דברי ישראל בן עזרא, בבנייני האומה בירושלים,– בנושא מפעל הגז.
ישראל בן-עזרא שנבחר ע"י רה"ע להוביל המאבק ולייצגו, אמר:
"ראשית, ברצוני לומר לך (גדעון לרמן מתכנן ראשי) שעשית טעות טקטית, כשהבעת רגישות לחיי הדגים, אך, אפילו לא מילה אחת, בעניין חיי אדם.
אתם מבקשים לתת לכם קרדיט ושנסמוך עליכם, אך אני, לא יכול להצהיר שאני סומך עליכם. גם לא בגלל העובדה שמשהו השתבש אצלנו והפכנו לאומה, הראויה להוביל בספר השיאים של "גינס" בהקמת "ועדות חקירה" – שמטבע הדברים, חוקרת לאחר אסון.
ריבוי בועדות חקירה ואף חוסר מימוש מסקנותיהן, גורמות לכך שהאחריות והזהירות, לא מאפשרים לסמוך על אף אחד.
אני יכול להביא שורה ארוכה וכבדת משקל, למה לא בעכו, כגון; עכו היא בעלת חשיבות אסטרטגית/לאומית בגליל.
עכו, ספגה קטיושות והרוגים, עוד בטרם מפעל מסוכן ביותר הוקם בה וממילא ברור שנהפוך למטווח נוראי, עם תוצאות קטסטרופליות.
לעכו, יש נכסים היסטוריים, תיירותיים, תרבותיים, ארכיאולוגיים, עם חשיבות בינלאומית. עם קשר לאומות רבות ועוד שורה ארוכה של סיבות חשובות ביותר – למה לא בעכו.
אך חשוב שיובן שעכו גם לא בעד שזה יוקם בישוב אחר, כי גם שם יש בני אדם.
הפתרון היחיד – הוא פשוט בים! גם אם זה יעלה יותר. אחרי הכל, יש ערכים שחשובים יותר משקלים.
אתם, טורחים להסביר לנו, את חשיבות הגז וזה בכלל לא הנושא. הנושא הוא חשיבות החיים.
נסראללה, יושב ומחכך ידיו בהנאה ומחכה להקמת מפעל הגז. את זה, אתם לא לוקחים בחשבון, כשאתם מביאים דוגמאות מהעולם ששם אין להם את נסראללה.
אני יכול להבין את "תשובה" שכל שיש על ליבו, הוא להגדיל רווחים, אך איפה השרים והמומחים שאמורים להגן עלינו?
2 שאלות יש לי אליכם:
1. אתם מדברים על מפעל שהוא בטוח, במרחק של 600 מ' מהישוב.
עם יד על הלב, האם הייתם מוכנים שהמפעל הזה יוקם 600 מ' מביתכם וילדיכם?
2. נאמר ש-70% מהגז הוא ליצוא. אז למה שהגז הזה לא יועבר מאסדה בים, ישר לחו"ל באוניות ולמה הוא צריך לעבור ביבשה בצמוד לישוב?"
הדברים זכו, שוב ושוב למחיאות כפיים רמות, מכל יושבי האולם.
עכו זכתה, לייצוג ודימוי חיובי.
נראה כי במצטבר, המומחים כבר לא היו בטוחים, כמו בטרם הדיון הציבורי, אך אין לסמוך על דבר וצריך להתמיד במאבק ואף להחריפו, להרחיק את רוע הגזרה.
ישראל בן עזרא :
" במשך הדיון, נקראתי הצידה ע"י נציג משרד התשתיות והוא ניסה לשכנע אותי כי המפעל טוב לעכו. אמרתי לו שהוא לא נותן קרדיט לחוכמתנו ודבריו בושה לאינטליגנציה.
העליתי בפניו תיאורים שלא התייחס אליהם. הזמנתיו לבוא לעיר, כדי להכירה ולהבין על מה מדובר".
