הסופר עלא חליחל מעכו כתב את הספר :יחסי הסודיים עם קרלה ברוני
היום היה ראיון בערוץ 2 עם הסופר עלא חליחל מעכו שדיבר על הספר , על החברה הערבית וגם על עכו
עלא חליחל , הדגיש במיוחד את הפשע בעכו , את החיסול בין הערבים והוא חושב שהשלטונות מעוניינים שהערבים יחסלו אחד את השני ( מחשבה מזעזעת ) , אך הסופר עלא חליחל מעניין וחכם , לכן כתב ספר עם רעיון מעניין :
"יחסי הסודיים עם קרלה ברוני": סיפור מספרסופר ערבי צעיר המנהל פרשת אהבים מתעתעת עם קרלה ברוני, ואישה הלומדת על העולם דרך החפצים שהיא מוצאת על המושב האחורי של האוטובוס שבו נוהג בעלה - הם חלק מהגיבורים המאכלסים את קובץ סיפוריו הראשון של עלא חליחל
ספרו הראשון של הסופר הערבי עלא חליאל, מתאר גיבורים המנסים לשרוד בעולם עוין, תחום בגבולות לאומיים, מעמדיים ומגדריים. בין עלילות הסיפורים: סופר ערבי צעיר מעכו, המנהל פרשת אהבים מתעתעת עם קרלה ברוני; אישה הלומדת על העולם דרך החפצים שהיא מוצאת על המושב האחורי של האוטובוס, שבו נוהג בעלה; פלסטיני חיפאי המתלבט באיזה נוסח לכתוב למפקד בחמאס כדי שזה יורה להרחיק את האש מעירו; שני ידידים הנפגשים ליד דלפק התשלום בבית המרקחת, כשבידי אחד מהם קופסה ירוקה של אוֹלוֵוייז עם כנפיים, אלה הן כמה מהסיטואציות המשעשעות-מטרידות שאליהן קולע עלא חליחל את הגיבורים שלו, המנסים לשרוד בעולם עוין, תחום בגבולות לאומיים, מעמדיים ומגדריים.
עלא חליחל מתגורר עם אשתו ובתו בעכו. פירסם ארבעה ספרים בערבית. יחסי הסודיים עם קרלה ברוני הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.
האישה עטוית השחורים התנהלה לאיטה בשוק של עכו וחלפה על פני דוכן הדגים העמוס לעייפה קונים וסרטנים טריים. לבושה היתה גלימה ובּוּרקה שחורות שכיסו כליל את גופה, את ראשה ואת פניה, וכל שנגלה לעין היה נעליה השחורות השטוחות. כמה מהמוכרים ומתושבי העיר העתיקה בחנו אותה במבטיהם, אולי ראו הם בעיני רוחם את אשתו או את בתו של אחד מתושבי עכו שאללה הנחה בדרך הישר. אולם הגלימה הרחבה והבּוּרקה השחורה משחור לא הותירו כל סיכוי לאיש לבחון את תווי גופה או פניה. כאשר נתקל מבטו של מוכר הדגים בפניה, מבלי שיצליח לראות את עיניה ולספק את סקרנותו, חש מעט מבוכה בגין המבט החודר והחצוף שנעץ בה, ומילמל בעודו פותח את בטן דג הפרידה:
"אהלן, אחותי."
מנגד עמדו שני תיירים בעלי חזות אירופית והתבוננו בה. התייר הקשיש זהוב השיער וסמוק הפנים מחמת השיזוף הרים את מצלמת הקאנון השחורה הגדולה וכיוון אותה אליה, אך אשתו, הקשישה זהובת השיער ושזופת הפנים, מיהרה לאחוז בידו ומילמלה דבר מה לעברו בנימה של כעס. האיש השזוף ציית לה מיד והוריד את המצלמה. בפניו ניכרו סימנים של פחד והוא החל להתבונן סביבו בחשד מה.
האישה עטוית הבורקה התקדמה בדרכה כבת המקום, ממשיכה להלך לאיטה מבלי לפנות כה וכה בחיפוש אחר ציוני דרך שיעזרו לה למצוא את דרכה בשוק המוליך שולל זרים. היא התקדמה בבטחה כמי שמכירה היטב את המקום על כל פרטיו, לפחות את אלה המספיקים להליכה נטולת חשש בסמטאותיו הצפופות של השוק, בין ערמות הבגדים הזולים, העוגות המזרחיות, הדגים, העופות, התבלינים והמזכרות על מגוון סוגיהן.
היא פנתה ימינה ונכנסה לסמטה צרה עוד יותר מסמטאות השוק. משני צדדיה ניצבו שערים של בתים ישנים ומתפוררים, חלקם מברזל וחלקם מעץ. ניכר היה בבירור כי הכירה את הדרך היטב. היא נעצרה מול אחד הבתים הישנים וסובבה מפתח ישן במנעול שבשער עץ גדול צבוע בצבע ירוק כהה, אחר כך מיהרה להיכנס פנימה וסגרה את השער אחריה.
באותה שעה, על אחת המרפסות, מול השער הירוק, ישבה רתיבָּה הישישה וקטמה את קצוות הבמיה. היא הבחינה מלמעלה באישה עטוית הבורקה שנכנסה אל הבית הישן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4236531,00.html