|
שלמה,
חבל שאתה יורה לכל הכיוונים. אני מנחש מאיפה זה בא. לפעמים, בגלל כעס או ניגודי אינטרסים (אולי זמניים) זה אנושי שאומרים דברים הזויים.
להלן מספר תיקונים:
"לשכתי", ביסודה עלובה עם ריצוף ישן עם תיקונים וכן נאונים על תקרת טייח (לא אקוסטית) בערך בגילך. ולידיעתך, הרהוט, הוילונות, השטיחים,
הטלפונים – הובאו מביתי. כך גם מחשב ופקס שהתקלקלו בשל קצרים בחשמל (לא החזירו לי מכשירים אחרים תחתם, כי לטענתם זה רכוש פרטי).
משכורתי היא צנועה. אם לוקחים את משכורתי ומחלקים למספר השעות שאני עובד ביממה – כ-14 שעות בממוצע, לרבות בסופ"ש וחגים ולא יצאתי
לחופשות ארוכות - מקסימום פעמיים ל-3 ימים – במשך 9 השנים!!!
אם גם לוקחים בחשבון את עבודת אשתי, בהתנדבות מלאה, באותן שעות ואת הרכב הפרטי שאני מממן לטובת העבודה בעירייה, אז השכר לא מגיע ל-1/4
משכר המינימום. ועוד לא דיברנו על המיליונים שהוצאתי מכספי לטובת העיר – לאורך השנים.
כ"כ, על החיסכון העצום בעשייתי בעצמי ובמו ידי, כגון: חוברות, מפות תיירות, פיסול, ציורים וכו' וכן כספים ובכירים בארץ שאני מגייס לטובת העיר -בהתנדבות.
רוב עבודתי אינה ידועה, אך היא ניתנת למדידה ומובאת בתיק דיווחים כל שנה – עם נתונים וצילומים.
בשל כישורי, עבודתי דומה לטבח שהוגה תפריט, זורע, עודר, משקה וקוטף את הירקות, מבשל ומדיח הכלים וגם מגיש ומתחזק.
משרדי מטפל בעשרות פרוייקטים כבדים ביותר, מהחזון ועד לביצוע בשטח כשכל הצוות כולל רק את אשתי ומזכירה.
לא, איני מרגיש כמו מלך, אלא כמשרת של העיר שנרתם בהרגשת שליחות.
קל להוכיח שיש פרוייקטים גדולים, כמו השכונה הצבאית שאלמלא לקחתי את האחריות על הפרוייקט – מהיותו רק רעיון ועד למסירת מפתח – הוא לא היה מתקיים.
(עובדה היא שצה"ל נכשל בנושא וויתר על הרעיון).
ההצלחה חוללה שינוי עצום בעיר ושכונות אחרות החלו לצוץ בזה אחר זה. בנוסף - בשל הביקוש - שלב ב' של שכונת אנשי קבע יצאה לדרך.
בשביל ההגינות צריך לומר שהעבודה הייתה בגיבוי ראש העיר.
כאמור, אני סבור ומקווה שהמהפך בהתייחסותך נובע מכעס זמני. וברוח ימים אלה – אני סולח לך!
ובאשר לבן-עמי: בנושא זה אין יותר ספק בעולם.
עיר שמרכזה עובר תהליך של התחדשות, עם הכנסת תכנים ופעילויות, בנוסף לצד האסטטי, זוכה לשינוי מיידי בדימוי העיר, עם השלכות
על הכלכלה, ערך הנכסים וכו'.
השינוי, נכון לכל עיר בארץ ובעולם שנקטו ברעיון התחדשות מרכז עיר ועל אחת כמה זה נכון, בעיר מעורבת כמו עכו.
כיום, עם רדת החשיכה, מרכז העיר נראה כקסבה, ללא סיכוי לרענון האוכלוסייה, ללא "לילות לבנים", ללא חגיגות אביב, מופעים, אטרקציות לילדים וכו'.
ואכן, כולנו יכולים לומר – הלוואי ונתבדה!..... אז אמרנו!...
אגב, האם אתה מנחש למה חרשו את המדרחוב, כשהעבודות היו בתהליך מתקדם לקראת סיום והיו בוודאות גורמים לגלים של התעניינות והתלהבות?
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
