של נושאים אקטואליים; הטרדה מינית – האשמה ונאשם דרך סיפורים אישיים, בדידות , מציאות מול ילדות, השפעות השואה על הדור השני והשלישי, נשיות , נישואין וחיים כפולים, הקשר בין הון לשלטון לחירותו של אדם, אובדן, זהות ושייכות - אישית וקולקטיבית.
הצגות התחרות
'המורה למשחק' מאת עדי שגב, בביצוע יונתן צ'רצ'י, בימוי סיני פתר, בהפקת תיאטרון חיפה.
'פשוטה' מאת מיקי פלג ובביצועה, בימוי נורמן עיסא .
'שעתו האחרונה של קול' מאת יהושוע סובול, משחק נבו קמחי, בימוי איה קפלן.
'בדידותי היקרה' מאת ובבימוי אלינור אגם בן דוד, בביצוע גבי עמרני .
'האשה שיכולתי להיות' מאת ענבל לורי ובביצועה, בימוי שמוליק לוי, הפקה תיאטרון צוותא.
'קרוע' מאת: רועי רשקס, אריה יאס וחאלד אבו עלי, בימוי אריה יאס, משחק חאלד אבו עלי, הפקה 'המרכז לתיאטרון של עכו'.
'איש הפלדה משכונת כצנלסון' עפ"י 'שואה שלנו' ספרו של אמיר גוטפרוינד, עיבוד למחזה
משה פרסטר ואודי בן-סעדיה, משחק משה פרסטר, בימוי אודי בן סעדיה, הפקה תיאטרון הנפש.
'מישהו נפל ' עפ"י ספרו של חגי ליניק שעיבד למחזה, משחק אורי הוכמן, בימוי אילן תורן,
הפקה תיאטרון החאן.
'הילד' מאת המחזאי הצרפתי ריימון קוש, תרגום לעברית רבקה משולח בעיבוד משותף עם
רועי אסף שמשחק, יעוץ אמנותי יענקל'ה יעקבסון .
'ככה זה קרה' עיבוד לרומן קצר של הסופרת האיטלקייה נטליה גינזבורג, תרגום מרון רפפורט, משחק נטשה וויטולביץ'-מנור, עיבוד ובימוי יורם פאלק, הפקה תיאטרון גשר.
המורה למשחק
מאת: עדי שגב
בימוי: סיני פתר
משחק: יונתן צ'רצ'י
הפקה: תיאטרון חיפה
הוראה, הטרדה,חווית המשחק, והגבול הדק שביניהן.
וידויו הקודח של מורה למשחק הנחשף לחקירה משטרתית בקשר לתלונה על הטרדה מינית מצד אחת מתלמידותיו. בשיעור המשחק הוא מנסה לחזור ולגעת ב"פצע" הסמוי של כל אחד מן התלמידים, אלא שפצעיו שלו נחשפים. החקירה הולכת ומסתבכת סביבו, והוא מיטלטל בין הקולות של המתלוננת, החוקר, אביו, בנו וקולות אחרים.
זהו רשומון של איש אחד, המסופר על ידי איש אחד, אמן במה שרצה לגעת ומצא עצמו חוצה גבולות ותלוי על פי התהום. שפיות ושיגעון משמשים בערבוביה בקולה של אישה, המבקשת לאזור אומץ ולשחק, ובכל מחיר, בכאבים שלה ובהיסטוריה רווית האלימות שחוותה.
זהו גם סיפורו של אדם שמצא עצמו בוקר אחד מוטל על גבו, כלוא בצל גורלו,כמו חרק קפקאי.
"בואו נודה על האמת, כל מי שמגיע ללמוד משחק, נושא בתוכו פצע, לפעמים פצע עמוק, לפעמים שריטה קטנה ולפעמים השריטה עדיין מדממת. רבותיי, כאן על הבמה שלי אתם תשתמשו בפצעים שלכם בכדי לשחק, ואני אלמד אתכם איך להשתמש בפצע."
יונתן צ'רצ'י (משחק)
בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי. בין ההצגות בהן השתתף ניתן למנות את חפץ, אבודים ביונקרס, מלאכים באמריקה, גורודיש, מפעל חייו, פעורי פה, העלמה והמוות, המלט, תופרות, נירנברג, מילאנו ועוד. זכה בפרס המצטיין על תפקידו בהצגה ביקורת חצות בפסטיבל עכו. זכה בציון-לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 1997 על ההצגה אדון V ובמועמדות לפרס השחקן המצטיין בפסטיבל אדינבורו. שיחק בסדרות הטלוויזיה כסף קטלני, מרחב ירקון ו-זינזאנה.
מביים בתיאטרון צה"ל, בבית-סוהר, במתנ"סים של המועצה לילד החוסה ונוער שוליים.
הצגה במסגרת התחרות
פשוטה
כתיבה ומשחק: מיקי פלג-רוטשטיין
בימוי: נורמאן עיסא
בחופש הגדול שבין כיתה א' לב' מתמודדת מירה עם נישואים שניים של אמה ועוברת להתגורר ביחד עם אחותה הגדולה בביתו של אביה 'החדש' בתל אביב. מכאן ואילך תיפרש בפנינו עדות מצמררת, המתוארת מנקודת מבטה של ילדה, אודות ניצול מיני שעברה על-ידי אביה החורג, עדות המתארת את תהליכי התבגרותה המעוותת, תוך התעלמות מוחלטת של הממסד והחברה, ואת מסכת היחסים הסבוכה בתוך המשפחה המורכבת. עדות זו, נותרת ספונה בתוך יומן, אשר נכתב במשך שבע שנים.
לפנינו תשע מדרגות חיים, מתוך יומנה של מירה, אשר צופנות בתוכן את מערכות היחסים הסבוכות בינה לבין אביה החורג, התבגרותה בצל אמה החרשת, דרך בתי הספר השונים, כמו גם את קריסתה הנפשית והתדרדרותה הפיזית למחלת האנורקסיה. נתוודע לחלומותיה ותקוותיה של ילדה רגילה שכל רצונה הוא להחזיק בחיים. כל מדרגה תקדם אותנו, הן מבחינה כרונולוגית והן מבחינה עלילתית, לעבר הסוף, שבו תהיה בוגרת וחשופה יותר.
מיקי פלג-רוטשטיין (כתיבה ומשחק)
בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי ו-Broadway Musical Project המשותף לאוניברסיטת תל-אביב וג'וליארד. בתיאטרון שיחקה, בין השאר, בהצגות בית ברנרדה אלבה, המכשפה, סוניה מושקט, משרתם של שני אדונים, Closer בתיאטרון הלאומי הבימה, פילומנה, המלך, הרולד ומוד, כחול בוער בתיאטרון בית ליסין, ירח שחור, הנשים הפיניקיות בתיאטרון באר-שבע, ציד המכשפות בתיאטרון חיפה, ביירות, ג'יג'י בתיאטרון הספרייה, הלן קלר, נאסר א'דין, ססגוניה, זאב עם כבש, פרח לב הזהב בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. בטלוויזיה ובקולנוע שיחקה, בין השאר, בתוכניות איצ'ה, ילדות רעות, צעדים ראשונים ו-שמש ובסרטים מסוכנת ו-צלקת. בימים אלה משתתפת בהצגה אלוורה בתיאטרון תמונע.
הצגה במסגרת התחרות
שעתו האחרונה של קול
מחזה: יהושע סובול
בימוי: איה קפלן
משחק: נבו קמחי
דרמת דברים לא תקינים על עורך דין חסר תקנה שנלחם נגד עיוות דין ונגד הזמן שהולך ואוזל.
המחזה מגולל את השעה האחרונה שלפני כניסתו של עורך הדין מיקי לכלא, בעקבות אלימות נגד שופט, בה הוא עומד בפתח בית הסוהר ומקבל שיחת טלפון שטורפת את הקלפים ומגלה כי לא הכל אבוד במשפט בו הפסיד מיקי גם את אשתו הונו וחירותו.
במהלך השעה, דרך שיחות טלפון עם הנשים בחייו (ויש לא מעט כאלו), וכן דרך פלשבקים לרגעי המפתח בחייו בתקופת המשפט, מנסה מיקי ניסיון נואש ואחרון לגלות את האמת על כשלון המשפט ולערוך חשבון נפש. את הסיטואציה החירומית והקצבית מלווה תדיר פחד לא כתוב מפני רגע המאסר. פחד הנמהל באנדרנלין מגילוי האמת הנחשפת טיפין טיפין ומתגלה כמערערת הרבה יותר ממה שיכול היה לדמיין.
מחזה המטפל בסוגיות אקטואליות מתמיד כגון הקשר שבין הון ושלטון, קונספירציות של תאגידים והחשוב מכל- מופרכות החופש. מונודרמה על אדם שמצליח ברגע אחד של חוסר שליטה לאבד את חירותו, להפוך את גורלו ועולמו בשעה ועדיין להישאר חסר תקנה.
נבו קמחי (משחק)
בוגר בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית-צבי. שיחק, בין השאר, בסדרות הטלוויזיה מעורב ירושלמי (בתפקיד אפרים), אגדת דשא, מזל דגים, סיטון, אישה מרציפן, דום לב, נפלו על הראש, יוסף המספר על הכרים, ראש גדול, וחצי המנשה. בתיאטרון שיחק, בין השאר, בהצגות החולה ההודי, תה, כולם היו בני, זהות, התאונה, ערפל, כחלול בוער פילומנה וסתיו ימיו בתיאטרון בית ליסין, בהצגת היחיד ג'וני שב משדה הקרב בתיאטרון הבימה, הנשים הפיניקיות וההוכחה בתיאטרון באר שבע ועוד. בקולנוע שיחק בשחקנים ואיים בחוף.
הצגה במסגרת התחרות
בדידותי היקרה
מאת ובבימוי: אלינור אגם בן-דוד
משחק: גבי עמרני
מעצבת: יהודית אהרון
זהו סיפורו הצנוע של איש זקן, החי את חייו לבדו, בחברת בדידותו. המחזה מציג את השנה האחרונה בחייו ומחולק לארבע תקופות, במקביל לארבעת עונות השנה (מאביב לחורף).
מסע רגשי, בו נחשף הקשר האינטימי והעדין של אדם ובדידותו; לעיתים היא מנחמת ועוטפת, לעיתים היא מכבידה ומשתקת. ספק צורך, ספק מטרד.
"הבדידות", מושג מופשט הקורם עור וגידים על הבמה, מיוצגת על ידי בובה בעלת מאפיינים אנושיים. השניים נעים על ציר היחסים ומנהלים ביניהם קשר מורכב, כמעט זוגי. כאשר יום בהיר אחד, נדמה כי האיש מצא אהבה והבדידות נעלמה, הוא מתמלא תחושת הקלה וחופש. אך כשהאשליה מתנפצת, מחלחלת בו תחושת געגוע. הריקנות משתלטת על שמחת החיים ומכבה את הרצון לחיות. האיש עוצם עיניו, מבלי לדעת, ש"הבדידות" לא עזבה מעולם.
גבי עמרני (משחק)
היה חבר ב"להקת הנחל", להקת "ענבל", להקת הקיבוץ הארצי ו"בצל ירוק". למד משחק בניו יורק בסטודיו של אוטה האגן. השתתף בהצגות בידור, תיאטרון מסחרי, קולנוע ובתוכניות טלוויזיה למבוגרים ולילדים. שיחק בהצגות רבות מספור בתיאטרון חיפה, התיאטרון הלאומי הבימה, תיאטרון באר שבע, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, תיאטרון החאן, תיאטרון הקאמרי (בהצגותיו של חנוך לוין) ובתיאטרון בית ליסין. זכה בפרסי התיאטרון הישראלי לשחקן השנה על תפקידו בהצגה הזונה מאוהיו מאת חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי ועל תפקידו בהצגה יש לי כנרת מאת חיים אידיסיס בתיאטרון באר שבע. זכה בפרס כינור דוד על תפקידו בסרט משפחת צנעני, פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה למפעל חיים וכן בפרסי הוקרה רבים.
הצגה במסגרת התחרות
האישה שיכולתי להיות
כתיבה ומשחק: ענבל לורי
בימוי: שמוליק לוי
הפקה: תיאטרון צוותא
ערב שינוי הקידומת לגיל 30, מביטה בעצמה גיבורת המחזה בראי ומבינה שהיא גדלה להיות מה שהעולם קורא לו- "כישלון". היא תולה את האשמה בבנות משפחתה הדומיננטיות והכוחניות ומחליטה שבגללן היא מעולם לא התפתחה להיות האישה שהיא יכולה להיות. בעקבות ההבנה העגומה הזאת היא יוצאת למסע בן 24 שעות, כדי "לסגור חשבון" עם כל אחת ואחת מהן לקראת העשור החדש בחייה. כך אנחנו פוגשים את סבתה, אימה, אחותה הצעירה ודודתה, כשלכל אחת מהן אג'נדה פרועה אחרת לגבי החיים והקיום האנושי נשי...
ההצגה מתייחסת בהומור ובכאב ליחסי הכוחות ולדינאמיקה שיש לנו מול בני משפחתנו ובעקבות זה, בשלב מאוחר יותר גם מול העולם.
ענבל לורי (כתיבה ומשחק)
בוגרת ביה"ס לאמנויות בירושלים והסטודיו של ניסן נתיב בירושלים. שיחקה בהצגות למה אלפקה? בפרינג', בהצגות היחיד קולות אחרים ו-שונים אבל שונים, בהצגות הילדים שלגיה ו-דפנה ודודידו, היום נחייה! בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. בטלוויזיה השתתפה במ.ק 22, לכו חפשו ו-לורי וגוטשלק בערוץ לוגי, הערב עם אסף הראל (בתפקיד אמנה ג'יבריל), ראש גדול (בתפקיד אחות בית הספר). כתבה את המחזות עד שירתח בפסטיבל פותחים מסך בתיאטרון בית ליסין, היום נחייה! בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, את הצגת היחיד גדולות מהחיים וסצנות ומערכי מופע לתיאטרון "מפגשים". בנוסף, שימשה תסריטאית דוקומנטרית בסרט גדוד העלייה בפסטיבל חיפה לקולנוע ובערוץ YES דוקו. זכתה במלגת קרן אמריקה ישראל למחזאות ומלגת פותחים מסך בתיאטרון בית ליסין על המחזה עד שירתח.
הצגה במסגרת התחרות
ק ר ו ע
כתיבה: רועי רשקס , אריה יאס, חאלד אבו עלי
בימוי: אריה יאס
משחק: חאלד אבו עלי
יעוץ אמנותי: מוני יוסף
מוסיקה: פיראס רובי , סמדר יערון
ארט: שירלי רון
הפקה: המרכז לתיאטרון של עכו
מסע תיאטרלי מרתק לתוך חלומו וסיוטיו של אדם המיטלטל בין זהויות, שיש לו הכל ואין לו כלום, שרוצה להיות שייך בלי להרגיש אשם, האדם הנכון במקום הלא נכון.
קרוע בין העולמות, חצוי בין אשתו הערבייה, איתה הוא חי כעשרים שנה, לבין אהובתו היהודייה, שמשיכתו אליה לא נותנת לו מנוח.
ההצגה פוגשת את חאלד אבו עלי על קו פרשת המים של חייו, ילדיו בגרו והוא שואל את עצמו- לאן פניי?
מתוך הסיפור האישי נחשף פיצול האישיות הקולקטיבי של החברה הערבית-ישראלית.
מחד היצמדות לערכי המסורת והתרבות הערבית ומאידך היתקלות יום-יומית בחברה היהודית הסובבת על ערכיה ותרבותה המערבית.
ההצגה מזמינה את הצופה להצטרף למסע אל מורכבותה של החברה הישראלית, במציאות טעונה בסטריאוטיפים ודעות קדומות. תוך התבוננות הדדית של יוצרי ההצגה, ניסינו לבדוק כיצד משתקפות שתי החברות זו בעיניה של זאת.
חאלד אבו עלי (משחק ושותף לכתיבה)
יליד ותושב סכנין בוגר המגמה לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. ממייסדי המרכז לתיאטרון עכו ושותף בהנהלתו. בין הצגות המרכז בהן השתתף: 'הנסיך', 'וינה-פראג' , 'זיכרונות דור שני -בחיק העיר העתיקה', 'ארבייט מאכט פראיי מטויטלנד אירופה', 'חאלד אבו עלי נשוי לשתיים',
'חלום ערבי', 'ליל כלולות', ועוד. ביים את 'כמעט חתונה' בפסטיבל מסרחיד 2005,
'עיניים להם ולא יראו', 'להיות?' בפסטיבל מסרחיד 2006.
מעביר סדנאות תיאטרון לתלמידים ומורים.
הצגה במסגרת התחרות
איש הפלדה משכונת כצנלסון
על פי "שואה שלנו" מאת אמיר גוטפרוינד
עיבוד: משה פרסטר , אודי בן סעדיה
בימוי: אודי בן סעדיה
משחק: משה פרסטר
עיצוב: עדנה ארז
מוסיקה: רוני זכאי
תאורה: נטע קורן
ניהול הצגה: עומר בן סעדיה
הפקה: תיאטרון הנפש
סוף שנות השבעים.
בארץ רוחשים אירועים גדולים וסוערים – מבצע אנטבה, המהפך הפוליטי, השלום עם מצרים.
"אנחנו על המפה" של טל ברודי, הניצחון של מכבי תל אביב על צסק"א וגם – הניצחון בתחרות האירוויזיון. "אבניבי" של יזהר כהן, ואחר כך "הללויה" כאן, בבנייני האומה.
אבל לצד הסיפורים הגדולים והמפוארים מכאן ועכשיו, מחלחלים בשכונה הקטנה בקריות גם סיפורים אחרים – סיפורים אפלים, סיפורים איומים, סיפורים מ"שם".
הילדים בשכונה, ש"עוד לא הגיעו לגיל" כדי לדעת באמת מה קרה, והמבוגרים שעושים הכל בשביל לבנות חומה בלתי עבירה בין אז לעכשיו.
אבל לאט לאט החומה הבלתי עבירה הולכת ונסדקת. לסבא יוסף, סבא לולק, לברטוב, עורך דין פרל,גרשון קלימא וכל שאר הניצולים שחיים בשכונה, לא נשארת בסופו של דבר ברירה, ובלחץ הילדים הם מוכרחים להגיר את עולם הסיוטים והכאב שרובץ בתוכם כבר שנים, החוצה.
משה פרסטר (כתיבה, ומשחק)
בוגר התואר הראשון בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב במגמת משחק.
שיחק בהצגות כריש פטיש בתיאטרון הלאומי הבימה וסיטיזן נחום בפסטיבל תיאטרון קצר ה-6 בצוותא. כתב ושיחק במופעי בידור עלילות משה בעיר הגדולה, במיטה עם משה, פרוביזורי ושוליית הקוסם. בטלוויזיה שיחק בזהו-זה, מופע הטלוויזיה של טל ומשה, צפדינה מארחת,
החופש הגדול, השמינייה, ראש גדול, האקדמיה לצחוק, אסתי המכוערת (בתפקיד נצח), אלביס ועוד. בקולנוע שיחק בסרטים 'שורו' ו'מלכה לב אדום'. כותב ב"זמן תל-אביב" וב"מעריב".
הצגה במסגרת התחרות
מישהו נפל
עפ"י ספרו של חגי ליניק
מאת: חגי ליניק
בימוי: אילן תורן
משחק: אורי הוכמן
הפקה: תיאטרון החאן
אורי, בן שלושים וחמש, מקבל על עצמו את תפקיד המודיע במסגרת שירות המילואים שלו. הוא הולך בפעם הראשונה בחייו להודיע למשפחה, שבנם החייל נהרג. כשהוא ניצב בפני דלת המשפחה, עולים זיכרונותיו כילד ממות אחיו, זהר. ברווח בין הנפת היד לנקישה על הדלת מצליח אורי, שמזמן כבר מבוגר מאחיו הבכור, "להודיע" סוף-סוף לעצמו שאחיו מת ונקבר והמקסימום שהוא יכול לעשות למענו הוא לפנות לו מקום בלב. לאחר שאורי הודיע לעצמו, הוא מסוגל לפנות אל הדלת, שמאיימת עליו "כהר אדם", לדפוק עליה בהחלטיות ולמסור למשפחה הזרה לו, שבנם, רונן, נהרג.
אורי הוכמן (משחק)
שחקן ובמאי, בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. למד בדרמה סנטר בלונדון ובבית הספר של אוטה האגן בניו-יורק ובית הספר למוסיקה בת זמננו רימון. שיחק, בין השאר בהצגות כתר בראש, הקומיקאים והמוות ישב לידי בתיאטרון הלאומי הבימה, הסוחר מוונציה, דבר מצחיק קרה, שיינדלה ופעורי פה בתיאטרון הקאמרי, מילה של אהבה, מלחמה על הבית ובגידה בתיאטרון החאן, אגדה על קערה ומצקת ופצפונת ואנטון בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, לילה בשוק הישן בפסטיבל עכו, והרווח הזעיר שבין הגוף לאהבה בצוותא. שיחק בסדרות הטלוויזיה פרנקו וספקטור, לתפוס את השמיים ומיכאלה ובתכנית בצ'פר בערוץ ניקולודיאון. ביים את ההצגות שטויות וראיון עבודה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, עד אפס מקום בתיאטרון הקאמרי והזירה בפסטיבל עכו.
הצגה במסגרת התחרות
הילד
מאת: ריימון קוש / RAYMOND COUSSE
נוסח עברי: רבקה משולח
עיבוד: רועי אסף ורבקה משולח
משחק: רועי אסף
יעוץ אמנותי: יענקלה יעקובסון
מוסיקה: יצחק שושן
תאורה: קרן גרנק
יעוץ אקרובטיקה: מיכאל פינקל
הדרכת שפה: נגה יתומי
ביישוב מרוחק בפריפריה חי לו ילד.
יום אחד הוא מבקר עם אמא שלו בבית הקברות.
אחר כך הוא רוצה להרגיש איך זה להיות מת.
כשהוא מנסה בדרכים שונות 'להיות מת',
עולות בו תמונות - חוויות ילדות ראשוניות,
המפגש הראשון שלו עם מוות, מין, אלימות, חינוך, ודת.
הילד, סקרן מטבעו, שואל שאלות, מחפש,
מציץ מבעד לחור המנעול ומגלה את ערוותו של עולם המבוגרים,
המלא צביעות, שקרים והתחסדות.
כיוון שהוא ילד מותר לו לומר הכל בדרכו הילדותית-בוגרת,
רבת ההומור והאירוניה.
רועי אסף (עיבוד ומשחק)
בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב תל אביב. שיחק בהצגות איזאבלה (בתפקיד ארלקינו) בתיאטרון באר שבע, המדריך לחיים הטובים בתיאטרון הלאומי הבימה, קופסאת התכשיטים של לי-הו (בתפקיד סונג) בפסטיבל תיאטרון קצר ה-9 בצוותא, ויחיד במינו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. שיחק והגיש את תכנית הטלוויזיה שוונג בטלוויזיה החינוכית. זכה בפרס השחקן המבטיח לשנת 2006 במסגרת פרסי התיאטרון לילדים ולנוער ובמלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל.
ריימון קוש (מחזה) מחזאי צרפתי, (1942-1991).
כתב את הילד כרומן ולאחר מכן עיבד אותו למחזה על-מנת לבצע אותו בעצמו, בפסטיבל אביניון. המחזאי סמואל בקט הגדיר את קוש כיוצר בעל כישרון אישי מאד, מיוחד מאד.
הצגה במסגרת התחרות
ככה זה קרה
עיבוד לרומן קצר של הסופרת האיטלקייה, נטליה גינזבורג
תרגום: מרון רפפורט
עיבוד ובימוי: יורם פאלק
משחק: נטשה מנור
עיצוב: מאיה פלג
הפקה: תיאטרון גשר
אלברטו אורז מזוודה. מבקש מאשתו להכין לו תרמוס עם תה. זאת לא הנסיעה המסתורית הראשונה שלו. האישה חושדת שהוא נוסע איתה, עם ג'ובאנה. רוצה לדעת את האמת.
הוא פורץ בצחוק ואומר: "אמת נבקש והיא כה יקרה שאת החיים ניתן בתמורה".
האישה לוקחת את האקדח שלו ויורה בו, יורה בו בין העיניים, דבר שתכננה לעשות כבר די הרבה זמן כי נמאס לה מהשקרים שלו.
היא בורחת מהבית, נכנסת לבאר, משוטטת בעיר. יורד גשם. היא יושבת על ספסל בגן ציבורי, חיה בדמיונה את חייה, מתבוננת בעצב והומור על הפרטים הכי בנאליים, הכי קטנים. איך האיש ה"מבוגר" עם התלתלים האפורים וכתף אחת יותר גבוהה מהשנייה, נכנס בסערה אל תוך חייה הדהויים. איך התאהבה בו, התחתנה אתו, הילדה הקטנה. איך יום אחד קם ונסע לו עם ה"אישה ההיא", חייו הכפולים, אי הוודאות, השקרים. איך גילתה את האקדח שהוא מחביא במגירה שלו. יריית האקדח ששמה קץ לכל, שאחריה שום דבר כבר לא חשוב, אין יותר שאלות ואין תשובות.
נטשה וויטולביץ'- מנור (משחק)
בוגרת המכון למשפטים באולינוסבסק (1980) והפקולטה לבימוי ומשחק במכון הממלכתי לאמנות במוסקבה (1990). השתלמה במכון הממלכתי לקולנוע במוסקבה (1983), ובמכון הממלכתי לתיאטרון, מוסיקה וקולנוע הפקולטה למשחק, בלנינגרד (1984). בין השנים 1987 ו-1990 שיחקה בתיאטרון האקדמי ע"ש מאיקובסקי במוסקבה, שם זכתה במדליית זהב של האקדמיה הרוסית לתיאטרון. עלתה לארץ בשנת 1990 בעקבות הבמאי יבגני אריה והייתה בין מקימי תיאטרון "גשר". מאז הופיעה בתפקידים מרכזיים ברוב הצגות התיאטרון. בין תפקידיה המלכה גרטרוד ברוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים, מדלן בז'אר במולייר מסדר המתחסדים, זינה במשפט דרייפוס, גב' פיין באדם בן כלב, נסטסיה פיליפובנה באידיוט, אלמיר בטרטיף, אירנה ומרגריטה פרוקופייבנה בעיר – סיפורי אודיסה, אולגה בשלוש אחיות, חריטה איגנאטייבנה בהנהר, קריסטינה המבשלת במדמוז'אל ז'ולי טיטניה מלכת הפיות בחלום ליל קיץ,קביטוניה הפרה וטרזה פיליצקי הפריצה בעבד, סוניה סרבריאקובה בשני קולות, איליין בכולם רוצים להוליווד, וריאציות לתיאטרון ולתזמורת, בלה מרכוס ודודה איטקה ב-מומיק, לובוב אנדרייבנה רנייבסקיה בגן הדובדבנים, יעקובינה פון מינכהאוזן במינכהאוזן. שיחקה בקולנוע ובסדרות הטלוויזיה גן אבנים, ארץ חדשה, זכרון דברים, אדם סירקוס, פסיבה קינג ג'ורג, זכרון יעקב, בויאז(סרט צרפתי), זינזנה, ארץ קטנה איש גדול, איש החשמל ושלווה. בימים אלו מגישה את התכנית שבע ארבעים בערוץ ישראל פלוס.[/b]
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
נערך לאחרונה על ידי אלברט לוי בתאריך 14 מרץ 2007, 13:19, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
