על הטיילת החדשה כבר נכתב וסופר כול כך הרבה, שאין טעם לשוב ולטחון מילים. כמה כסף נקבר שם, כבר קשה אפילו להעריך. מאות דקלים (שכמותם מיום ליום פוחתת וברור למה) , אלפי אבנים (שלפעמים נעלמים, לפעמים אפילו לא הגיעו למקומם המתוכננים, לפעמים אפילו לא תוכננו, לפעמים נזרקים לעבר ההוסטל) , ים של חשמל ואגדות על מגן דוד שאולי כן היו, אולי לא היו, בקצור- גאווה של עיריית עכו ועומד בראשה.

זה מרכז החיים, זה מרכז העניינים, זה מרכז התיירות ועוד ועוד...

אני מזמנה אתכם לסיור קצר באורך הטיילת וגם הצצה לבניין מגורים, שנמצה ממש בגב שלו על הטיילת. אח''י אילת 5. ותיקי השכונה אומרים, שבית נבנה בשנות ה-60.

דעתי, אם מישו שוקל אפשרות לקנות דירה ויקבל בבלוק הזה דירה חינם- הוא יסרב להצעה כזאת.

לומר, שבניין הרוס, זה לא לומר דבר. וגם רגל של עובד ניקיון אולי דרכה שם לפני שנים רבות, אבל היום ההגדרה הנכונה ביותר- בושה למתחזקי העיר ומבצעי הניקיון, בושה באור קירבה לטיילת, שהושקע בה הון עם הרבה אפסים.

כבר שלושה חודשים מנסה תושבת השכונה לקבל עזרה מעיריית עכו בדבר שמקומם אותה. שלושה חודשים אחד מהבוילרים שעל הגג של בית אח''י אילת 5 נוזל ומשפריץ מים בצורה רצינית וסביב הבית כבר נוצר אגם מלכותי. אי אפשר להתקרב לבית ופוטרים בעיה בריצוף מודרני מהקרשים. קרשים נרקבים, אגם מסריח, זבובים, יתושים וז'וקים חוגגים, תושבים בוכים.

בעל הבוילר לא מתרגש מתשלומים עבור חשבונות מים, אם הוא בכלל משלם.

גברת פנתה פעמים רבות ל106, למח' התברואה ובקשה להפעיל כוח הסמכות של שלטון מקומי ולטפל בדייר שמציף במים כול הבלוק. מים חודרים בתוך האדמה, מחלשים יסודות שגם כך מתפוררים אבל אין כוח, שיכול לעצור ולשנות את המצב.

כבר לא נדבר על המים, שנשפכים בתקופה, שמדינה מתייבשת, וגם זה לא מפריע לעיריית עכו.

הגברת פנתה אלי, אני ב30 באוקטובר פניתי ל106. יותר מאוחר דיברתי עם פקידים במח' התברואה. התברר, שבמח' ידוע על המצב הנוראי של הבלוק, על המים. אבל, אין להם זכות להתערב. מעניין, אם דייר היה חייב לעיריית עכו עבור מים, כמה זמן היה לוקח לסגור לו את הברז? ולמח' התברואה אין מה לנקות סביב הבלוק הזה? אין סיבה לשלוח לשם עובדי הניקיון?
אז, רחוק מהעין, רחוק מהביקורת?